קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 43). קודם העברנו את מס' 42, ועכשיו את מס' 43, התשפ"ד–2024. הצעת החוק מוזגה יחד עם הצעות של חברות הכנסת שרן השכל, שרון ניר ועוד ועם הצעת החוק של חבר הכנסת שמחה רוטמן, שמיזגנו אותן יחד להצעת חוק אחת.
כיום קובעים חוקי השיקום כי הזכאי לתגמולים נפגע פעולות איבה שמבקש להגיש גם תביעה לפיצויים בנזיקין בשל אותו מאורע – רבותיי, אין הרבה אנשים, אבל הנושא מאוד חשוב וכדאי לשמוע אותו. אני מבקש. מדובר במצב שעד היום הזה אנשים שנפגעו בפעולות איבה לא היו רשאים לנהל את התביעה נגד המזיקים, נגד אלה שפגעו ביקיריהם. הם היו רשאים לנהל את התביעה, אבל אם הם זכו בתביעה לפיצויים, הם היו צריכים לבחור בין קבלת התגמולים לבין גביית הפיצויים, מה שנקרא בשפה המשפטית "ברירת עילה".
הצעת החוק שבפניכם מאפשרת לנפגעי פעולות איבה שנפגעו כתוצאה ממעשי טרור, וכן לנכי צה"ל ולמשפחות חיילים שנספו כתוצאה ממעשה טרור, לגבות נוסף על התגמולים או על התשלומים המגיעים להם בשל כך מכוח חוקי השיקום, חלק מהפיצויים הנזיקיים שזכו בהם בתביעה שהגישו בשל מעשי הטרור, וזאת אם התביעה הנזיקית היא כנגד מי שביצע את מעשה הטרור, מי שתגמל את ביצועו, וכן מי שנושא באחריות למעשה הטרור לפי סעיפים 12 עד 14 לפקודת הנזיקין, אך לא כנגד המדינה – אני לא שומע את עצמי.
בדיון בוועדה הובהר כי הכוונה לתביעה המוגשת כנגד גורמים אלה דווקא, כמו שאמרנו, אלה שפגעו, אלה שביצעו, אלה שנושאים באחריות, ולא כנגד "מעוול במשותף", זה נקרא, כגון השומר בקניון או המעסיק שלו, שלא יאשימו אותם כאילו גם הם אחראים ברשלנות. הם לא כלולים בחוק. מדובר פה באלה שפגעו ובאלה שסייעו לפגוע.
המשמעות היא שלגבי תביעה נזיקית בנסיבות כאמור, לא תחול ברירת העילה שבחוקי השיקום, כלומר תבוטל ההוראה בדבר הצורך בבחירה בין תגמולים לפיצויים. עד היום המשפחות השכולות היו במצב בלתי אפשרי שהן היו צריכות לבחור בין תגמולים לבין פיצויים, אי-אפשר שניהם יחד. כשיש זכאות לגבות גם תגמולים וגם פיצויים בשל מעשי הטרור, יש למעשה משולש יחסים: מצד אחד המזיק שגרם את הנזק ממעשה הטרור, כפי שפורט קודם; מצד שני הניזוק, הנפגע; מהצד השלישי המדינה, שמשלמת את התגמולים לניזוק, ונחשבת בשפה המשפטית "מיטיבה של הנזק".
בפסיקת בתי המשפט ולפי סעיף 82 לפקודת הנזיקין, כשמתקיים משולש יחסים כזה, קובעים את סכום פיצויי הנזיקין בשל הנזק שנגרם לניזוק ומפחיתים מתוכו את הסכומים שהניזוק קיבל או זכאי לקבל מהטבת הנזק, שלגביהם מיטיב הנזק, שזאת המדינה, יוכל לחזור בתביעה כנגד המזיק שגרם את הנזק, שאלה אנשי הטרור. עקב כך, ייתכן שבסופו של דבר התובע לא יהיה זכאי לתשלום לפי פסק הדין, מאחר שסכום התגמולים שמשלמת המדינה עולה על סכום הפיצויים הנזיקיים שמגיעים לניזוק בשל הנזק.
לכן באה הצעת החוק שבפניכם, רבותיי, ומבטיחה כי תביעת הנזיקין בנסיבות האמורות, כשיש זכאות הן לתגמולים והן לפיצויים, לאחר שייקבע מה הוא סכום פיצויי הנזיקין בעד הנזק שנגרם לניזוק, יהיה הניזוק זכאי ללא פחות מ-75% מפיצויי הנזיקין, ואם סכום הפיצויים עולה ביותר משיעור זה יחסית לסכום התגמולים, גם ליותר מכך.
כהשלמה לכך, מוצע לקבוע כי התובע יידרש להודיע למוסד לביטוח לאומי או למדינה על התביעה שהגיש, וכי זכות המוסד לביטוח לאומי או המדינה לחזור אל המזיק ולתבוע ממנו את סכומי התגמולים תקטן בהתאמה ותחול רק לגבי יתרת סכום הפיצויים.
חשוב להבהיר כי ההתייחסות ל-75% חלה רק על הפיצויים הנזיקיים. היא איננה נוגעת כלל לפיצויים לדוגמה, שהם הפיצויים העונשיים שאינם תלויים בנזק, והם נפסקים בפסק הדין וניתן לגבות אותם מעבר לסכומי הפיצויים הנזיקיים ובלי קשר לתגמולים.
מוצע לקבוע כי יום התחילה של חוק זה יהיה ביום 1 ביוני 2024. ההסדר המוצע יחול גם על תביעות תלויות ועומדות – גם לעניין מקרים של נזק ומעשי טרור שאירעו לפני יום התחילה וטרם הוגשה בעניינם תביעה – ובלבד שעדיין לא חלה לגביהם התיישנות. נדמה לי שהתיישנות זה 25 שנה. עו"ד רוטמן, התיישנות זה 25 שנה, נכון?
ובלבד שעדיין לא חלה לגביהן התיישנות.
לגבי פסק דין שביום התחילה כבר הפך לפסק דין חלוט שאין עוד ערעור עליו ועדיין לא התיישן ואף לא הוגש לביצוע בהוצאה לפועל, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להגיש לגבייה 75% מהפיצויים שנפסקו באותו פסק דין.
ההצעה אושרה בוועדה פה אחד. חבר הכנסת רוטמן, אתה מסיר את ההסתייגויות שלך?
אז הן עדיין קיימות. אני אומר, אדוני היושב-ראש, הוגשו לה הסתייגויות ובקשות לרשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה.
אני רוצה להודות למנהלת הוועדה ענת כהן שמואל ולכל צוות הוועדה, ליועצת המשפטית נעה בן שבת ולצוות הלשכה שלי בראשות יצחק פיליפ. תודה רבה.
אני קיבלתי תיקון – שההתיישנות היא שבע שנים וחצי.
נדמה לי שבוועדה שמעתי את המספר שאמרתי, אבל תודה רבה על התיקון, כי זה חשוב לדייק, אם כי אכן הצגתי את זה כשאלה ולא כעובדה.
נעה נמצאת פה, עכשיו אני מבין. אמרתי, 25 שנה זה התיישנות מפסק הדין, ולגבי התביעה – זה שבע שנים וחצי. תודה רבה, היועצת המשפטית. תודה רבה.
786 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.