קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני פותח ואומר תודה רבה לאופיר. מיקי, אני מודה לאופיר, אז רק שיירשם בפרוטוקול שהוא ראה שאני מודה לך לא רק על זה, אלא על היכולת שלך לעלות מעל מחלוקות ומעל הצורה והסדר שבה המליאה הזו מתנהלת, כי יש כאלה שפחות מסתכלים על הצד שלנו במושב. אני שמח גם על שאחרי שלושה חודשים – –
– – אחרי שלושה חודשים שהייתי בדין ודברים עם שר העבודה – בהתחלה אני רק אגיד – לא, אין דבר כזה, ואחרי זה כבר יש בתקנות, ואחרי זה היה את זה במתווה של המילואימניקים, ועכשיו, ממש 15 שעות לפני שהחוק עולה למליאה, פתאום אני רואה גם גרפיקה יפה – אתה יותר עדין – גרפיקה יפה שבעצם אומרת חלק מהחוק. בסדר, תודה. אני מניח שבסוף אנחנו רוצים להיטיב עם הציבור, אז אני מודה גם לשר העבודה, שהואיל לתקן את זה בתקנות.
בשתי מילים: בעיניי, החוק הזה עושה תיקון גדול, אבל חלק קטן מתיקון גדול בחברה הישראלית. העומס על משרתי ומשרתות המילואים בעתיד הקרוב יהיה עומס שבעיניי הוא לא סביר, אבל הוא עצום בצורה קיצונית. החיים בבית הפכו לגמרי לחזית, ובמובן הזה העורף הפך לחזית, גם החזית הביתית. מי שיוצא או יוצאת לשירות מילואים צריך לצאת מנקודת הנחה שהמדינה עושה כל שביכולתה על מנת לייצר מציאות נוחה בבית.
אני רוצה להודות גם לנטע, היועצת של אופיר כץ. נטע, תודה. נטע, נטע, תודה. אופיר, אתה פספסת להודות לה הפעם. לא שאני רוצה לסכסך, כי אי-אפשר להכניס דף ביניכם.
אין בעיה. אז אני רוצה להודות לך.
אז בסדר, אני אודה שלוש פעמים, בסדר? או פעמיים. כי כמוך, נטע מסתכלת גם בעיניי על טובת הציבור, והיא גם ילידת הוד השרון ותושבת הוד השרון, אז יש לנו מן המשותף.
התודה האחרונה היא לנשות ואנשי המילואים והמשפחות שלהם. תודה מיוחדת למישהי בשם יערה בן סניור, שהיא משפחה שלי. היא אשתו של חבר שלי אורי, שיצא בליל 7 באוקטובר למילואים, ויערה נשארה לבד בבית עם רומי, נילי ויהב. שבוע אחרי שישבתי איתה וביקרתי אותה, כשאורי היה במילואים, היא סיפרה לי קצת על הקשיים שיש גם בעבודה שלה, גם בעבודה של אחרות, ומשם יצאה הצעת החוק. אז ברוך השם, אורי חזר ממילואים השבוע, השתחרר ממילואים. ויערה, תודה לך ששמרת על האימפריה שלנו. תודה. אני קורא לכם, כמובן, לאשר את הצעת החוק הזו. תודה.
363 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.