קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. ראשית התאריך היהודי זה כ"ב וכ"ג באייר. בלי להסתכל. חשוב שידעו גם את התאריך העברי.
זה החודש השני, נכון. אייר זה החודש השני, ניסן זה החודש הראשון.
אדוני יושב-ראש הכנסת, במילים שחשבתי, שהכנתי לעצמי – לא תשובות של המשרד – לא צריכה להיות בקיאות בעבודת המשרד ובתאונות דרכים, אלא צריכה להיות בקיאות בהיסטוריה של העם היהודי, במהות של העם היהודי, ביסודות של העם היהודי.
האמת, כמו שאמר חבר הכנסת טופורובסקי, יש לנו היכרות. לפני שהוא נכנס לכנסת, אמרו לי אנשים מסוימים – אני חושב שאמרתי לך את זה: שמע, נכנס לפה אדם מוכשר מאוד, אומנם יושב-ראש אגודת הסטודנטים, שלא נראה לך, אבל הוא לא איש מנותק, יש בו רגש ונפש יהודית. אני יכול להגיד את זה ככה, זה נכון.
האמת שקצת התקוממתי. כשראיתי את השאילתה הזאת אמרתי: על זה אני צריך לענות? אחרי זה חשבתי שכנראה גלגלו זכות על ידך. כנראה שמפעם לפעם צריך להזכיר את הדברים הערכיים והמהותיים של העם היהודי, שסגן שר בממשלת ישראל צריך לבוא להסביר כשהוא נשאל שאלה: מדוע לא עובדים בשבת.
אני עמדתי במקום הזה או במקום אחר ושאלתי שאילתה כשעבדו בשבת: איך ממשלת ישראל עובדת, איך מדינת ישראל עובדת בשבת? שבת זה יום המנוחה של העם היהודי. לא אאריך בזה, בהיסטוריה, במהות, בדבר היסודי שהיה בעם היהודי. הנכס היסודי והקיומי של עם ישראל זה מורשת ישראל. מסורת ישראל היא קיום השבת. השבת היא, כחוק במדינת היהודים, לשביתה; זה החוק, שביתת מלאכה, מאז הקמתה. זה החוק. לכן, להגיד שמשיקולים פוליטיים לא עובדים בשבת – הנחת העבודה צריכה להיות שלא עובדים בשבת וצריך לעשות הכול כדי שלא יעבדו בשבת. כך נעשה וכך אני רואה את זה וזאת צריכה להיות התשובה.
האמת היא, אני הרבה שנים בכנסת. כרגיל, המשרד מכין לך תשובה מקצועית, יכול להיות שהשר אומר את זה או לא אומר את זה. שאלו אותי: מה אתה רוצה? שאני אענה. אמרו לי: תענה סטטוס קוו. האמת היא, אני לא חושב שצריך להגיע לסטטוס קוו.
סטטוס קוו – לא עובדים בשבת. לא עובדים בשבת.
זה שבירת הסטטוס קוו, זה הפרת הסטטוס קוו. אבל אני לא רוצה להגיע לסטטוס קוו. הסטטוס קוו הוא מ-1947, שאז נחתם הסטטוס קוו. הסטטוס היסודי והמקורי של העם היהודי הוא שנקודת ההנחה היא שלא עובדים בשבת. זה הסטטוס, מכאן אנחנו צריכים ללכת, מכאן אנחנו צריכים לבוא. לבוא ולהגיד שערכים מרכזיים בעם היהודי נמדדים במדינת ישראל עם הצעות – במה אנחנו נפצה את תושבי מדינת ישראל? אנחנו נפצה אותם בזה שאנחנו מחזקים את שמירת השבת. זה הפיצוי הכי חזק – החוזק והחוסן. זו השקפת עולמי. ככה אני רואה את הדברים. זו נקודת ההנחה.
אני שמח שכך נעשה וטוב שכך נעשה. יש לי את הזכות להגיד – אני גם מודה לך שנתת לי את הזכות להגיד – שככה אנחנו רואים וככה אנחנו מרגישים, וגם הממשלה הזאת. אני מקווה שזה יהיה תמיד בממשלות ישראל. לא לפני הרבה שנים לא היה יהודי אחד שלא שמר שבת. לא היה אחד. עד לפני – כמה, 120 שנה – לא היה כזה דבר שיהודי לא שומר שבת. מתקופת ההשכלה לא היה דבר כזה. לאנשים, גם שלא שמרו, זה לא רק נושא של דת, הרבה יותר מזה שיש בשמירת השבת.
התשובה שלי היא הרבה יותר מזה. בשאלה שלך, כשאתה בא ושואל על סיבות פוליטיות לשמירת שבת – לא צריך סיבה פוליטית. הנחת היסוד בעבודה, וככה צריך להיות, היא שאת העבודות לא עושים בשבת. השבת היא לא היום – יש שביתת מלאכה, וזה לא היום שבו נעשים השיפוצים והקמות של דברים במדינה. זו התוצאה, ואנחנו מודדים את זה בדברים אחרים.
שאלת ועניתי לך גם על הפגיעה. אני לא חושב שזאת פגיעה אלא הפוך. אני לא מדבר עכשיו על להיכנס ביום חמישי בשעה 20:00 או בשעה 17:00 או בשעה 20:30 עד יום שישי בשעה 07:00 או עד יום שישי בשעה 17:00. סגירה – מה זה מפריע? הפוך. נקודת ההנחה שלך – למה צריך לעבוד בשבת? שהרי בשבת לא נוסעים הרבה והרבה יותר דליל. זה אומר שאם דליל יותר, סימן שאנשים שומרים שבת. זו הסיבה שאנחנו צריכים לשמור את המסורת והמורשת הזאת. אני משאיר לך לשאלת המשך, שתוכל לשאול עוד דברים, אבל מבחינתי התשובה המרכזית, המקורית והיסודית היא מה שאמרתי עד עכשיו.
אז אני באמת מודה ומתוודה שאני לא יודע על מחר, יש משחק כדורגל או לא, ואני לא יודע מה המשרד עונה על כך, מה התשובות. אם יש קשר בין ראשון לציון – – –
לא, אני לא הייתי מודע לשאלה הזאת. אני אשמח גם לברר בקשר למקרה הזה, מה שיש ביום חמישי. אני לא יודע מה הקשר של מחלף ראשון לציון, איך שעובדים מחר, לעבודה אחרת, אם יש אלטרנטיבה.
אני לא יודע. אני לא מכיר את זה. אני לא מכיר את הדבר הזה.
אני בכלל לא ידעתי שיש משחק כדורגל. אני צריך לבדוק את זה, אני אבדוק את הדבר הזה. אבל החלק הזה, אני מניח – – –
לא. סליחה שאני לא יודע שיש מחר גביע המדינה בכדורגל.
אני לא יודע. אני מוכן לקבל את האשמה הזאת שאני לא מודע לזה.
אבל עכשיו אני מודע. אני יכול לבדוק את זה, מה קורה ומה התשובה שיש. ואני גם לא ידעתי שבאר שבע – אני לא יודע מי המתמודד השני. צר לי על הבורות הזאת, אבל אני מודה ומתוודה שאת זה אני לא יודע.
כן, גם בשחייה אני לא מתמצא עד הסוף. יש ענפים שאני לא מתמצא בהם.
נכון. כן, שמירת הגוף בפעילות גופנית היא ערך אצלנו. ואני עכשיו ברשות החרדית, אני גם אחראי לה, עושים פעילות רבה גם בנושא הזה.
למה? אני אוכל ועושה פעילות גופנית. אני רץ כל הזמן.
לא, לא. אני אוכל טוב. אפשר לשמור על הבריאות, ושמירה על בריאות היא ערך עליון, כפי שכולנו יודעים ומודעים לכך. הרמב"ם אמר את זה בפירוש, אבל זה גם בחיי היום-יום.
עכשיו, מעבר לחלק הטכני, שמים דגש על החלק הכספי או לא כספי. לכן אמרתי שבערכים, אם הנחת היסוד בעבודה היא שלא עובדים, שהמשק שובת בשבת – אתה יודע כמה היה נוסף התל"ג אם התעשייה הייתה עובדת בשבת? היינו נותנים לאנשים חופש, הוא היה חופש אחר, התעשייה הייתה עובדת כל השבת – אתה יודע איזה רווחה, כמה תוספת הייתה לדבר הזה? אילו משמעויות כלכליות היו לנו? אנחנו הרי חיים. צריך גם לחשוב, אנחנו קצת מתבלבלים, אנחנו מתבלבלים. אני לא מדבר עכשיו בהשוואה לדברים אחרים שסוגרים וגורמים להפרעות – הפגנות, צעדות ודברים אחרים, שמשבשים את המשק, משבשים סביבת עבודה, לא בסוף שבוע. אנחנו יודעים את זה. יש ערך, דמוקרטיה – זה חשוב. חופש הביטוי הוא חשוב. מול חופש, מול ערכים – –
– – מול ערכים, מול הרפורמה המשפטית – זה לפני 7 באוקטובר, לא ב-7 באוקטובר. הרפורמה המשפטית עם השיבושים הייתה לפני 7 באוקטובר. זה לא קשור ל-7 באוקטובר, הדבר הזה של אי-התחשבות – אדם רואה ערך שחשוב לו, הוא מרגיש שהוא יכול להפריע, יכול לסגור את נתיבי איילון, יכול לסגור את הכול, בגלל שזה מה שחשוב לו, מבחינתי, ערך דמוקרטי. אבל ערך השבת במדינה היהודית, בעם היהודי – לא פחות חשוב. זה – 1.
2. זה לא המודד. אני מודד אותך בעלות כספית או לא כספית? אתה יודע מה היה קורה אם קופות החולים היו עובדות בשבת? למה לא? תגיד, תשמע, פיקוח נפש, קופות חולים עובדות – –
– – בתי חולים לא היו במתכונת שבת? אנחנו יכולים להמשיך בעניין הזה.
קופות חולים עובדות בשבת? קופות חולים לא עובדות בשבת. בתי חולים נמצאים – אתה יכול לעשות בדיקת דם בשבת? על מה אתה מדבר? המעבדות עובדות בשבת?
טוב, בסדר. אני חי במדינה שבה לא עובדים, התעשייה לא עובדת, וכולם שובתים. למה? אנחנו חושבים שזה ערך.
צר לי. חשבתי שאתה רוצה בזה. לבוא ולהגיד, פוליטית ולא פוליטית – קיבלת את התשובה על זה. אבל אם אנחנו מתווכחים גם על המהות, זה המקסימום שיש לי להגיד על המהות בדבר הזה. אם אנחנו מדברים על חלק, אתה אומר – בסדר. העלית את הנושא הזה, אבל אם עכשיו נתווכח, אם פתוחים בשבת וככה צריך להיות – לי אין מה להגיד. אני גאה שאני נמצא בממשלה, שאני מייצג משרד. זה שבשבת הנחת העבודה היא שעושים את הכול וזה לא נמדד בדברים – – –
לא, לא. אין מתוכנן. אין מתוכנן. אני רוצה להגיד לך שאני הייתי – לא מתוכנן.
תלוי מה אתה רוצה, מה נקודת ההנחה שלך. אני הייתי סגן ראש עיר כמעט 15 שנה בתקופת ההתפתחות הכי גדולה שהייתה בעיריית ירושלים. אז בנו את כל המנהרות, כביש בגין, הרכבת הקלה – הכול. לא היה צריך לעשות שום דבר בשבת. תלוי איך אתה מתכנן. אם אתה מתכנן מונומנט גדול, אתה רוצה לעשות את זה בצורה הכי קלה, אתה בא ואומר, אני אעמיד את זה. אבל אם אתה מתכנן את זה בתכנון מודולרי – לא הייתה עבודה אחת בשבת.
לא הייתה עבודה. פיתחנו את ירושלים – אני אומר, אני הייתי – פיתחנו את ירושלים. לא הייתה עבודה אחת בשבת. הצלחנו לעשות מנהרות, גשרים – הכול. גם מדינת ישראל, כל הכבישים במדינת ישראל וכו' לא נעשו בשבת, וכך צריך להמשיך – –
– – ועל זה גאוותנו, שאנחנו לא עושים בשבת. לנסות למדוד את זה, מה העלות, לא העלות – זה לא כלי המדידה כשמדברים על ערכים, ערכי יסוד. אנחנו לא עושים את זה, ואני שמח שזאת התשובה – גם אמיתית וגם ערכית, אני גאה בזה. אני רואה בזה גם זכות שאני יכול לענות על השאלה הזאת דרכך.
1,479 מילים של אורי מקלב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.