אזרחים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי בזמן המלחמה

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, מממצאי דוח העוני של המוסד לביטוח לאומי עולה כי 30.9% מהנפשות הבוגרות בישראל חיים באי-ביטחון תזונתי – 18.3% חיים באי-ביטחון תזונתי חמור ו-12.6% חיים באי-ביטחון תזונתי חמור מאוד. לאור המלחמה עולה חשש שמצב זה אף הוחרף.

רצוני לשאול את כבוד השר:

1. כיצד משרדך פעל מתחילת המלחמה עד עצם היום הזה?

2. כיצד משרדך מתכוון לפעול על מנת לצמצם את פערי החברה בנושא האי-ביטחון התזונתי?

שלא יהיה עינא בישא.

קודם כול, אני מתרגש, ובשאילתה לא יכולתי להזכיר את זה. בדיוק היום לפני שנה הושבעתי לכנסת. ואת מי החלפתי בכנסת? את כבוד השר מרגי, והיום אני נותן שאילתה לשר מרגי, זה כמו איזה מעגל שנסגר – –

– – ובאמת במשך כל השנה היית לי לעזר, ואני מודה לך על כך.

אני רוצה להמשיך, כי כבודו הזכיר על קצה המזלג את המבחנים הסובייקטיביים: ישנם כמה מבחנים אשר בוחנים את אחוזי המשפחות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי בישראל. למשל, חברת הכנסת מירב כהן מצהירה על כל במה אפשרית ש-30% מהמשפחות סבלו מאי-ביטחון תזונתי עוד בטרם המלחמה כאשר במדינות ה-OECD עומד הנתון הכללי, הארצי, רק על 7%; השוואה זו אינה במקומה. היא מטעה וזורה חול בעיני הציבור, חברת הכנסת מירב כהן, עם כל הכבוד שיש לי אליה, לנוכח העובדה כי הדברים נבחנים על פי שתי גישות שונות. ישנם שני הבדלים בין מבחני הביטוח הלאומי לבין מבחני ה-OECD, ואם רוצים להתייחס לפי המבחנים של ה-OECD, אנחנו לא 30%, אנחנו 13.2% – יחי ההבדל הקטן.

השאלה היא מדוע לא קמה רשות אחת ולא שוב ביטוח לאומי – יש את הפרופסור הזה שהופיע בוועדה מהרשות לביטחון תזונתי – –

– – ועושים כל מיני מבחנים סובייקטיביים, לא לפי מגזרים. הרי לכל מגזר יש את המבחן שלו, כמו שכבודו הזכיר. יש מגזר שרואים אותו עני אבל הוא לא עני, ויש מבחן שלו, וכמו בארנונה, שזה טבלת אקסל – אתה מבחין אם הוא זכאי או לא. פה, במבחנים האלה, אולי לעשות משהו כלל-מגזרי, מבחנים אמיתיים, שסוף-סוף נדע באמת את מצב העוני בארץ. תודה, השר.