קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית – קודם כול, אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חברי הכנסת, בתחילת דבריי אני מבקש לשלוח תנחומים מעומק הלב למשפחותיהם של הלוחמים יפתח שחר ואיתי סייף, השם ייקום דמם, שנהרגו אתמול בקרבות ברצועת עזה. לוחמינו ממשיכים להילחם בעוז מול אויבינו, וההודעות הללו על מות חיילינו קורעות את הלב בכל פעם מחדש. הבוקר גם פורסם כי שבעה לוחמים נוספים נפצעו בדרגות פציעה קשות בלחימה. קיבלתי עדכון במהלך היום על האירוע עצמו.
אתמול הפצועים הועברו לטיפול בבתי החולים השונים, וכל עם ישראל מתפלל להחלמתם במהרה ולשובם של כל חטופינו הביתה, בעזרת השם.
חברת הכנסת שטרית, במדינות רבות בעולם וכך גם בישראל ניתנים טיפולי הפריה חוץ-גופית גם לנשים מעבר לגיל 50. טיפולים אלו כוללים החזרת עוברים מוקפאים, תרומות ביציות ופונדקאות. יחד עם זאת, במרבית מדינות העולם וגם אצלנו ישנה הגבלה על גיל המקסימום שבו מבצעים שאיבת ביציות. בישראל הגיל עומד על 45, מהגבוהים ביותר בעולם המערבי, יחד עם שבדיה. לצורך השוואה, בקנדה וצרפת הגיל המקסימלי עומד על 43, ובאנגליה – 42; במדינות כמו גרמניה, רומניה ופולין – 40.
בתקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית) נכתב כי נטילת ביצית מאישה שנמצאת בטיפולי פוריות תיעשה רק כאשר מנהל היחידה להפריה חוץ-גופית או רופא מומחה אחר ביחידה שהוסמך לכך קבע כי יש בנטילת הביצית משום קידום הטיפול באותה אישה. אין התייחסות בתקנות לגיל המקסימלי שבו בנטילת ביציות עדיין יש משום קידום הטיפול כאמור.
ב-1998 מינה שר הבריאות דאז ועדת מומחים שהמליצה על קריטריונים רפואיים לטיפולי IVF. ההמלצות נכללו בנספח לדוח נציבת הקבילות לשנים 2000-1999, ובהן נקבע כי הגיל המקסימלי לשאיבת ביציות לא יעלה על גיל 45. לצד זאת, בחוק תרומת ביציות נקבע כי נשים שמקבלות תרומות ביציות מישראלית יכולות לעבור את הטיפול עד גיל 54. אסכם ואומר שבישראל כמו במדינות רבות בעולם הגבלת גיל טיפולי הפריון נובעת מסיבות רפואיות-ביולוגיות. בנשים מבוגרות עדיין אין בידי המדע ועולם הרפואה טיפול יעיל להשגת היריון יותר מאשר ביציות עצמאיות. ידוע כי בנשים מבוגרות שכיחים סיבוכים ליולדת וליילוד, ולכן, כדי למנוע את הסיכון, נקבעה מגבלת הגיל להיריון, ובישראל, כאמור, היא עומדת על 54.
חברת הכנסת שטרית, אני בהחלט מודה לך על העלאת הנושא הזה. הוא חשוב, אף אחד לא חולק על העובדות שדיברת עליהן מבחינת החשיבות. אני ציינתי כאן נתונים – קודם כול רפואיים, מדעיים, קליניים, לגבי הסיכונים והסיבוכים, ואת יודעת שזה אכן קיים, זה לא משהו שלא קיים. אולי את יכולה כן להגיד שזה אולי מחקר יותר ישן, כי תוחלת החיים היום במדינת ישראל עלתה, ו-70 של היום זה 60 של פעם וכו'. אני בהחלט אשקול למנות בדיקה נוספת במשרד, שיבדקו מחקרית מה השינויים, כמו שאמרת, הטכנולוגיות החדשות שקיימות.
עדיין חשוב לנו לא לסכן אף אחד. וכפי שציינתי שם, לא רק שאנחנו קבענו את זה לפי ועדה, אנחנו גם מבחינת העולם המערבי נמצאים במקום טוב בנושא הזה, אז אנחנו לא נהיה פורצים. עכשיו, צריך לזכור – כשאת אומרת שיש טכנולוגיות, לפעמים אנשים קצת לא מבינים את המושג. למשל, יש אישור FDA לתרופה מסוימת; אישור FDA זה לא מחקרית טוב, יעיל, אלא FDA בעיקר אומר שאין סכנה בטכנולוגיה הזו. השאלה אחר כך עם מה ממשיכים, צריך לעשות לאורך כמה שנים טובות את הבדיקות הקליניות והמחקריות.
אני תכף אספר גם קצת על מה שהכנסנו עכשיו לסל התרופות החדש, שהוגש לפני השבוע שעבר; קיבלתי את ההמלצות ואישרתי את זה במועצת הבריאות ביום ראשון, וכנראה שאביא את זה לממשלה בשבוע הבא. כמעט 320,000 איש חדשים יקבלו טיפולים חדשים, פורצי דרך, במדינת ישראל. למעלה מ-115 טכנולוגיות חדשות הכנסנו. אנחנו בהחלט, אמרת "לעשות סוויץ'" – אנחנו מהמתקדמים בעולם בלעשות סוויץ' בהרבה תחומים, וגם בנושא הזה, אנחנו רק נעשה את זה באחריות רבה. אני אשב עם הגורמים המקצועיים במשרד, אעלה את הנקודות, וככל שנראה שיש אופציות אני גם אבקש מחקר, לדעת בשנים האחרונות מבחינת ההסתבכות של נשים בהיריון בגילאים מסוימים. יהיה לנו, נגיד, נקצוב לזה שלושה חודשים, מחקר בדיקה – וכשיהיו לנו נתונים נדע לעבוד, ואם יהיה לנו צורך לשנות, אנחנו בהחלט נהיה קשובים לכך.
אדוני היושב-ראש, אם כבר, כפי שהתחלתי להגיד, אז אני אספר טיפה, במה שנגענו. בשבוע שעבר קיבלתי את ההמלצות של ועדת הסל לאחר שהיא דנה בחודשים האחרונים. הסל עמד על 650 מיליון ש"ח – בסוף ימומשו שם בערך 550 כרגע, כי אנחנו מתחילים לשווק את זה כבר במרץ כמעט. ישבתי עם חברי ועדת הסל, עם פרופ' דינה בן יהודה, יושבת-ראש הוועדה, אישה משכמה ומעלה, מדהימה ביכולות שלה, בהסתכלות שלה ובאחריות כבדת המשקל שיש לה ולחברי הוועדה. אחת הוועדות החשובות ביותר, לדעתי, במדינת ישראל היא ועדת הסל, סל התרופות, שמורכבת כל כך נכון מגורמי הקופות, גורמים מקצועיים, אנשי רוח, אנשי דת, אנשי פילוסופיה, שייתנו את כל ההיבטים. אני תמיד אומר להם: אני לא יודע איך אני הייתי ישן בלילות – כי הם בסוף מקבלים החלטות מצילות חיים, או חלילה גוזרות על חיים. במהלך התקופה הזו קיבלתי אין-ספור פניות. התשובה שעניתי לכולן, כמובן, היא שהשר מנוע ואפילו אסור לו להתערב בשום אופן, אפילו לפנות למישהו מחברי הוועדה, כי בסוף זו ועדה שאני ממנה ואני צריך לקבל את ההמלצות, אז הם לא צריכים להיות לחוצים ממני או לעשות משהו שנוגד את ההחלטות שלהם.
אבל למשל בנושא אחת מהטכנולוגיות שנכנסו, בנושא הטרשת הנפוצה, שהיה נושא נזנח יותר במדינת ישראל, ומחלת הדושן, שדיברו עליה עכשיו, והיה על זה הרבה תקשורת – ממש פנו אליי הורים לילדים, איך מקבלים החלטות כאלה, כי יש תרופות מאוד מאוד יקרות, רק 15 ילדים. אבל ישבו חברי הוועדה, ואז היא אמרה להם: תנכו כרגע את הנושא הכספי – 50 מיליון, 100 מיליון, לא משנה; בואו נראה אם אנחנו בשלים לקבל את זה, האם כבר יש מחקרים שעוזרים, בפרט שמדובר בתרופה מסוימת, שאם מקבלים אותה, ואחר כך באמת יש לנו תרופה שהיא באמצע נושא מחקר, שיכולה לקבל מענה עוד כמה חודשים, מי שקיבל אותה לא יוכל לקבל, וזה גם כן מתאים רק על פי בדיקות אם יש נוגדנים מסוימים, ולמספר חולים הסתבר שהם לא יוכלו לקבל אותה. אבל באמת הם ישבו ושקלו את השיקולים.
אז אני רוצה באמת, בנושא הזה, גם לומר לאזרחי מדינת ישראל, ולאותם אנשים שציפו ומצפים, ויש הרבה אנשים שקיבלו בשורות אמיתיות, גם בנושא הפרעות קשב, בנושא הסוכרת, ועוד ועוד תרופות שאנחנו נפרסם אותן ופרסמנו אותן: הם יכולים להיות רגועים שהשיקולים שהיו בפני הוועדה והוחלטו בה היו המקצועיים ביותר, הנכונים ביותר, עם מכלול הרגישויות שהיה צריך להתייחס אליהן, גם בהתייחס לנושא הכספי, וגם כן, מה לראות, דברים שכבר נמצאים בסל ואיפה מוסיפים טכנולוגיות חדשות או מוסיפים טכנולוגיות לדברים שכבר קיימים. אלה השיקולים שעמדו בפני כולם, בפנינו. ואני חושב שסל התרופות של מדינת ישראל הוא מהמתקדמים בעולם, גם מבחינת הטכנולוגיות החדשות שאנחנו מכניסים, ומדינות אחרות מתווספות אלינו לאחר מכן, וגם ביעילות. יש שם צוותים מקצועיים שעובדים מול בתי החולים, פרופסורים, מחקרים. בנושא הזה ישנן תרופות, למשל, שקיבלנו החלטה שייכנסו במהלך השנה, למרות שכבר הוחלט, כי אנחנו יודעים שמחקרים מסתיימים, וזה לאחר בדיקות.
אז גם בנושא הזה, כשיהיו לנו בדיקות קליניות אמיתיות מוכחות נוכל לעשות שינויים כאלה ואחרים, אבל לא לעשות דברים בלי אחריות. בסוף בסוף, אנחנו כמשרד הבריאות אמונים על בריאות העם, וכל שינוי כזה יכול להיות בסוף דרמטי. לאישה אחת זה בהחלט – יש נשים שיולדות בגיל 55, 60, וגם כן אין בעיה, אבל מצד שני אנחנו יודעים מה המשמעויות הביולוגיות אצל נשים מעל גיל 40 ללדת. ולכן אנחנו נעשה את זה באחריות רבה. תודה רבה.
1,150 מילים של אוריאל בוסו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.