אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, "מישרק" בערבית זה "מזרח". משפחת מישרקי שכנה בעיירה שנקראת שיבאם ליד צנעא. אני לא יודע אם זה בגלל הכבוד או בגלל השאיפה למזרח – הכוונה לארץ הקודש – אבל הם קראו למשפחה על שם מזרח – מזרחי. מישרקי זה מזרחי. הישראלים אומרים "משריקי". זה נשמע להם, מצטלצל יותר טוב, אבל למעשה כתובה יו"ד אחרי המ"ם, כי המשמעות של מישרק, מישרקי, זה מלשון מזרחי.
מישרקי. ואם אתה רוצה להגיד את זה בעדה התימנית זה מישרגי, כי הקו"ף, אם היא לא דגושה, זה כמו גימ"ל. זה אם אתה רוצה להיכנס כבר לכל השורש. אבל זה בגדול.
אכן, יש כאלו אצלנו במשפחה שעברתו לקדם, כמו קדמה, מזרחה, או מזרחי. בכל מקרה, אנחנו שמרנו על האותנטיות.
לעניין הצעת החוק – הצעת החוק הזו מבקשת לקבוע כי קופות חולים יחויבו למסור תשובה בכתב במקרה של דחיית בקשת המבוטח לקבלת שירותי בריאות תוך פירוט הסיבות לדחייה. זה נשמע מאוד טבעי, מאוד מתבקש. למה לא?
זה לא המצב בפועל, אנחנו כבר נגיע לזה, נכון. הצעת החוק הזו מבקשת לנמק בכתב למבוטח מדוע לא קיבל שירות רפואי, תרופה, דימות, הסדרי בחירה וכו'.
בדוח נציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות שפורסם בחודש פברואר השנה, ניתנה התייחסות מפורטת לצורך במתן מענה מנומק. במסקנות הדוח נאמר כך, אני מצטט: שלב ראשון וחיוני במיצוי זכויות ומתן מידע – על הקופה למסור לפונה אליה תשובה מנומקת לבקשת המבוטח לקבלת שירותי בריאות, באופן שהמבוטח יוכל להבין את ההחלטה ואת נימוקיה בצורה ברורה. מתן מידע בסיסי זה יאפשר למבוטח לשוב לגורם המטפל ולבחון אם הקריטריונים לקבלת השירות מתקיימים במצבו הרפואי של המטופל או לא. בסיום הפרק הזה בדוח נכתב כי תשובה מפורטת ומנומקת מייעלת ומזרזת את תהליך הבירור בנציבות הקבילות וכל הליך ערעור אחר שייבחר מטעם המטופלים. למעשה, זה נקבע כבר ב-2010 בחוזרי סמנכ"ל משרד הבריאות. שם נקבע במפורש שהקופה חייבת לנמק את סיבת אי-מתן הטיפול למטופל. כתוב כך: "סירוב למתן אישור מינהלי יהיה מנומק ויימסר למטופל בכתב, והעתק ממנו יישמר ברשומות החולה".
לצערי הרב, ההוראה שמופיעה היום בחוזרי מנכ"ל – וכמו שאמרתי, גם בדוח מבקר המדינה – לא מבוצעת באופן מלא. אפשר לומר חלקי בלבד, ובחלק הקטן והקל. במהלך הדיונים שערכנו מהקריאה הטרומית לראשונה העלו קופות החולים את העובדה שהנושא הזה דורש מהן כוח אדם ונדרש זמן, שיכול לבוא על חשבון מטופלים. אני לא אומר – הכול בסדר, עדיין החובה לנמק היא חובה לנמק. צריך למצוא את הפתרונות, וכמובן שאני מתכוון להוביל את זה בוועדה תוך כדי הסכמה, אבל בלי להתפשר על הדרישה הבסיסית הזו.
חשוב גם לזכור, מיהו הציבור הזה שבא לערער, שלא מכיר את זכויותיו? בדרך כלל זה ציבור חלש, או שלא מבין, או מבוגרים שמקבלים – ועכשיו לך תכניס אותם לתוך הביורוקרטיה הישראלית, למי לערער, איך לערער. אנחנו מבקשים שיהיה נימוק למה לא, וגם בנימוק יהיה כתוב בצורה ברורה ומפורשת אל מי הוא יכול לערער – להקל עליו את ההליך בצורה הכי פשוטה, הכי ברורה. זה יכול למנוע בעיות מיותרות, זה יכול למנוע תחלואה נוספת, ואפילו במצבים מסוימים להביא גם להצלת חיים כפשוטה.
כמובן שאנו כחברי הכנסת מחויבים לטובת העניין הזה – להסיר את הביורוקרטיות המיותרות, להבטיח שכל אזרח יקבל את המידע ואת השירותים המגיעים לו. ולכן אני מבקש כמובן להודות לשר הבריאות על התמיכה בהצעת החוק הזו. אני מתכוון להוביל אותה בהסכמה, וכמובן שאני קורא לכולם להצביע בעד הצעת החוק הזו ולקדם אותה בוועדה בהקדם האפשרי, כמה שיותר מהר. עד כאן. תודה רבה.
536 מילים של יונתן מישרקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.