דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־25 · ישיבה 157 · 6 במרץ 2024

הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפחתת אגרה לעובדים בענף המלונאות), התשפ"ד–2024

ולדימיר בליאק · יש עתיד

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, או השרים, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפחתת אגרה לעובדים בענף המלונאות). בפתח דבריי אני רוצה לספר לכם כי לפני 11 וחצי שנים, ב-22 באוקטובר 2012, הוגש דוח הוועדה להוזלת מחירי הנופש בישראל. הוועדה בחנה את הסיבות לעלויות התפעול הגבוהות הקיימות במלונות בישראל בהשוואה לקיים במדינות ה-OECD, וכפועל יוצא מכך – למחירי הנופש הגבוהים, ומצאה כי הסיבה המרכזית לעלויות התפעול החריגות בישראל נובעת מדרישות הרגולציה העודפות, שאין להן אח ורע בעולם.

הוועדה המליצה, לפני 11 וחצי שנים, על שורה של צעדים לצמצום דרישות הרגולציה העודפת והתאמתם למקובל במדינות המתפתחות החברות ב-OECD. ב-18 בנובמבר 2012 אימצה ממשלת ישראל את המלצות הוועדה בהחלטה 5325. בהמשך לכך, ביום 22 באוקטובר 2014 נתקבלה החלטת ממשלה מס' 2209, שעניינה הפחתת הנטל הרגולטורי במשרד התיירות, הסרת חסמים וקידום ענף המלונאות לשם הוזלת מחירי הנופש בישראל.

ביום 5 באוקטובר 2018, אדוני היושב-ראש, נתקבלה החלטת ממשלה מס' 4101, שקבעה כי ניתן יהיה להביא עובדים זרים לעבודה במקצועות החדרנות והניקיון במלונות ישראל. ביום 19 ביוני 2022 נתקבלה החלטת ממשלה מס' 1651, שהגדילה את מספר העובדים הזרים שניתן יהיה להעסיק בבתי המלון במקצועות הניקיון והחדרנות. ב-1 בינואר 2022 נכנס לתוקף תיקון לחוק, שאני הייתי שותף לו, אשר ביטל את ההיטל בגין העסקת עובדים זרים, אך השאיר את אגרת הבקשה ואת האגרה השנתית בגין העסקת עובדים זרים, שעומדות על סך 1,230 שקלים לאגרת בקשה ו-9,820 שקלים בגין אגרה שנתית להעסקת עובד זר בענף התיירות; 9,820 שקלים לעובד זר.

אני חשבתי כי נכון להקטין את האגרה הזאת עוד בתקופת הקורונה. ודאי נכון לעשות את זה עכשיו, עם כל מה שענף המלונאות ספג בחמשת החודשים האחרונים של המלחמה. אגרות אלה מקשות מאוד על העסקת עובדים זרים במקצועות הניקיון והחדרנות, מקצועות שעובדים ישראלים – מכל המגזרים, אגב – אינם ממהרים לעבוד בהם.

למרות כל ההמלצות וכל ההחלטות לאורך השנים, אגרות אלה מייקרות את עלויות ההעסקה והתפעול של בתי מלון, בוודאי אל מול המתחרים במדינות אירופה ואגן הים התיכון. ולכן בהצעת החוק אני מציע להוזיל את האגרות הקיימות היום ולהשוות אותן לסכום הקבוע בענף החקלאות – אגרת הבקשה על סך 620 שקלים ואגרה שנתית על סך 1,230 שקלים.

קצת מספרים: בענף המלונאות ישנם היום כ-4,000 עובדים ועובדות זרים בתחום החדרנות והניקיון, מחציתם מירדן. עדיין חסרים בענף אלפי עובדים זרים, ואין ספק שהפחתת האגרות תקטין את עלויות התפעול ותסייע באופן משמעותי בהוזלת עלויות הנופש בישראל, שהן חלק לא מבוטל מיוקר המחיה.

הצעות חוק בנושא הונחו על שולחן הכנסת הזאת, הכנסת העשרים-וחמש, על ידי חבר הכנסת ינון אזולאי מש"ס, חברי הכנסת אלי דלל ודן אילוז מהליכוד, חבר הכנסת יצחק קרויזר מעוצמה יהודית. משכך, אני באמת מצפה מכל חלקי הבית לתמוך בהצעה, לתמוך בענף המלונאות להצביע בעד, ולהעביר את ההצעה בקריאה הטרומית ולהמשיך את הליך החקיקה בוועדות הכנסת, בתיאום מלא עם משרדי הממשלה.

גם בקואליציה מודעים היטב לכך שמצב יוקר המחיה בישראל הולך ומחמיר. רק לפני כמה ימים הדלק שוב עלה והשלים זינוק של 16% מיום הקמת הממשלה הזאת; גם מחיר החשמל ומחיר המים עלו; מחירי המוצרים בסופר ממשיכים להשתולל, ורק לפני כמה ימים שוב נרשמה עלייה מ-3% עד 20%. הממשלה ממשיכה להיכשל בתחום המאבק ביוקר המחיה, ולא נוקטת מדיניות עקבית ואפקטיבית. גם בתקציב הנוסף לשנת 2024 אין כמעט שום דבר שמכוון למאבק ביוקר המחיה, ואזרחי ישראל – בעיקר מעמד הביניים הישראלי – ממשיכים לשלם מחיר לא פשוט על הכישלון הזה. השנה, לראשונה מזה שנים רבות, רמת החיים בישראל צפויה לרדת. קל מאוד להפיל הכול על המלחמה, כאשר האתגר האמיתי של המנהיגות ושל הממשלה הוא – גם בתקופה הקשה הזאת – להוביל, ליזום, לעבוד יום ולילה למען הציבור.

בשלוש דקות וחצי שנשארו לי, אני רוצה להציע לממשלה, לשר האוצר, לשר הכלכלה, ליושב-ראש ועדת הכלכלה, נוסף על הצעת החוק שהצגתי, כמה צעדים נוספים למאבק ביוקר המחיה. 1. הצעד הראשון הוא להחזיר מייד את סימון המחירים ברשתות; 2. לקדם חוק שיחייב את המונופולים, שהם חברות פרטיות, לפרסם דוחות כספיים לציבור. העליתי הצעה בנושא לפני 11 חודשים, הממשלה התנגדה, ואני אומר לכם: שימו בצד כל שיקול פוליטי. אני לא צריך קרדיט. תקדמו מייד הצעת חוק ממשלתית בנושא; 3. בנוסף, לחייב דיווח על רווח גולמי לכל קטגוריה של מוצרים; 4. להגביל בחוק את יכולת המונופולים לתפוס את מרב המקום במדפים ברשתות; 5. לחייב קמעונאים להעביר את הנחת קידום המכירות לצרכן ב-100%; 6. להעניק תמריצים משמעותיים לרשתות הבין-לאומיות להגיע לישראל וליצור תחרות אמיתית על הצרכן; 7. להגביר את התחרות בשוק על ידי הקלות על היבוא, כולל יבוא מקביל, לצמצם רגולציה, לצמצם מכסים. הממשלה מנסה לקדם צעדים בתחום הזה, אך זה לאט מדי ולחלוטין לא מספיק.

שוב, אני חוזר שנייה להצעת החוק. אני קורא לכל חברי הבית הזה להצביע בעד. תודה רבה.

742 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.