הצעת חוק לחלוקה הוגנת של מזונות, התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אגיד רק בפתח הדברים לחברי הכנסת שיש לי סיכום עם שר המשפטים שתשובת הממשלה והצבעה יהיו במועד אחר, ואני אבהיר בסוף דבריי מדוע. מה ההצעה שאני מביא היום? הצעה שבשעתו עבדנו עליה הרבה, בקדנציה הקודמת, כשהייתי שר המשפטים, והרעיון הוא הצעה לחלוקה הוגנת של תשלומי מזונות, כדי לבצע שינוי נדרש ומכונן בנושא שהוא קריטי להרבה מאוד משפחות ולהרבה מאוד אזרחים.

תודה רבה, חברת הכנסת גוטליב. אני מודה לך.

העיקרון שמנחה את ההצעה הוא העיקרון של טובת הילד, ועיקרון נוסף – יצירת הוגנות בחלוקת תשלומי המזונות בין ההורים, וליצור אחדות ושקיפות בנושא דיני המזונות בישראל, שהיום למעשה כל שופט יכול להחליט דבר אחר, שונה בתכלית. ומה הקשיים שקיימים היום? הבדלים משמעותיים בפסיקות על גובה תשלום המזונות; חוסר אחידות בשאלה כיצד נכון לחלק את ההוצאות בין ההורים. ברוב המקרים חלק הארי של ההוצאות מוטלות על האב, אבל בלי קשר למצבו הכלכלי ולמצב הכלכלי של האם ולהכנסות של כל אחד מהם, וזה לא הגיוני בשנת 2024.

במציאות המודרנית רוב האימהות עובדות. יש הרבה מאוד מקרים שהן מרוויחות גם יותר מהאב, וצריך להביא את זה בחשבון כשקובעים את גובה תשלומי המזונות ואת החלוקה. גם אין הסכמה היום מהי בעצם עלות גידולו של ילד בישראל, ולכן יש הבדלים משמעותיים בפסיקת גובה תשלומי המזונות בין ערכאות שונות ובין שופטים שונים. הנסיבות האלה מובילות למצב שמזונות הילדים הם אחד המכשולים הגדולים ביותר בניסיון לפתור סכסוך בין ההורים ולהביא לרגיעה, שבסופו של דבר באה לטובת הילדים ומאפשרת להתחיל על מי מנוחות, ככל שניתן, את תהליך החיים הנפרדים, שהוא כשלעצמו לא פשוט עבור כל הצדדים. טובת הילד היא שצריכה לעמוד נגד עיני ההורים, ומניעת המתחים סביב נושא המזונות תאפשר להם להתרכז טוב יותר בדאגה לרווחת ילדיהם.

ההצעה הזאת מבקשת לקבוע עקרונות וקריטריונים סדורים לחלוקה של דמי המזונות. כך תתבצע חלוקה הוגנת ואחידה, שתעלה את המוטיבציה לסיים את ההליך מחוץ לערכאות משפטיות ותצמצם משמעותית את המתח בין הצדדים. זה גם יקל את העומס הרב שקיים בבתי המשפט.

עיקרי הצעת החוק קובעים כי ההורים אחראים במשותף להבטיח את צרכיו הכלכליים של ילדם בהתאם להוראות החוק, וכי זכותו של הילד לקבל מהוריו את התמיכה הנדרשת לכך. בנוסף, ייקבע כי ברירת המחדל המועדפת היא הסדרים המבוססים על ההסכמות בין ההורים, ורק כשאין הסכמות יקבע בית המשפט בעניין. החוק קובע כי סכומי התמיכה הכלכלית בילד יהיו אחידים ויתבססו על עקרונות משותפים לכלל האוכלוסייה. החלוקה תתבצע לפי הקריטריונים, תוך התחשבות בהכנסות של ההורים, וגם רווח מכל מקור שהוא, כגון נכסים, הוא בגדר ההכנסות שיובאו כאן בחשבון בחלוקת תשלומי המזונות.

עוד מוצע בחוק שחובת התמיכה הכלכלית של הורים בילדיהם תימשך עד הגעת הילדים לגיל 21 – רף שתואם את הסטנדרט הבין-לאומי ואת מציאות החיים בישראל, שבה בדרך כלל עקב שירות צבאי או לאומי, אין לילדים אפשרות לרכוש עצמאות כלכלית לפני סיום השירות.

כמו שאמרתי, החוק הזה הוכן בתקופת כהונתי כשר המשפטים. הוביל את הכנתו בשעתו מנכ"ל משרד המשפטים דאז עו"ד ערן דוידי. כלל הנתונים והמסקנות יתבצעו לאחר עבודת מטה של משרד המשפטים כדי להסדיר את הנושא הזה. היה פה גם תהליך רציני ביותר של שיתוף חוקרים מתחום דיני המשפחה, כולל פרופ' שחר ליפשיץ מאוניברסיטת בר-אילן, שהיה יועץ מלווה. אני מבקש בהזדמנות הזאת להודות גם לו. בהמשך נעשה גם תהליך שיתוף ציבור, עוד קודם לתזכיר החוק שהפצנו, באמצעות קול קורא שקרא לציבור הרחב לקחת חלק ולהשפיע על בחינת העקרונות המנחים שגובשו ביחס למזונות ילדים. לקול הקורא הזה נענו ארגונים שונים, גורמי מחקר ואקדמיה, עורכי דין העוסקים בתחום וכן אבות ואימהות, אזרחים ישראלים, שביקשו ללמד מתוך חוויותיהם האישיות.

בנוסף, נערכה בחינה כלכלית בשאלה מהי עלות גידולו של ילד בישראל, בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובהתייעצות עם כלכלנים העוסקים בתחום, וזה היה הבסיס לסט של עקרונות מנחים קבועים שעל בסיסם תיקבע חלוקת דמי המזונות בין בני הזוג באופן מאוזן והוגן לשני הצדדים.

לצערי החליטה ועדת השרים לחקיקה לדחות את הדיון בשלושה חודשים. המשמעות של דחייה בשלושה חודשים היא בעצם להגיע עד למושב החורף של הכנסת, שיתחיל בעצם בסוף אוקטובר, ממש בסוף אוקטובר. אני חושב שלא נכון לא לצאת לדרך, אבל סיכמתי עם שר המשפטים שתשובה והצבעה יהיו במועד אחר, כדי לנסות למצות את הסיכויים להגיע לאיזושהי הבנה לקידום הנושא החשוב הזה – גם אם לא במלוא ההיקף, כי זו רפורמה מאוד גדולה שאני מציע פה, גם בהיקף יותר מצומצם, אבל שיהיה מוסכם. אנסה במהלך השבועות הקרובים להגיע להבנה כזאת, ואם לא, אם לא נצליח להגיע להבנה בסופו של דבר, נביא את הצעת החוק כאן להכרעת מליאת הכנסת.