קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזאת נועדה להתמודד עם העלאת מחירים באופן חריג ומשמעותי לאחר הכרזה על מצב חירום. מצב החירום מוגדר לפי הצעת החוק כמצב מיוחד בעורף, שהוא המצב הנוכחי מאז 7 באוקטובר, וכן הכרזה על אירוע חירום אזרחי, דוגמת אסון טבע, או הכרזה על מצב חירום בריאותי, דוגמת המצב שהיה בתקופת הקורונה.
בשנים האחרונות ראינו במשק הישראלי מקרים שבהם מוצרים שנמכרו במחירים תחרותיים, מוצעים לפתע למכירה במחירים מופקעים בעקבות קיומו של מצב החירום. אכן, במצב חירום עשוי להתעורר צורך בהתערבות רגולטורית שמטרתה למנוע העלאת מחירים משמעותית וחריגה ביחס למחיר המקובל תוך ניצול המצב, ולהבטיח שאותו מוצר או שירות יהיו נגישים לכלל האוכלוסייה בתקופת מצב החירום.
אני אתן לכם דוגמה. אתם זוכרים שהייתה איזו הודעה של פיקוד העורף שאולי יצטרכו לאגור מים בממ"ד, וכולם רצו לקנות מים מינרליים? המים עלו מעל 50 שקל לשישייה. זאת אומרת: כולם העלו מחירים – אפילו הגיעו ל-80 שקל. אנחנו רוצים למנוע מקרים כאלה. זה ניצול לרעה של מצב החירום והשפעה בלתי הוגנת על המחירים, ומי שנפגע מזה הוא הצרכן.
הצעת חוק זו, המבוססת על תזכיר חוק שיזם משרד הכלכלה והתעשייה ולצערי לא קודם בממשלה, רוצה לתקן את חוק הגנת הצרכן ולקבוע בו הסדר מיוחד, שיחול רק בתקופת מצב החירום, ואשר מטרתו להגן על צרכנים מפני הפקעת מחירים מהסוג שתיארתי. מה שקרה בתחילת המלחמה – כינסנו את ועדת הכלכלה יחד עם שר הכלכלה, קיימנו דיון בעניין של הפקעות מחירים, וזו הייתה מעין פשרה. על הפיקוח על מחירים, על הקפאת מחירים, לא הייתה הסכמה, ולכן ביקשנו מהשר, במסגרת הסדר פשרה איתו, שנלך על הצעת חוק כזאת שתמנע העלאת מחירים חריגה, עם אפשרות לקנוס את מי שמעלה את המחירים.
לצערי הרב, באותה תקופה לא יכולנו להגיש הצעות חוק פרטיות. שר הכלכלה ומשרדו הכינו את הצעת החוק הזאת כהוראת שעה, אלא שמשרד האוצר התנגד, בגלל שהוא ראה בזה הקפאת מחירים והשפעה על המחירים עצמם. זה לא היה נכון. מדוע? בגלל שאנחנו לא מונעים העלאת מחיר; אנחנו מונעים ניצול לרעה של מצב החירום כדי להעלות את המחיר באופן לא סביר. זה לא נקרא פיקוח על מחיר, זה נקרא ביטול האפשרות לפגוע באזרח תוך כדי השפעה בלתי הוגנת של המצב הקיים.
הפכנו את זה להצעת חוק פרטית, ולא כהוראת שעה אלא כהוראה רגילה – שתמיד כשיש מצב חירום שמוכרז על ידי הממשלה, בין שזה מלחמתי ובין שזה בריאותי או מסוג אחר, כמו רעידת אדמה, חס וחלילה, יהיה כבר מנגנון קבוע, כדי שלא יצטרכו להתעסק בהצעות חוק ולהעביר אותן. כי בדרך כלל רוב מצבי החירום הם לתקופה קצרה, לא ארוכה. עד שמעבירים פה חוק ועד שיוצא תזכיר חוק לוקח זמן, ולכן העדפתי שזה יהיה מצב רגיל.
כמובן, זה לא יהיה על כל המוצרים, זה יהיה על מוצרים שאנחנו נקבע במסגרת תוספת, מוצרים שהם בדרך כלל כאלה שאנשים צריכים אותם במצב חירום, כמו מזון או דברים אחרים, אבל לא תכשיטים ולא דברים מהסוג הזה. כמובן שבמסגרת הדיונים בוועדה נתייחס גם לדברים האלה. שוחחתי עם משרד המשפטים ומשרד האוצר ובעצם הגעתי איתם להסכמות כאלה שאנחנו לא מתכוונים לעשות את זה על כלל המוצרים, כמובן, אלא על כמה מוצרים ספציפיים או סוג של מוצרים ספציפיים על מנת שנוכל למנוע פגיעה באזרח כתוצאה ממצב חירום.
סעיף 3(ב) לחוק הגנת הצרכן קובע היום רשימת סגורה של מעשים שביצועם מהווה הפעלת השפעה בלתי הוגנת. מוצע לקבוע בסעיף 3 להצעת החוק הוראה מיוחדת שלפיה בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום, יראו עוסק המציע, מציג או מוכר שירות חיוני או טובין במחיר העולה באופן משמעותי וחריג על מחירו הממוצע, כמי שמפעיל השפעה בלתי הוגנת. נקודת ההשוואה לעניין זה תהיה המחיר הממוצע שבו נמכרו הטובין או השירותים בשלושת החודשים שקדמו להכרזה על מצב החירום. איך נדע מה המחיר שעלה? אז אנחנו אומרים: נלך אחורנית, לפני ההכרזה על מצב החירום, ומפה אנחנו נגזור את ההעלאה הבלתי-סבירה.
לצד הוראה זו, מוצע לקבוע חריגים, כלומר מקרים שבהם לא יראו עוסק שביצע את האמור לעיל כמי שהפעיל השפעה בלתי הוגנת. מדובר על מקרים שבהם העלאת המחיר נעשתה לפי דין או לפי הסכם בין עוסק לצרכן שנחתם טרם ההכרזה על מצב חירום, וכן מקרים שבהם העלייה במחיר השירות או הטובין נובעת מהתייקרות העלויות שבהן העוסק נדרש לשאת כדי לספק את השירות או את הטובין. למשל, אם מחיר חומרי הגלם עלה באופן חריג, אז ברור שגם המחיר יעלה באופן חריג. אנחנו מפעילים שיקול דעת בחוק הזה ולא עושים את זה – בודקים רק את ההעלאה עצמה ואומרים שאם עלה, לדוגמה, ב-15%, אז זה לא בסדר. אם מחיר חומרי הגלם עלה ב-20%, סביר להניח שגם המחיר של המוצר יעלה.
אבל בכל מקרה לא הכנסנו בחוק את האחוזים שאנחנו רואים כבלתי סבירים. מדוע? אם נכתוב לדוגמה 15%, אז כולם יעלו ב-14%, אז לא עשינו בזה כלום, נכון? אנחנו מכירים את הישראלים, הם יודעים את התחמונים האלה, ולכן השארנו את זה פתוח, כדי שהרגולטור או השר, כפי שנקבע, יצטרך לבדוק גם את הצורך בעלייה, גם את האופן שהעלו וגם אם אחוז ההעלאה סביר או לא. כדי למנוע מצב שנעשה הוראת חוק שלא שווה כלום, הכנסנו באופן מאוד – אני מזכיר לכם שזה לתקופה מאוד קצרה, רק למצב החירום, כל עוד מוכרז מצב חירום.
אנחנו מציעים להקנות לממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן סמכויות לאכיפת הוראות אלה, כדי להרתיע עוסקים מפני הפקעת מחירים במצב חירום בניגוד להוראות החוק המוצע. לפי הצעת החוק, הממונה יהיה מוסמך להטיל עיצומים כספיים על עוסקים שיפרו את החוק בסכום של כ-46,000 שקלים חדשים, ואם מדובר על עוסק שהוא יחיד – בסכום של כ-25,000 שקלים חדשים. בנוסף, הממונה יהיה מוסמך להוציא צו להפסקת הפרה לעוסק שיפר את הוראות החוק המוצע.
תבינו, אנחנו נעביר את החוק הזה מהר יחסית, אבל הבטחתי שאנחנו, עד למושב, נעביר את הקריאה הראשונה ואחרי המושב נעביר שנייה ושלישית. תוך כדי זה, במהלך הדיונים אנחנו נגיע לכל מיני הסכמות. למשל, האוצר טוען: למה הקנס צריך להיות מוטל על ידי הממונה על הגנת הצרכן. טוב, חשבנו וגם שר הכלכלה חשב שעדיף שיהיה גוף מקצועי שייתן את הקנס ולא גוף פוליטי, לצורך העניין זה, אבל אנחנו פתוחים לרעיונות איך אנחנו מטילים את הקנסות, באיזו שיטה ומה הסכומים. נדבר על זה בוועדה.
אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הטרומית ולהעביר אותה לוועדת הכלכלה. תודה רבה.
975 מילים של דוד ביטן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.