קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים שנמצאים, משרד הבריאות פועל תמיד להכניס את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ומקפיד לצעוד עקב בצד אגודל עם כל התפתחות טכנולוגית בכל תחום רפואי שקיים. בשבוע שעבר קיבלתי לידיי את המלצות ועדת סל התרופות לשנת 2024, שאושרו במועצת הבריאות, ובעזרת השם יאושרו בקרוב בממשלה. השנה אנחנו מכניסים 114 טכנולוגיות ותרופות חדשות לסל, שייתנו מענה ליותר מ-317,000 בני אדם, בעלות של 650 מיליון שקלים. הסל השנה מביא בשורות רבות לטיפול בסוכרת, לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, ולראשונה מאפשר לכלל האוכלוסייה בדיקות סקר גנטי רחב ואחיד לגילוי נשאות של מחלות גנטיות טרם היריון ולידה. מדובר בהרבה תרופות וטכנולוגיות שמטרתן למנוע מחלות, אבל גם הרבה תרופות שנותנות בריאות, הקלה על סבל והארכת חיים. אנחנו לא שוקטים על השמרים, וכבר בימים אלו מתחילים את תהליך הרחבת הסל לשנה הבאה כדי להביא עוד בשורות חשובות לציבור בישראל.
התאמות לקדמה ולהתפתחות המחקר והידע המדעי אנו מבצעים גם באמצעות חקיקה. בשנת 1999 נחקק בישראל חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה), התשנ"ט–1999. החוק קובע איסור לתקופה קצובה על יצירת אדם בדרך של שיבוט ועל יצירת אדם בדרך של הנדסה גנטית על ידי שימוש בתאי רבייה שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע. לצד החשש משיבוט, ישנן גם תועלות רפואיות אפשריות בטכנולוגיה, ולכן החוק נתן גם אפשרות לבצע מחקר בתחום, והכול מבלי לפגוע בכבוד האדם. המנגנון של חוק זה הוא ייחודי. הוא נקבע כחוק לתקופה קצובה, והוא מחייב את הממשלה והכנסת לבחון מחדש, מדי תקופה, את נחיצות קיומו של החוק ואת הצורך בשינויו או בתיקונו – זאת, כדי להבטיח שבצד האיסור הקבוע בו על שיבוט אדם, לא תהיה פגיעה מתמשכת בענף המחקר החשוב והמתפתח של שיבוט לצרכים תרפויטיים.
במקור נחקק החוק לחמש שנים, ומאז הוארכה תקופת תוקפו מדי פעם ואף נערכו בו שינויים, בחלק מהמקרים, כדי להתאים להתפתחויות הטכנולוגיות והמדעיות. ההארכה האחרונה הייתה לארבע שנים, בשנת 2020, וכיום החוק בתוקף עד כ"א באייר התשפ"ד, 29 במאי 2024 – מועד שהולך ומתקרב.
לפי החוק, פועלת ועדה מייעצת, ועדת הלסינקי העליונה, והיא בוחנת את הנושא הזה ונושאי גנטיקה נוספים. הוועדה המייעצת דנה בנושא החוק, וכעת המליצה להאריך אותו בארבע או בחמש שנים נוספות, וכן לתקן אותו כך שהאיסור הקבוע בו על שינוי מכוון קבוע בתאי רבייה לשם יצירת אדם יאסור גם שימוש בתאים אחרים שאינם תאי רבייה, אם הם עברו שינוי גנטי מכוון קבוע במטרה לגרום ליצירת אדם. זאת אומרת שלא יהיה מעקף לנושא המחקרי. ההמלצה התקבלה על רקע התפתחויות טכנולוגיות שיוצרות חשש כי ניתן יהיה ליצור עוברים גם באמצעות תאים שאינם תאי רבייה. במקביל, מתוקן גם סעיף העונשין לפי האיסור המורחב, וכמו כן מתוקן שם החוק כדי שיתאים לתיקון תוכנו.
לאור זאת, מבוקש לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת המדע. תודה רבה.
437 מילים של אוריאל בוסו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.