קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2023, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. עניינה של הצעת החוק הוא קידום התחרות במשק הגז הביתי. משק הגז הביתי מתאפיין מזה שנים בריכוזיות ובקיומם של חסמי כניסה גבוהים למתחרים חדשים, וכן חסמי התרחבות לספקי גז קטנים המבקשים להרחיב את פעילותם. למעשה, השוק נשלט כמעט לחלוטין על ידי ארבעה ספקי גז גדולים, המותירים נתחי שוק זניחים לספקי הגז הקטנים.
בשנת 2008 התקבל בכנסת חוק משק הגז (קידום תחרות בגז לצריכה ביתית) (תיקוני חקיקה), התשס"ח–2008, במטרה להתמודד עם כשלים אלה ולקדם את התחרות במשק הגז הביתי. במסגרת חוק זה תוקן חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט–1989, שפתח לראשונה את משק הגז הביתי לתחרות וקבע הסדרים לעניין החלפת ספק גז בידי צרכן גז, ובכלל זה איסור לכבול את הצרכן אל ספק הגז שעימו התקשר.
בתיקון החוק בשנת 2008 נקבעו בין היתר שני הסדרים שנועדו להתמודד עם כשלי השוק שהוזכרו לעיל. ראשית, נקבע בסעיף 17א לחוק כי מהרגע שבו צרכן גז ביתי מסר לספק גז הודעה על החלטתו להתנתק ממנו, אסור לאותו ספק גז או למי מטעמו להתקשר עם הצרכן או להציע לו הטבות כלשהן לעניין אספקת גז במשך שישה חודשים מיום מסירת ההודעה על ידי הצרכן. הוראה זו נועדה להגביל את יכולתם של ספקי הגז לסכל אפשרות של החלפת ספק גז.
בפועל ברגע ש-51% מהבתים באותו בניין רוצים להחליף ספק גז, אז אפשר להיכנס לפעולה, ואז יכול להיווצר מצב שחברה שכבר בתוך הבניין תראה שזה המצב, ותציע להם הצעת מחיר נמוכה יותר כדי לא לאפשר לספק גז אחר להיכנס. לכן, על מנת שזה לא יקרה, קובעים בחוק שבמשך חצי שנה מרגע שניתנה להם הודעה שרוצים להחליף אותם – במשך חצי שנה הם לא יכולים להיכנס שוב פעם לאנשים ולבקש מהם לחזור או להישאר בבניין. זה בעצם על מנת לאפשר תחרות ולאפשר בעיקר – כפי שראיתם, יש ארבעה ספקים מרכזיים פה – לאפשר לספקים הקטנים להתחרות. אנחנו מאפשרים להם תקופת זמן להיכנס לבניין, ובעצם אחרי חצי שנה הם יכולים להתחרות עם כל אחד אחר.
שנית, נקבע בסעיף 17ב לחוק איסור סירוב בלתי סביר, כך שספק גז אינו רשאי לסרב לתת שירות לצרכן גז ביתי המבקש להתקשר עימו באותו אזור שבו הוא מספק גז בתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות לצרכן גז ביתי דומה, אלא אם כן נראה כי קיימים טעמים המצדיקים שלא לתת את השירות בתנאים דומים כאמור.
החוק מסמיך את מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה והתשתיות להטיל עיצומים כספיים על ספקי גז שעוברים על אותם איסורים, ואלה עלולים להצטבר לסכומים גבוהים. שני האיסורים נקבעו בזמנו כהוראת שעה, כדי לבחון את השפעתם על קידום התחרות במשק הגז הביתי. תוקף הוראת השעה הוארך מפעם לפעם מאז שנת 2008, כאשר תקופת ההארכה האחרונה עומדת להסתיים ב-1 בינואר 2024.
צריך להבין דבר אחד: לאחר שמונה שנים – יותר, מ-2008 עד 2023 – בכל תקופת זמן מביאים לוועדה ולכנסת את הארכת הוראת השעה. גם היועץ המשפטי של הוועדה וגם הוועדה אמרו: מספיק עם זה. אם אתם רוצים, תקבעו את זה באופן קבוע. אי-אפשר להביא כל פעם לכנסת להארכה, כי ברגע שהוראת שעה הופכת להוראה תמידית, אז עדיף או שזה יהיה קבוע, או שלא יביאו את זה לכנסת. זה דבר ראשון.
דבר שני, עמדנו על כך שרשות התחרות תיתן חוות דעת בכתב אם החוק הצדיק את עצמו במובן הזה של התחרות. קיבלנו חוות דעת – תכף אני אתייחס לזה, בסוף – שכן, שזה עוזר לתחרות ועוזר לספקים הקטנים, ובעצם האחוז של החברות הגדולות משוק הגז הביתי, שהיה הרבה יותר גבוה, ירד ל-83%.
חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת להפוך את הוראת השעה להוראה קבועה, בהסתמך בין היתר על חוות דעת של רשות תחרות וכן על הנתונים שמסר משרד האנרגיה והתשתיות שהוצגו בדיון שקיימה הוועדה. חוות הדעת והנתונים כאמור מצביעים על כך שהוראת השעה אכן תרמה לקידום התחרות בתחום הגז הביתי, והיא הביאה לשיפור כושר התחרות של ספקי הגז הקטנים, אם כי לפי אותם נתונים, הריכוזיות ורמת התחרותיות הנמוכה במשק זה נותרו בעינם. רשות התחרות אף סברה כי אין די באיסורים אלה, וכי יש לבחון בהמשך צעדים משמעותיים נוספים להגברת התחרות בתחום הגז הביתי.
מה שאני רוצה להסביר, שאנחנו אמרנו גם למשרד האוצר וגם למשרד האנרגיה וגם לרשות התחרות שהם צריכים להביא רפורמה בתחום. 83% זה יותר מדי מבחינת חברות הגז הקיימות. והרפורמה יכולה להיות רק בתנאי אחד: שיאפשרו לספקים הקטנים לקבל בניינים חדשים. בדרך כלל, ברוב הבניינים החדשים, מי שנכנס הם הספקים הגדולים, אותם ספקים. אז ברגע שנכנסת לשכונה, לבניינים חדשים, נגמר הסיפור. במצב הזה לא יכולה להיות – זה עדיין יישאר גבוה. 83% זה עדיין גבוה, ולכן אני חושב, וגם הוועדה סברה, שצריכים לתת לקבלנים גם הוראות מבחינת רשות התחרות וגם – זהו? להפסיק? תכף. אמרתם לי להאריך, אז אני מסביר. מה אתם רוצים ממני?
לאפשר ולתת תמריצים לקבלנים לקחת ספקים קטנים, אחרת תמיד יישארו הגדולים. זה לא מספיק לאפשר מעבר בבתים קיימים מחברת גז לחברת גז אחרת. זה אומנם נותן היום 43,000 דירות בשנה שמחליפות את ספק הגז, אבל זה לא מספיק כדי לשנות את המגוון של הספקים שמטפלים בזה. על מנת לעשות את זה צריך לעשות את זה בבניינים חדשים, כדי שספקים קטנים יוכלו להיכנס לבניין חדש ולהישאר שם לתקופה ארוכה. זה מצריך רפורמה חדשה, שנכון להיום, לאחר שנים, לא עשו אותה.
ביקשנו מהמשרדים לבחון את הרפורמה שביקשנו ולהביא לנו את התשובות שלהם בתוך תקופה לא ארוכה, כל חודש-חודשיים, לוועדת הכלכלה, כדי לעשות רפורמה אמיתית בשוק הזה – דבר שלא קיים למרות החוק הזה. אבל טוב שזאת לא תהיה הוראת שעה.
במצב דברים זה, הוועדה סבורה כי ראוי להותיר על כנם באופן קבוע את ההסדרים שנקבעו בהוראת השעה, שכן פקיעתם עלולה להחזיר את משק הגז הביתי שנים אחורה ולהביא לדחיקתם של ספקי הגז הקטנים.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
926 מילים של דוד ביטן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.