תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. חברות וחברי הכנסת, לא זכור לי מתי לא נעניתי באופן מיידי לבקשה של חבר הכנסת אזולאי, אז איך אומרים, מצאת את השליח הכי טוב שיכולת לחפש כדי להבטיח שזה יקרה. אני באמת מנצל את ההזדמנות לברך את חבר הכנסת יוני מישרקי ואת חבר הכנסת רון כץ – באמת כל הכבוד – על הצעת חוק מאוד מאוד חשובה, וברכה גדולה לכל כך הרבה אנשים שזקוקים לזה, דווקא מהאנשים שיותר קשה להם, ואני חושב שזה באמת דבר גדול. אני מברך גם את חבר הכנסת שמחה רוטמן, שהוביל את התהליכים בוועדה בראשותו ואפשר להגיע לתוצאה הסופית המצוינת הזאת.
ואני אומר שוב את מה שאמרתי כל הזמן, ואני חושב שגם רואים שאני מיישם את זה: ההסתכלות – שלא כמו שהיה, אני חייב לומר, בקדנציה הקודמת – בוועדת השרים לחקיקה היא עניינית, היא לגופו של עניין, וכשבאות הצעות טובות, אנחנו עושים – לפחות אני עושה – כל מאמץ לאפשר להן להתקדם. לפעמים, אגב, זה מצריך סבלנות ומצריך הידיינות עם המשרדים, אבל בסופו של דבר המטרה היא כן לאפשר לדברים להתקדם. לא כל החוכמה נמצאת במקום אחד; לא כולה נמצאת בממשלה. יש כאן הרבה מאוד הצעות – – –
אני לא רק אומר, אני עושה. להגיד זה לא חוכמה.
יכול להיות, אבל אני יכול להגיד לך שאני, אם הייתי מיישם היום – אם הייתי מחיל את הכלל שהחילו עליי בוועדת שרים לחקיקה בקדנציה הקודמת, לא היה עובר פה אף חוק של האופוזיציה, כי לא העבירו אפילו חוק אחד במשך למעלה משנה, כולל הצעות בנושאים הכי טריוויאליים, כמו תחבורת אופניים, ששרת התחבורה בעצמה הייתה שותפה איתי לחוק שיזם בכלל חבר הכנסת דב חנין בשעתו. אני יכול לתת כאן אין-ספור דוגמאות; לא רוצה להיכנס לזה עכשיו.
זה אכן נכון, היה ויהיה תמיד, גם במצבנו הלא-מזהיר הנוכחי. אבל אני בהחלט חושב שכך זה צריך להיות. אני שוב אומר כל הכבוד – אגב, לא רק על היוזמה אלא גם על הנחישות לקדם אותה ולהביא אותה לקו הגמר. גם זה לא מובן מאליו. יישר כוח גדול.
לעניין החוק שאנחנו עוסקים בו כרגע, בעקבות מתקפת הטרור הנוראה שחווינו ופרוץ המלחמה, נתפסו בשטחה של מדינת ישראל מעל 150 מחבלים שפלים, אשר בנוגע לרובם מתקיים הליך חקירה בחשד לעבירות ביטחון. במסגרת החקירה של המחבלים עלה צורך דחוף ומיידי בהתקנת תקנות שעת חירום שמטרתן הייתה להאריך את התקופה המרבית האפשרית למניעת פגישה של עצורים אלה עם עורך דין. התקופה באופן רגיל עומדת על 21 ימים, אבל היא איננה מתאימה. נדמה לי שכולם מבינים ואין צורך להכביר מילים על הצרכים, המורכבות והאתגרים החריגים שנוצרו בעקבות המעצר של המחבלים הללו – וגם צריך לומר, בשים לב למה שעוברים חטופינו; גם מהדבר הזה אי-אפשר להתעלם. כל זאת, בשים לב לחקירות רחבות ההיקף והמורכבות של אירועי הטרור לצורכי הגנה על ביטחון המדינה וחיי אדם.
נוכח המצב הזה, הממשלה התקינה שעת חירום שמנעו את הפגישה של העצורים כאמור עם עורך דין, ובמקביל קודמה הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום תוך כדי התאמתן לצרכים הביטחוניים והחקירתיים. החוק שעבר כאן תקף עד 3 באפריל 2024. נדמה לי שכולם מבינים שהצרכים הם אותם צרכים והמצב לא השתנה באופן מהותי, ולכן יש צורך בהארכה נוספת של תקנות שעת החירום, במסגרת הארכת תוקף החוק, תוך ביצוע ההתאמות הדרושות בעניין הזה. על כן אנחנו מביאים כאן את הצעת החוק הזאת ומבקשים את תמיכת הכנסת בהארכה כקבוע בהצעה כאמור. תודה רבה.
530 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.