הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – עבירת הזדהות עם ארגון טרור ופיצוי בגין פרסום דברי הסתה לטרור), התשפ"ד–2023

אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, מכובדיי כולכם, הצעת החוק שעברה השבוע בוועדת השרים לחקיקה ואותה אני מציג לפניכם, היא הצעת חוק המאבק בטרור, על שלל התיקונים שלו – עבירת הזדהות עם ארגון טרור ופיצוי בגין פרסום דברי הסתה לטרור – התשפ"ד–2023.

הרשתות החברתיות הפכו לכר פורה להסתה ולתמיכה בטרור, ומי שנהנים לא אחת מהבמה להפצת השנאה נגד מדינת ישראל – –

– – הם לצערנו, בהרבה מהמקרים, לא אחרים מאותם אזרחים ישראלים הנהנים משוויון זכויות אזרחיות וחופש ביטוי. בטרור יש להילחם בכל הכלים האפשריים, ובמיוחד כשמרכיב ההסתה הוא אחד המשמעותיים בהם. לכן הגיעה העת לשלם עליו ביוקר.

לצערנו כבר באירועי שומר החומות כולנו היינו עדים לאירועי הסתה רבים שהיו ברשת, ולצערנו אז לא היו מספיק חוקים ותקנות, וגם אולי כנראה לא יותר מדי יכולת או רצון של גורמי אכיפת החוק בזמנם לאכוף את החוק ולהעניש – לא במערך בתי המשפט. לכן ראינו את האירועים האלה רק צוברים יותר ויותר כוח, והתרגלנו להרבה יותר אירועים כאלה ולתופעות הקשות ברשת. לא חסרים סיפורים כאלה.

הצעת החוק באה לתקן את סעיף 24 בהצעה. חוק המאבק הטרור ב-2016, ואני מקריא: "העושה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של ביזוי, לעג או שמחה לאידם של קורבנות טרור; או בדרך של פרסום דברי שבח או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה, המנון, תעמולה או תכנים באחד מאלה" – דינו מאסר של עד שלוש שנים: "(1) בפומבי, לרבות במרשתת וברשתות החברתיות, במטרה להזדהות עם ארגון טרור".

לצד המאבק ארוך השנים של גופי הביטחון והמודיעין בטרור, במבצעיו ובשולחיו, מאז ומתמיד נאלצו המערכות הציבוריות במדינה להתמודד גם עם נספחיו השונים של הטרור. בעוד המאבק במחבלים, בתשתיות הטרור ובאמצעי הלחימה זוכה להגנה מפורשת בחוק, תופעות הנלוות לו, כגון אהדה ותמיכה של אזרחים במעשי טרור ואף ביזוי, לעג או שמחה לאידם של נפגעים מהווים מעין "תופעת סל" – הם נמצאים בצד, הם לא מוגדרים בצורה מסוימת ומסודרת בחקיקה, והגדרתם אפורה. כפועל יוצא מכך כלי האכיפה שלהם קלים ובלתי מספקים.

לצד האתגרים הרבים באכיפה ובמעקב אחר גילויי הזדהות עם ארגוני טרור, הרי שמאז חוקק ב-2016 חוק המאבק בטרור, שעיקרו הסדרת נושאים רבים בתחום במרחב הדיגיטלי, הוא עבר שינויים מרחיקי לכת, שהפכו את משימת הניטור והבקרה וכן את הוכחת הנזיקין לקשות אף יותר. בעידן שבו תעבורת התכנים וההודעות ביישומי המסרים המדויקים רק הולכת וגוברת, נראה כי המרחב הדיגיטלי – –

אדוני היושב-ראש, קצת קשה פה עם כל הרעש שיש, חבריי חברי הכנסת.

– – הפך לקרקע פורייה להסתה ולתמיכה בטרור, והדבר נכון הן בעת שגרה בימים של פעילות ביטחונית שוטפת והן במציאות ביטחונית בולטת ביותר בעיתות מלחמה – –

– – ובעיקר מאז 7 באוקטובר, כשראינו את התופעה הזאת הולכת וגדלה באמצעות הרשתות החברתיות תוך כדי שימוש בדגלים, בסמלים של ארגוני טרור. כפי שציינתי, התמיכה מאז 7 באוקטובר ברשתות בארגוני הטרור והפצת תכנים שפוגעים באזרחי מדינת ישראל, במדינה, בסמליה ובמוסדותיה – זה כבר עבר את כל הגבולות.

לכן ההצעה הזאת מגיעה לדייק ולהיטיב עם היכולות של גורמי אכיפת החוק, של משטרת ישראל ושל בתי המשפט. הנקודה היא שמי שמסית – ישלם. ככל שאתה תפיץ את התכנים האלה ברשת ותשתף אותם, גם תכנים של נפגעים וגם תכנים של ארגוני הטרור – כאן אנחנו עושים את התפנית בחקיקה. אני מקריא את התיקון: "גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור – אחריות בנזיקין: הפר אדם הוראה מהוראות סעיף 24(א), יישא באחריות בנזיקין כלפי כל אדם שנחשף לפרסום כאמור בסעיף האמור, והוראות פקודת הנזיקין – – – יחולו עליו, בכפוף להוראות סעיף זה". בעצם אנחנו הופכים את החוק הקיים – לא רק אם יצליחו להוכיח, אלא כל אזרח במדינת ישראל שירגיש שהוא נפגע מהחשיפה לתכנים ששיתף פלוני-אלמוני ברשת החברתית, יוכל לתבוע אותו תביעת נזיקין.

לכן זאת הצעת חוק תקדימית, חבריי חברי הכנסת. היא מאפשרת לכל אזרח ואזרחית שנחשפים ברשת לגילויי הסתה ותמיכה בטרור לתבוע את המפרסמים ולזכות בפיצוי כספי גם ללא הוכחת נזק בעקבות הפרסום. כמו כן, הצעת החוק הזאת איננה מגבילה את מספר התביעות אשר הוגשו בגין אותו פרסום, כך שכל אזרח אשר מרגיש שנפגע מהפרסום יוכל לתבוע בהצעה הזאת, וכך היא תרתיע את תומכי הטרור ואת אלה שמשתפים את התכנים שלו, ותביא לצמצום פעילותם במרחבי הרשת החברתית, במיוחד כאשר מדובר באזרחים ישראלים, שנהנים מזכויות אזרחיות וחופש ביטוי שהם מנצלים כדי לחזק את ארגוני הטרור ברשתות ולפגוע ברגשותיהם של אזרחי מדינת ישראל, בסמלי המדינה ובמוסדותיה.

הדבר יפחית את הפגיעה באזרחי מדינת ישראל הנפגעים מפעולות ארגוני הטרור ומביזוי קורבנות הטרור בפומבי. אני מקריא מתוך הצעת החוק: "מספר התביעות שהוגשו בגין אותו פרסום"; "סכום הפיצוי הכולל שנפסק לחובת מבצע העבירה".

ב-7 באוקטובר, בתוך האירועים הקשים שעברו עלינו, התחלנו גם להתעורר ולהתפכח. מערכות המשפט והאכיפה החלו להפנים שאת הטרור אסור להכיל, ובטרור צריך להילחם כדי למגר.

סעיף (ג): "חייב בית המשפט את הנתבע בתשלום כאמור בסעיף (ב), ייפסק רבע ממנו לטובת התובע, ויתרת התשלום" – שימו לב פה, אדוני היושב-ראש, יש פה עוד תוספת בחקיקה – "תיפסק לטובת אוצר המדינה לשם פיצוי נפגעי פעולת האיבה, כהגדרתם בחוק התגמולים לנפגעי פעולות האיבה". ולכן, הצעת חוק זו, ברגע שהיא תיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל – ואני מקווה שנעשה את זה ככמה שיותר מהר, בעזרתכם, חבריי חברי הכנסת. למעשה תחל רטרואקטיבית החל מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד. 7 באוקטובר ייצרב בזיכרוננו לעד כיום שבו שום דבר לא יהיה כפי שהיה, ובאמצעות חוק זה יועבר מסר לכל המסיתים וייצרב גם בזיכרונם שלהסתה יש מחיר מופקע, ומי שמסית משלם.

לסיום, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לחברי עו"ד אורי אמיתי על היוזמה, על השותפות והסיוע בכתיבת הצעת החוק החשובה הזו. ולכן אני חוזר ואומר, לא רק שכל אזרח ואזרחית יוכלו לתבוע נזיקין ולהוציא כסף מאותו פושע, מאותו אזרח ישראלי שמשתף תכנים של טרור, אלא גם התביעה – והכסף לא רק ילך אל אותו התובע אלא גם יחזור דרך אוצר המדינה לאותם נפגעי עבירה, לאותם נפגעי פעולות האיבה.

הצעת החוק הזו היא דרמטית, היא קריטית, היא חדשנית, ולכן אני חוזר ואומר תודה לעו"ד אורי אמיתי על היוזמה ותודה לצוות שלי על העשייה כדי לקדם את החוק הזה, וקורא לכם, חבריי חברי הכנסת, להצביע בעד הצעת חוק חשובה זו.