קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חבריי חברי הכנסת, אדוני יושב-ראש הכנסת, אנחנו נמצאים בעת מלחמה, ולי קצת עצוב – ואני חייב לומר את האמת – שיש אולי מי ששכח שאנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה. נכון, העצימות היא לא אותה עצימות, הקרבות הם לא אותם קרבות, אבל אנחנו מצויים במלחמה, חיילים בעזה נלחמים ברגעים אלו ממש כתף אל כתף, בלי שום הבדל מה הדעות הפוליטיות שלהם או העמדות שלהם; מסכנים את חייהם כדי לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל.
כשאנחנו יושבים באולם הזה, שיש לי בו לא מעט שנים, ודנים ומתווכחים בנושאים פוליטיים, לי זה עושה טעם רע, טעם מר. אז אני אומר כך, אני מציע לכולנו – – –
אנחנו אוהבים את כולם, ואנחנו יודעים שיש מי שרוצה להניע את גלגלי המחאה מחדש.
וזה בסדר, אנחנו גם מבינים את הצורך הזה.
שכחתי שקשה להשלים משפט פה. כבר שכחתי. שכחתי שקשה להשלים משפט פה.
אבל אני באמת אומר לכם בכנות רבה: המקום הזה, החדר הזה, הוא חדר שאני כל כך אוהב ומעריך. ואני יודע שיש פה אנשים טובים, בחדר הזה, מימין ומשמאל וממרכז, יהודים וערבים ודרוזים ומכל מה שאתם רק רוצים. יש פה אנשים טובים שנמצאים בחדר הזה, בכנסת ישראל. ומה אני אומר לאנשים האלה היום? אני אומר להם דבר אחד: קצת סבלנות. בואו נגמור את המלחמה, בואו נסיים להילחם, ביחד, כתף אל כתף. בואו נסיים להכריע את האויב, ואז נחזור להתווכח פה. יהיה גם לזה זמן.
וכל מה שאני אומר לכם היום – אני אומר לכם את זה מדם ליבי, לא מתוך מקום פוליטי ולא מתוך מקום אינטרסנטי. ממקום ערכי, לאומי. קצת סבלנות. בואו נמשיך עוד קצת.
כמה זמן שיידרש עד שנכריע את האויבים שלנו.
כמה זמן שיידרש עד שנכריע את האויבים שלנו. ואני אומר לכם שזה מתקרב. זה מתקרב.
ונכון להיום, כשיש שם חטופים וחיילים שנלחמים, אני לא מוצא לנכון להיכנס לתוך האירוע הפוליטי הזה, ואני לא חושב שזה הזמן.
304 מילים של מכלוף מיקי זוהר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.