קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יש שני אירועים שאני רוצה להתייחס אליהם שהיו במוצ"ש, אחד במוצ"ש, אחד ביום העצמאות. דיברתי על משפחת קדם. אני רוצה גם להגיד מילה על האירוע שהיה במוצאי שבת בהרצליה, שגם הוא סוג של אלימות, אבל מסוג אחר.
סיגלית הלל, שבנה אורי טשרניחובסקי נרצח במסיבת הנובה, הגיעה במוצאי שבת לנאום בהפגנה בהרצליה. היא ביקשה לספר על הבן שלה, שהחיים שלו נגדעו באכזריות בגיל 29. כל מה שהיא רצתה זה לקרוא לשינוי, לזעוק את הזעקה המרה שלה על הרצח של הבן שלה. בתמורה, המסר שהיא קיבלה בהרצליה זה שהיא מפריעה לציבור ליהנות, כי הבר הסמוך, שנקרא המוניציפל – ברגע שהיא עלתה לדבר, הגבירו את המוזיקה. הם סירבו להנמיך למרות שביקשו, כולם ביקשו מהם. מה ביקשו? לכבד אם שכולה שבנה נרצח, בטרם עת, במסיבת הנובה, אבל הבר הגביר את המוזיקה וסירב להנמיך.
מה שמעניין זה שאורי בנה עבד כברמן במסיבה, ובעצם עכשיו הסיפור שלו הפריע למזוג את הבירה בבר המוניציפל. זה דבר נורא בעיניי. נורא שאם שכולה מנסה לדבר על הבן שלה, ובמקום זה מעדיפים לשמוע שירים חדשים – אני לא יודעת של מי, זה לא מעניין אותי – מאשר לדבר על המחדל ועל החטופים, וכמובן על הנרצחים. אני יודעת שראש העיר יריב פישר גינה את האירוע, אבל הבושה חייבת להיאמר. צריך לדבר עליה גם כאן, במליאת הכנסת.
דיברתי על מוצאי שבת, ונדבר גם על עוד אירוע, שהיה ביום העצמאות בעיר חולון. כשבעיר חולון המשפחה של אגם ברגר, תצפיתנית שנחטפה מנחל עוז, הבינה שבעיריית חולון מאוד חשוב לזקוף קומה ביום העצמאות, בערב העצמאות, אז הם הזמינו כוכבים לחפלה יוונית.
בערב יום עצמאות. והמשפחה של אגם, שגרה בחולון, התחננה לעירייה, אבל ראש העיר באטימות מוחלטת הגיב: חולון תחגוג עצמאות, כדי לחזק את הרוח החולונית והישראלית ולחגוג את תקומתו של העם היהודי. אוי לנו אם ככה נראית תקומה. אוי לנו שמשפחה של חטופה מתחננת לראש העיר לא לעשות חגיגה כשהבת שלהם חטופה בעזה, ולמרות זאת הזמינו כוכבים ואת התושבים להשתתף בחגיגות. זה דבר נורא. ככה לא נראית תקומה. תודה.
318 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.