אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאז היווסדה של המדינה ועד היום היא ידעה פיגועי טרור קשים אשר הותירו נפגעים רבים בגוף ובנפש. אני עומד כאן היום מתוך תחושת שליחות למען כל נפגעי פעולות האיבה בישראל, ולצערנו ישנם רבים כאלה. אותם נפגעים, שחייהם השתנו לנצח באותו יום נורא, זכאים לקבל מאיתנו, נציגי הציבור, את הטיפול והתמיכה המרביים; זוהי חובתנו המוסרית כלפיהם. אני מבקש להציג בפניכם, חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק זו, אשר נועדה לתקן עוול היסטורי כלפי אוכלוסיית נפגעי הטרור בישראל.
הטבח של 7 באוקטובר היה אירוע טרור מזעזע שגבה את חייהם של אלפי בני אדם וגרם לפציעתם של אלפים אזרחים שנפגעו בגוף ובנפש, שחלקם נותרו נכים לצמיתות, וזקוקים כעת לתמיכה רבה כדי להחלים ולהתמודד עם הטראומה שחוו. אולם לצד זאת נפגעי הטרור נאלצים להתמודד גם עם ביורוקרטיה קשוחה ומנגנונים מסורבלים כדי לממש את זכויותיהם לתגמולים מהביטוח הלאומי, תהליך מורכב המצריך להסיט כוחות נפש גדולים אשר הם זקוקים להם לצורך שיקומם הרפואי. לפיכך, רבים ממי שתובעים גמלה או קצבה מהביטוח הלאומי מסתייעים בהגשת התביעות לצורך מימוש מלוא זכיותיהם בגורמים כגון עורכי דין, רואי חשבון, גורמים עסקיים הפועלים למימוש זכויות רפואיות ועוד.
המצב העובדתי כיום הוא כי אין כלל הגבלה על שכר הטרחה שגובים עורכי הדין. מצב דברים זה יוצר עיוות שמתבטא גם בחוסר שוויוניות בין חזקים לחלשים. נוסף לכך, חלק ניכר מכלל התגמולים המיועדים לרווחתם ושיקומם של נפגעי הטרור נגזר מהם לצורך תשלום שכר הטרחה של מייצגם. הצעת חוק זו קובעת כי אדם התובע את המוסד לביטוח לאומי לקבלת תגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ישלם שכר טרחת ייצוג בגובה מרבי בהתאם להוראות הקבועות כיום בסימן ב'1 לפרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי, שעניינו הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה.
אציין כי הצעת חוק זו אינה באה להמציא יש מאין, אלא כבר ישנן קבוצות מסוימות המוגנות על ידי המחוקק. המחוקק, בצדק, בחר להגן על תובעי גמלאות שונות מלהעביר חלק ניכר מגמלותיהם לצדדים שלישיים שטיפלו בתביעתם על ידי הגבלת הסכום המותר לתשלום עבור טיפול בתביעה, וזאת לנוכח תכליות הגמלה. הגבלות אלו חוקקו בעשור האחרון במסגרת סעיפים 315א–315י לחוק הביטוח הלאומי, סעיף 22א לחוק נכי רדיפות הנאצים וסעיף 10 לחוק התביעות של קורבנות השואה. אלא שבמסגרת סדרת התיקונים שערך המחוקק לאורך השנים הושמטו מהגנה זו נפגעי פעולות האיבה, ודומה כי שכר הטרחה שניתן לגבות מהם עבור טיפול בתביעה לא מוגבל. אין לי מושג למה יש הבדל בין נכי עבודה לנפגעי פעולות איבה, ואין הצדקה להבחין בין גמלת נפגעי פעולות איבה לגמלת נכות כללית, נכות מעבודה או גמלת ניצולי שואה. מדובר בגמלאות הדומות במהותן מבחינת התכליות שהן מבקשות לקדם, ועל כן מוצדק וראוי לפעול למען השוואת ההגנות בין כלל מקבלי גמלאות ביטוח לאומי.
הצעת החוק הזו היא צעד חשוב ונדרש כדי להגן על נפגעי הטרור. היא תבטיח שהתגמולים שיקבלו יופנו למטרתם העיקרית, שהיא שיקומם ורווחתם. ידוע לי כי ישנם הטוענים כי הצעת חוק זו עלולה לפגוע ביכולתם של עורכי הדין, ספקי השירות, לספק שירות מקצועי לנפגעים, אולם טענה זו מופרכת מיסודה לנוכח העובדה כי נותני השירות האלה לא נפגעו כאשר סיפקו שירות לקבוצות אשר מוגנות כיום על ידי המחוקק. הצעת החוק אינה פוגעת ביכולתם של ספקי השירות לספק שירות מקצועי, היא פשוט מבטיחה שהתגמולים שיקבלו הנפגעים יהיו מיועדים להם ולא לספקי השירות.
לנוכח העובדה כי בשבועות הקרובים מאות ואלפי נפגעי פעולות איבה מאירועי 7 באוקטובר והאירועים שהתרחשו לאחריו יגישו לביטוח הלאומי תביעות להכרה בנכותם, והצפי הוא כי רבים מהם ישתמשו בשירותים של צדדים שלישיים לצורך זה, הצעת חוק זו חשובה, הכרחית ונחוצה, ובמיידי. לכן אני קורא לחבריי חברי הקואליציה והאופוזיציה לתמוך בהצעת חוק חשובה זו.
בסיום דבריי אבקש להודות מכאן לידידי שר הרווחה הרב יעקב מרגי ועוזרו יוני אוחנה, אשר האירו את עיניי בנושא זה וסייעו בקידום הצעת החוק. הצעת חוק זו הגיעה לשר מרגי בעקבות הסיורים הרבים שערך במלונות המפונים, שם פגש את משפחות הנרצחים והנפגעים מאירועי 7 באוקטובר והם העלו בפניו את נושא שכר הטרחה, והבטיח להם כי יפעל בנושא. כמו כן, תודתי נתונה ליועץ שלי לענייני חקיקה, עו"ד רועי אברהם, שביעילות מקצועית עמל על הצעת חוק זו, והתוצר הטוב – בזכות פועלו. ואחרונים חביבים, אני רוצה לשבח את יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה בישראל מר אייבי מוזס והעומדת לימינו, רות, שדיברו איתי רבות, ואני יודע שהם עושים הרבה היום למען הנפגעים, ומסיירים בבתי חולים ובבתים. הבטחתי להם שהצעת החוק הזאת תקודם, וקיימתי. הבטחתי וקיימתי.
לסיום אני חוזר ופונה לחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק חשובה זו. תודה רבה.
696 מילים של ארז מלול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.