קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. גבירותיי השרות, אדוני השר, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא לא הצעת חוק שמטרתה להפוך את אי-החזרת גופות המחבלים לעונש. הכוונה היא לא להעניש עכשיו בזה שלא מחזירים גופות מחבלים. זאת הצעת חוק נדרשת למלחמה בטרור. הרי מה קורה אחרי כל פיגוע? אחרי כל פיגוע אותה גופת מחבל הופכת למסע לוויה שכל-כולו הסתה נגד מדינת ישראל, נגד אזרחי ישראל, נגד חיילי צה"ל; מסע הסתה שמטרתו לייצר כבר את הפיגוע הבא. עצם הלוויה הופך להיות האירוע המשמעותי שכאילו מהלל את אותו שהיד על הפיגוע הנוראי שהוא ביצע. לכן החוק הזה הוא אחד החוקים הנדרשים.
לא לא לא לא לא. גם אצלי אפשר. מטעמים מיוחדים שיירשמו, ראש הממשלה יכול לעשות את זה. ההיגיון אומר דבר מאוד פשוט: אנחנו נמצאים במלחמה בטרור. הפטנט שבו אחרי פיגוע טרור אותו מפגע הופך להיות גם משלהב ההמונים לקראת הפיגוע הבא, זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת, ובזה אנחנו נלחמים. אבל חשוב להגיד, זה לא שעכשיו אני אומר: אני כועס עליהם אז עכשיו אני לא מחזיר. לא. אי-החזרת גופות המחבלים זה חלק מהמאבק שלנו בטרור ומהמניעה של ההסתה לטרור וההשתוללות, שמובילות לפיגועים נוספים.
פה אני רואה שעון. אני אסתכל על השעון.
אני אגיד לך, אני רוצה שהכנסת תצביע בעד, ואני אסיים את הנאום הזה כמה שיותר מהר כדי שהחוק הזה יעבור כמה שיותר מהר. תודה רבה.
228 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.