קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. תחילה, אני מתנצל על הצרידות. הגיע הזמן – ואודה לחבר הכנסת עמית הלוי על השאילתה. אני חושב שזו שאילתה מתבקשת, חשובה. אומנם התפרצות לדלת פתוחה – רק בתקופה האחרונה, אבל בעיקרון, טוב שאתה מעלה את הנושא הזה על סדר-היום, ואני אפרט.
עם תום מלחמת ששת הימים ועד שנת 2013, משרד הרווחה היה אחראי לרישום ארגוני הסעד והסיוע ההומניטריים הבין-לאומיים הלא-ממשלתיים שעובדים עם האוכלוסייה הפלסטינית, מה שנקרא ארל"מ – זה ראשי תיבות של ארגונים לא ממשלתיים. מ-2013 ועד היום כל עובד ארל"מ הנכנס לארץ נדרש להביא עימו מכתב אישור ממשרד הרווחה, ובלעדיו לא יוכל לקבל אשרת עבודה מרשות האוכלוסין.
משרד הרווחה טוען כבר שנים שאין ברשותו הכלים המקצועיים לבדוק את הארגונים ואת עובדיהם טרם מתן מכתבי המלצה לעובדים זרים שלהם לכניסה לארץ. לפיכך, לאחרונה פנה מנכ"ל משרדי לראש המל"ל בבקשה להתניע מחדש תהליך – שטרם הגיע למיצוי – והוא אסדרה ממשלתית של נושא זה והעברת אחריות לרישום הארגונים ואחריות לכניסת עובדי הארגונים לידי רשויות ישראליות אחרות, המתאימות יותר לתפקיד ובעלות הכלים המקצועיים המתאימים לכך. זה יכול להיות משרד החוץ, כשיש לזה השלכות דיפלומטיות, זה יכול להיות השב"כ – כל גוף שיודע ויש לו את הכלים לבדוק את זה, לכן המל"ל עושה עבודת מטה בנושא הזה. כל זה מאחר שלמשרד הרווחה חסרים הכלים להעריך את הארגון – אם הארגון מסוכן ביטחונית או לא. לידיעתך, חבר הכנסת עמית הלוי, בחמש השנים האחרונות המשרד לא ביצע רישום של ארגונים חדשים. לאחר 7 באוקטובר משרדי אף הפסיק בהנחיה שלי לתת מכתבי המלצה לעובדים זרים של הארגונים, מאותה הסיבה.
נכון להיום, לאחר פגישה שהתקיימה בין משרד הרווחה למל"ל בשבועות האחרונים, המל"ל התניע מחדש תהליך אסדרה, ואנו ממתינים לטיוטה ראשונה של הצעת מחליטים שתעלה בפני הקבינט המדיני-ביטחוני להעברת הנושא ממשרד הרווחה. ידוע לי כי נבדקות חלופות שונות, ואני סמוך ובטוח שאנשי המקצוע במל"ל ימצאו את החלופה הטובה יותר למדינת ישראל מבחינה ביטחונית ודיפלומטית.
לגבי ההטבות הכלכליות שבגוף השאלה, 11 ארגונים זכאים להחזר מע"מ על ידי אישור של משרד הרווחה לפי תקנות היסטוריות בשם "פרט 17" מתוך 163 הארגונים הרשומים אצלנו. מאחר שזה 11 גופים, אני אמנה לך אותם: הראשון שבהם זה ACDI; התוכנית המשותפת לפיתוח חקלאי; ארגון אמריקאי להצלת ילדים; ארגון שבדי להצלת ילדים; הארגון לפיתוח חינוכי; ארגון אמריקאי המסייע לאוכלוסיות מוחלשות; הארגון הקתולי לסיוע; הפדרציה הלותרנית העולמית; ארגון הכנסיות המנוניטי האמריקאי לסיוע רווחתי; מועצת הכנסיות של המזרח הקרוב לסיוע; הארגון השבדי לרווחה. אני מחדד ואומר: את כל הרשימה של כל הארגונים שמופיעים אצלנו, שנרשמו עד לפני חמש שנים, אני אתן לפרוטוקול, הם יופיעו בפרוטוקול, כולל ארגוני הסיוע, ואם תרצו, גם את הנספח שנקרא "פרט 17", שעל פיו אנחנו עובדים.
נכון להיום, למרות הלחצים – ומופעלים עלינו לחצים – בימים אלו כל עובד שפגה אשרת השהייה שלו בארץ, היא לא מחודשת, כי אני לא אמליץ. אחרי מה שראינו ב-7 באוקטובר זה יהיה מעשה חסר אחריות לאשר לעובדים כאלה להיכנס או לשהות בארץ בלי שאנחנו יודעים, שבדקנו היטב היטב וסרקנו במסרקות של ברזל את הארגון ואת עובדיו. אני שמח על כך שהנושא הזה על סדר-היום. המל"ל יסיים את העבודה שלו, שום דבר לא בוער, הוא יסיים את העבודה, יחליט מי הגורם המתכלל, מי הגורם שאמור לבדוק זאת. אנחנו נשתף פעולה.
תודה רבה לכל המציעים שהתעסקו בזה קודם, וכבר הודענו שלא יאושרו, אז אני מודה לכל חברי הכנסת.
ידידי חבר הכנסת עמית הלוי, אכן, מה שהמשרד עושה בתחום אחריותו הוא להשהות את הפעילות עד להחלטת המל"ל. מרגע שניתנו אשרות כניסה, מי שיכול לבטל את אשרות השהייה בארץ הוא רשות האוכלוסין. אתה מוזמן לפנות לשר הפנים בנושא הזה. לגבי הטבות המס – שזה פטור ממע"מ לאותם ארגונים – כנ"ל, זה במשרד האוצר. התהליך שמשרד הרווחה שותף לו, חלק מהתהליך שהוא שותף לו – אנחנו כבר השהינו זאת, וכבר חמש שנים שלא רושמים ארגונים חדשים. מ-7 באוקטובר מי שמבקש המלצה כדי לקבל אשרת שהייה בארץ – לא מקבל. מבחינת השהייה – השהינו.
כפי שאמרתי, לגבי הטבות או אשרות – האשרות זה משרד הפנים, והטבות המס זה משרד האוצר.
לגבי השאילתה הנוספת, של חברת הכנסת מירב בן ארי – אני מכיר את פורום מיכל סלה. לצערי הרב, מאותו יום האסון המר והנמהר שבו אחותה נרצחה, ליוויתי אותה. גם ליוויתי אותה לגבי אותו סטרטאפ וכל הסטרטאפים שיכולים למנוע את הרצח הבא.
ברור. הייתי שם, וגם הייתי שותף לכנס. משרד הרווחה מטפל באלימות במשפחה. יש את ההיבט שהמשרד לביטחון הפנים צריך לעסוק בו. אדוני היושב-ראש, חברי השר אמסלם, אני תמיד אומר שמשרד הרווחה הוא לא הבעיה. אני אומר לכל שרי הממשלה: אתם הבעיה. לא תתפקדו טוב – הלקוחות אצלי; ככל שתתפקדו יותר טוב, יהיו לי פחות לקוחות.
שוב, אני אומר לך שהכי קל לומר שאני לוקח את זה. א. במעמד הזה אני יכול להבטיח לך שאין דבר כזה.
בממשלה ובכנסת פה אישרנו את הסוגיה הזאת של האיזוק האלקטרוני. זוכרים?
כל זה בשביל מה? בעלויות גבוהות יותר. לא ייתכן שאם יש לנו סטרטאפ שיודע לזהות, כלב שיודע לזהות ניואנסים, התנהגויות, סטרטאפ שיודע לזהות התבטאויות – ומוכח שזה מונע אלימות במשפחה בהתרעה מוקדמת או תופעות כאלה ואחרות וגם מעניק ביטחון אישי – אי-אפשר לכלוא את הנשים האלה.
לכן אני אומר לך שאני לוקח על עצמי כחבר ממשלה לברר את הנושא עם השר לביטחון הפנים. אני לא יודע בדיוק – הבנתי שהיו קולות צורמים בוועדה. לא צפיתי בדיון.
ראיתי שזה נגמר בבכי, את זה כן שמעתי. לכן אני לוקח על עצמי להוציא פנייה לשר לביטחון לאומי ולבדוק למה זה הופסק. אם זה הופסק עניינית, אנחנו ניקח את זה. זה לא כסף גדול, ונמצא לו את המקור. אם זה לא הופסק עניינית – הינה, אני אומר לך, אני אתעקש שזה ימשיך להיות. כחבר ממשלה, אם מהותית ועניינית זה יותר טוב ויותר יעיל, יותר בטיחותי, במשרד לביטחון לאומי – זה יהיה שם. אם לא, אנחנו נמצא לזה מענה. אני מודה לך על השאלה.
917 מילים של יעקב מרגי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.