קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר ושותפיי להצעת החוק הזאת, חברת הכנסת קארין אלהרר ועוד כ-48 ח"כים שחתמו על הצעת החוק הזאת, שהוגשה רק בשבוע שעבר – ואכן, תודתי לוועדת השרים על שקיבלה פטור מחובת הנחה. תראו, זה נדוש בחודשים האחרונים כאן, אבל אני חושב שאנחנו צריכים להזכיר את זה לעצמנו שוב ושוב: עם ישראל עבר אירוע טראומטי, אסון, אין אפילו מילים במילון העברי להגדיר את מה שהוא עבר בשמחת תורה – עבר טבח עם הרוגים, מעל 1,200 הרוגים, פצועים, אלפי פצועים, מלחמה מתמשכת מאז, בהפתעה מוחלטת. עוד ייחקר, אבל אין ספק שהקדוש ברוך הוא נקש לנו בדלת והעיר אותנו ואמר לנו להתעורר.
ואחד הדברים שכולנו פה, כל חברי הבית מכל הסיעות, מאותו יום קשה ממוצאי שמחת תורה – כולנו פוגשים סיפורים אנושיים קורעי לב. וסיפורים אנושיים קורעי לב – אני בכוונה אומר בלשון רבים, כי מדובר באלפי אלפי אלפי אנשים במעגלים שונים של פגיעות בלתי נתפסות, של סבל, של צער, של קושי, שכולנו פוגשים, וכל יום אתה אומר: רגע, כבר שמעתי. ואתה שומע משהו יותר גרוע, ואתה שומע על בעיה יותר גרועה ועל מצוקה יותר גדולה. ואכן, פה בבית הזה כל חברי הכנסת מכל הסיעות נמצאים, ראשם ורובם, עם כל הדברים האחרים שצריכים לעשות, בדיוק בנושאים האלה. וכן, המדינה לא הייתה – וזה טבעי – ערוכה לאסון בסדר גודל כזה. משרדי הממשלה, התקנות, החוקים, הפקידים, המוח האנושי לא יכול לקלוט ולחשוב על סוג סבל כזה. ואותם אנשים שנמצאים היום עם אותם פצעים שעוד ילוו אותם הרבה מאוד שנים, ועם אותן בעיות, חייבים מערכת מסוג אחר, מערכת שלא ידענו כמותה קודם, חייבים התגייסות מסוג אחר. נכון, כולם התגייסו נקודתית, כולם התגייסו וניסו לעזור, אבל בסוף נצטרך פתרון מערכתי לאותם אלפי אלפי נפגעים.
אז משפחות החטופים, כולנו רואים גם את השמות שלהם ורואים אותם במסדרונות. החיילים שבמילואים נמצאים – כפי החוק שהביאו קודם גם נאור שירי, אופיר כץ – נמצאים בוועדת העבודה והרווחה, אבל המשפחות השכולות והניצולים לא נמצאים מספיק על סדר-היום, לא נמצאים מספיק אצל אותם פקידים ואצל אותם אנשים שאמורים לתת את השירות, וגם אין להם תמיד את כל הכלים. ואחריותנו כנציגי ציבור, בדיוק כמו אחריות הממשלה, היא לדאוג שהדבר הזה ישתנה.
ולכן – אני כבר מרגיע, אף אחד מוועדת שרים לא פנה אליי עם התניות. כל מי שחושב שהיה איזשהו משהו, איזשהו catch, ומישהו עובד על מישהו – ממש לא. שר המשפטים, שר האוצר, משרד ראש הממשלה – כולם בוועדת שרים תמכו בהעברת החוק הזה, ואני מקווה שמשרדי הממשלה, עוד לפני – אנחנו נעשה הכול בשביל שהוא יעבור מהר, אבל עוד לפני שהצעת החוק הזאת תתקדם לקריאה שנייה ושלישית, וקריאה ראשונה כמובן לפני כן, משרדי הממשלה אכן יאמצו את עיקרי הצעת החוק, את עיקרי הדברים של לקחת אחריות – כן, באמצעות ועדות מנכ"לים, באמצעות שיתוף פעולה בין-משרדי, באמצעות פרויקטורים שיצטרכו להתמנות לדבר הזה – ואכן יעשו את העבודה.
אני שוב רוצה באמת להודות לחברי הכנסת מכל הסיעות, ממש חוצה מפלגות – אולי חוץ משתיים, שלוש מפלגות, אבל לא צריך להזכיר אותן – כל המפלגות שהצטרפו ליוזמה הזאת – –
– – ושנוכל במשהו, במשהו, ואני אומר במשהו, להקל את הסבל והקושי של אותן משפחות. תודה רבה.
מבחינה טכנית זה נקרא להשיב על ההתנגדות, אבל מבחינה מעשית אני רוצה להשיב לשר אקוניס ולוועדת השרים וגם על מה שאת אמרת.
אני חושב – אם אני מבין נכון וגם מהשיחות שהיו לי לפני ועדת השרים וגם אחריה וגם ממה שראיתי שכתוב – הממשלה בעצם מבקשת את מה שצריך להיות: הצעת חוק ממשלתית, כי זה דבר שבאמת נוגע לליבת העבודה של הממשלה.
זה בדיוק הנושא. ברגע שאנחנו מעבירים אותו בטרומית והוא מגיע לוועדה, הרי ועדת שרים תצטרך לפעול אקטיבית ולא לתת לו לעלות לקריאה ראשונה. היא תצטרך להתמודד עם השאלה מתי היא מביאה. לוח הזמנים ייגזר מההתקדמות. אנחנו נתקדם, נרד לוועדה, נקרא לממשלה ונדבר איתם, כי כפי שאמרתי כשהגשתי והחתמתי, מטרת החוק בסוף היא שתהיה הצעת חוק ממשלתית שתתמזג עם זה ותיתן תשובות. זה לוח הזמנים. זה לא שאני אומר שאני שם ברקס ומחכה לממשלה שתבוא. אנחנו מתקדמים, ובמקביל הממשלה מכינה הצעת חוק ממשלתית, והיא תצטרך לעמוד בזה, ואם לא – –
– – אנחנו נצטרך כולנו לשלב ידיים לדאוג שזה יתקדם. אבל המטרה היא שתהיה בסופו של דבר הצעת חוק ממשלתית. אני מבקש מכולם להצביע בעד החוק. תודה רבה.
679 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.