תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מלחמת חרבות ברזל החלה עם הטבח הברברי של מחבלי תמאס. יותר מ-300,000 חיילים גויסו למילואים יחד עם לוחמים רבים מהצבא הסדיר והקבע שנמצאים בשדה הקרב. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, למרות כל מה שאומרים, דווקא ראינו את עם ישראל באחד הרגעים הקשים אבל גם הגדולים שלו, כי ימין, שמאל, חילונים, דתיים – כולם היו מוכנים לשלם את המחיר הגבוה ביותר. מה זה המחיר הגבוה ביותר? זה מחיר חייהם.
נשות הלוחמים – נשות הלוחמים הפגינו ומפגינות לאורך כל הדרך גבורה אמיתית, עוצמה אדירה. אני מסיר את הכובע – מה זה, כל אזרח בישראל מסיר את הכובע – כמובן, בפני הלוחמים אבל גם בפני נשות הלוחמים. אף שהן לא מעורבות במלחמה באופן ישיר, הן ממלאות תפקיד מכריע בחיזוק הרוח של בעליהן ובתמיכה במאמץ המלחמתי. עכשיו, למרות הפחדים והאי-ודאות שלהן, הנשים הגיבורות הללו נשארות חזקות בעורף ומאמינות במטרה שלשמה נלחמים בעליהן. אנחנו רואים אותן, אנחנו מדברים איתן, אנחנו שומעים אותן, וזה פשוט מדהים. מדהים, הרוח שעטפה את המדינה שלנו, ובטח את המשפחות עצמן, שמעורבות באופן ישיר, אף על פי שכולנו משפחה אחת גדולה.
אבל לצערנו, אדוני היושב-ראש, ככל שההתגייסות של הלוחמים הייתה גבוהה, כך גם מספר האבדות הגדול. מאות חללים גיבורים נפלו בקרבות ברצועת עזה ובהגנה על המולדת. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, צמד המילים שהפך להיות סיוט עבור כולנו זה "הותר לפרסום", צמד מילים שהפך לסרט אימים עבור משפחות רבות שאיבדו את יקיריהן והתפרקו לרסיסים. הנופלים הותירו אחריהם אלמנות ויתומים, וחלקם אפילו הותירו אחריהם אלמנות בהיריון. היינו בכמה הלוויות שבהן אתה רואה את האלמנה שמדברת בסוף, כאשר היא בהיריון.
קורע את הלב. קורע את הלב של כל אחד ואחת מאיתנו כאן במדינה. זאת מציאות קשה שנכפתה על מאות נשים מאז השבת השחורה, מציאות קשה מנשוא, שדורשת התמודדות יום-יומית עם עצב, כאב, אובדן וגעגוע. מאז פרוץ המלחמה, אדוני היושב-ראש, 208 אלמנות הצטרפו למעגל השכול, וגם 514 יתומים, להוציא 43 יתומים שלא הוכרו כיתומי צה"ל מפאת גילם, זאת אומרת מעל גיל 21.
מי שמוכרת כאלמנת צה"ל – וזה חשוב פה, אני חוזר: מי שמוכרת כאלמנת צה"ל זכאית לקבל מעטפת טיפול ותמיכה רחבה מהמדינה, שכוללת זכויות כספיות ותגמולים חודשיים למשך כל חייה. אבל ישנה הבחנה אחת בלתי מוצדקת, שפוגעת ומקפחת באופן ספציפי את שאיריו של מי ששירת בשירות קבע בהסדר של פנסיה תקציבית. שאיריו של חייל קבע או עובד שירות המדינה שנכלל בהסדר של פנסיה תקציבית – אלה מקבלים סכומים מופחתים. ולמה זה קורה? בוא, אני לא צריך לחשוב הרבה – בגלל קיזוז בין הקצבה שמגיעה להם מאוצר המדינה לבין התגמולים ממשרד הביטחון. עושים את הסך ועושים את הקיזוז. ואילו שאיריו של מי שנכלל בהסדר פנסיה צוברת זכאים לתגמולים ממשרד הביטחון וגם לקצבת שאירים מלאה, כשהפעם, אדוני היושב-ראש, זה כמובן ללא קיזוז.
לנו, דבר שאתה מכיר היטב, יש צו, ציווי מוסרי מהתורה: "כל אלמנה ויתום לא תענון". ואילו תמיכת המדינה באלמנות צה"ל היא לא רק ציווי מוסרי אלא חובה בחשיבות עליונה. עלינו לסייע בכל דרך לאלמנות שאיבדו את היקר להן מכול. מחובתנו לסייע להן להתמודד עם האובדן, לבנות את החוסן הנפשי שלהן ולהשתקם.
הצעת החוק שלי מבקשת לתקן את העוול ואת הקיפוח בקצבאות השאירים של אלמנות משרתי הקבע, וכן השוטרים, הסוהרים או עובדי שירות הביטחון. זאת למה? על מנת שאלמנות תהיינה זכאיות לקבל את מלוא ההטבות והתגמולים שמגיעים להן ללא קיזוזים או ניכויים כלשהם – פעם אחת מכוח חוק משפחות חיילים או חוקי נפגעי איבה, שתכליתם היא פיצוי השאירים בשל השכול והאובדן, ופעם שנייה מכוח חוקי הגמלאות, שתכליתם היא פיצוי השאירים בגין האובדן הכלכלי הנובע מהפטירה וכתחליף לפרנסתו של הנפטר.
לקיזוז עצמו – אני חושב שאין פה אחד מבין חברי הבית, ולא משנה אם אתה אופוזיציה, קואליציה – כל אחד מאיתנו חושב כמובן על מי שאיבד את היקר לו מכול. לקיזוז אין למעשה שום הצדקה אמיתית. מדובר בשתי מערכות, מערכות זכויות נפרדות. לכן, לטעמי – ואני מקווה שגם לטעמכם, חבריי חברי הכנסת, שוב פעם, מכל סיעות הבית, כל מפלגה ציונית פה שמכבדת את עצמה – לא נכון ליצור ביניהן תלות באמצעות קיזוז אחת עבור תשלומה של השנייה, במיוחד כאשר נסיבות המוות מזכות בתגמולים. אני חושב, אדוני היושב-ראש, אם יורשה לי – אני חושב שזה המעט שאנו חבים לשאיריהם של מי שהקריבו את חייהם למען מדינת ישראל ולמען העם היהודי.
ושוב אני אומר, כמו חלק מעמיתיי פה – מאז 7 באוקטובר היינו בכל כך הרבה הלוויות, ניחום אבלים. וזה המעט, ממש המעט שאפשר לעשות למען אנשים שהקריבו את היקר להם מכול, והם יקרים לנו כל כך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
707 מילים של בועז ביסמוט. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.