תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, מכובדי השואל, אני אומר לך, לפני שאענה על השאלה, לאחרונה היו לי הרהורים, אמרתי, אולי צריך קצת לזייף במשרד, הרבה זמן לא עניתי על שאילתות בכנסת, הרגשתי קצת מקופח. אמרתי: בוא נעשה כמה פדיחות קטנות, שישאלו אותנו. אבל ברוך השם, מסתבר שיש קשב לסוגיות רווחה. באמת, כל השאילתות היום היו איכותיות, ממוקדות. זה מראה גם על הקשב של הבית הזה, של חבריי המחוקקים, לסוגיות האזרחיות והחברתיות.
במענה על שאלתך, חבר הכנסת פינדרוס, אענה באופן ממוקד. למה אמרתי ממוקד? כי בדרך כלל אני נותן רקע ונתונים, מלא נתונים, אבל פה נענה בממוקד. לשאלתך הראשונה, למשרד הגיעו שישה מקרים של פעוטות עד גיל שנה בעלי זכאות לגמלת נכה מהביטוח הלאומי עם לקות ראייה בשתי העיניים. מקרים אלה טופלו באופן פרטני, והפעוטות שובצו במעון יום שיקומי. לוועדות ההשמה המתקיימות במשרד הרווחה והביטחון החברתי בהשתתפות משרד הבריאות פונים הורים לפעוטות בגילי שנה עד שלוש אשר אובחנו עם הלקות רק בגיל שנה ומעלה, הזכאים למעון יום שיקומי ייעודי ללקויות ראייה. מעונות אלה מתמחים בצורכי הטיפול של הפעוטות.
לעניין השאלה השנייה, לוועדה הגיעו 129 פניות, וכולם הושמו במעונות יום שיקומיים ייעודיים ללקויות ראייה ברחבי הארץ. יכולים להיות מקרים שבהם פונים לוועדה בגין לקות ראייה של פעוט אשר לא יקבלו מעון יום ייעודי, הן משיקולים מקצועיים, ובהם המוגבלות בראייה – ששש. נאלצתי לששות אתכם, מה לעשות.
לא, יש מושג חדש, לששות. מי ששמע, הבין את זה.
יכולים להיות מקרים שבהם פונים לוועדה בגין לקות ראייה של פעוט אשר לא יקבלו מעון יום ייעודי, הן משיקולים מקצועיים, ובהם שהמוגבלות בראייה היא משנית למוגבלות אחרת, והן משיקולים גיאוגרפיים. מה זה גיאוגרפי? אם אני יכול לתת לו מענה אחר, תואם, והוא לא צריך לנסוע שעה וחצי, אז יעדיפו את זה מהבחינה הזו.
לעניין השאלה בעניין שינוי החוק – שינוי החלופה השנייה בחוק להגדרת "פעוט עם מוגבלות", המאפשרת זכאות למעון יום שיקומי גם לפעוט ללא גמלת ילד נכה בהינתן תנאים מסוימים, כך שהחלופה תחול החל מגיל חצי שנה ולא שנה, הוא שינוי בעל השלכות רוחב מקצועיות ותקציביות. במקביל, כדי להסדיר את הנושא של פעוטות הזכאים לתעודת עיוור – אני אעצור פה ואני אגיד לך מנהמת הלב. יש הרהורים בקרב גורמי המקצוע, עדיין אין הכרעות, אבל אני לא אומר לך במושגים, כדי שתבין מה אני רוצה לבטא – יש כמעט אינפלציה של אבחונים בתחומים של מוגבלות כזאת או אחרת. אני לא רוצה להצביע כדי לא לייצר איזה פניקה. גורמי המקצוע מתחילים – יש עומס רב.
יש מודעות, יש עומס רב, ויש גם הקלה ברמת האבחון. מצד שני, צריך להבין שמעון יום שיקומי זה לא על כל מגבלה. זה מגבלה בשילוב בעיית התפתחות. בסוף בסוף הנטייה היא לתת את המענה המקצועי הטוב ביותר.
במקביל, כדי להסדיר את הנושא של פעוטות הזכאים לתעודת עיוור ממשרד הרווחה אך אינם זכאים לגמלת ילד נכה בביטוח הלאומי, מתקיימת עבודת מטה של מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה ואגף גמלאות בביטוח הלאומי על מנת ליצור הכרה הדדית בפעוטות בין המשרדים, כפי שזה קיים בבוגרים.
אני רוצה לשחרר עוד משהו שכואב לי ומפריע לי ואני מנסה מאז שנכנסתי לתפקידי. תשמע את זה, מאיר ידידי, שר הרווחה לשעבר. אני אומר לך, שנה וחצי אני מנסה לשפר את עבודת הממשלה – במה? כפי שיודעים, הממשלה הקודמת העבירה – ישתבח שמו לעד, אחרי הרבה שנים שאנחנו דוחפים – את סוגיית מעונות היום הרגילים – לאן? למשרד החינוך. אבל כפי שאנחנו הישראלים יודעים לעבוד, לא עושים עבודה מושלמת.
הלוואי.
יש סוגי ילדים שבשביל שהילד שלהם ייכנס למעון יום רגיל, צריכים לעבור ארבעה משרדי ממשלה: עבודה – תמ"ת, מה שנקרא, משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד הרווחה. באתי והגשתי הצעת מחליטים, להעביר – הרי אמרנו, הכול חינוך? בואו נעביר הכול למשרד החינוך; בדרך כלל, משרד אוהב להעביר סמכויות בלי תקנים ובלי תקציב – עם התקנים, עם התקציב. למה הורה לילד מיוחד צריך לעבור – לא רוצה להגיד את הוויה – את כל מסלול החתחתים הזה, לעבור בין ארבעה משרדי ממשלה? אני מקווה שניפול על אוזניים כרויות, כי נכון להיום אין אוזניים כרויות במשרד החינוך לנושא הזה. צריך להעביר הכול למשרד החינוך.
אתה יודע מה זה תלמיד חכם? מאיר, מה ההגדרה של תלמיד חכם? שמבין דבר מתוך דבר. הבנת. תגישו.
תגישו את זה.
לשאלה האחרונה, ידידי חבר הכנסת פינדרוס – ילדים עם עיוורון בעין אחת אינם זכאים לגמלת ביטוח לאומי, והם גם לא זכאים לתעודת עיוור על ידי משרד הרווחה. מבחינה מקצועית, מדובר בילדים המסוגלים להשתלב במעונות היום הרגילים עם סייעת שילוב בצורה טובה.
אציין כי ישנם מקרי קצה בודדים שבהם ילדים עם עיוורון בעין אחת, לאחר בדיקה וחשיבה מקצועית נכנסים למעונות יום שיקומיים, והשאיפה שלנו היא לשלב את הפעוט ולחשוב על טובתו ההתפתחותית לטווח ארוך, ולשאוף לכך שלאחר מכן ישתלב כחלק מהקהילה. עד כאן.
אלינו הגיעו, כמו שאמרתי לך בתחילת התשובה, כשישה מקרים, וכולם הושמו.
מהביטוח הלאומי.
738 מילים של יעקב מרגי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.