קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
קודם כול, אני מתנצל שהחוק הזה בוועדת הכלכלה עבר לפני הפגרה. מכוח זה שהיה סדר יום עמוס, זה נדחה לאמצע הפגרה; מאמצע הפגרה נדחה לאחרי הפגרה, ואז נכנסנו למלחמה ולא יכולנו להביא את זה. אז אנחנו מביאים את זה עכשיו, אחרי כמעט חצי שנה מרגע שזה עבר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2023, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, עברה בקריאה ראשונה כחלק מהחוק ההסדרים האחרון, אך פוצלה ממנו על ידי ועדת הכנסת. ההצעה הועברה לוועדה למיזמים ציבוריים, ובהמשך – לוועדת הכלכלה, כדי שתדון בה במנותק מלוחות הזמנים של חוק ההסדרים.
הצעת החוק כוללת שני תיקונים עיקריים. התיקון הראשון הוא הסעיף שפוצל מהצעת חוק ההסדרים, ועניינו מתן סמכות להאריך את רישיון חברת נתג"ז, שהיא החברה הממשלתית המחזיקה היום ברישיון ההולכה. סעיף 11א לחוק משק הגז הטבעי קובע כי סמכות שר האנרגיה לתת רישיון להולכת גז טבעי לחברה ממשלתית, בכפוף לתנאים המפורטים בו. מכוח סעיף זה ניתן בשנת 2004 רישיון הולכה לחברה הממשלתית נתג"ז. לפי סעיף 15 לחוק התקופה המרבית של רישיון הולכה היא 30 שנים, ובהתאם לכך, רישיון ההולכה של חברת נתג"ז ניתן עד לשנת 2034. מאחר שנתג"ז חותמת על הסכמים ארוכי טווח, בעיקר עם יצרני חשמל, וכדי להקל עליה בגיוס הון ומימון לתקופות ארוכות יותר, המליץ צוות בין-משרדי שהוקם בשנת 2015 לשם בחינת עיבוי ההון העצמי של נתג"ז על הארכת תקופת הרישיון של החברה. לפיכך, מוצע להסמיך את שר האנרגיה להאריך את תוקפו של רישיון הולכה שניתן לחברה הממשלתית לפי סעיף 11א לחוק לתקופה אחת נוספת של 15 שנים. בתחום הגז ההשקעות מאוד גדולות, ולכן צריך בעצם לגייס הון, ולצורך זה צריך שיהיה להם זמן מבחינת יכולת הפעולה שלהם כדי לגייס את ההון הזה ולשלם אותו בחזרה.
התיקון השני התווסף להצעת החוק במהלך ישיבות ועדת הכלכלה, והוא בעצם לפי דרישת ועדת הכלכלה, לנוכח קשיים שעלו בדיונים לגבי פריסת רשת החלוקה, ומטרתו לאפשר לנתג"ז לפעול גם במקטע החלוקה כדי להרחיב את הפריסה של רשת החלוקה של גז טבעי ולפתוח את אפשרות השימוש בגז טבעי בפני צרכנים רבים יותר. הנושא עלה כבר בדיונים שקיימה הוועדה בפרק הגז הטבעי בחוק ההסדרים. לפי המצב כיום רשת החלוקה נפרסת ומופעלת על ידי שש חברות פרטיות שקיבלו רישיון חלוקה לשישה אזורי חלוקה. ככלל, החוק אינו מאפשר מתן רישיון חלוקה לחברה ממשלתית, וכן מגביל מתן רישיונות בכמה מקטעי פעילות, כמו הולכה וחלוקה, לאותו גורם. עם זאת, החוק מאפשר מתן רישיון חלוקה לחברת בת של חברה ממשלתית רק בנסיבות שבהן שרי האוצר והאנרגיה שוכנעו שאין גורם מתאים מהמגזר הפרטי המעוניין להקים את רשת החלוקה, וכן בקיומם של צרכים דחופים של משק האנרגיה. עד כה לא ניתנו רישיונות כאלה.
כדי לאפשר לנתג"ז לפעול גם במקטע החלוקה מוצע לקבוע כי חברה ממשלתית שקיבלה רישיון הולכה, או חברה בבעלותה המלאה, תוכל לקבל משר האנרגיה גם רישיון חלוקה, בכפוף לכמה תנאים: ראשית, מוצע להרחיב את שיקול דעתם של שרי האוצר והאנרגיה ולקבוע כי רישיון חלוקה כאמור יינתן אם השרים השתכנעו כי לשם פיתוח משק האנרגיה לא נכון בנסיבות העניין לתת את הרישיון לגורם מהמגזר הפרטי, וכי בנסיבות אלה מתאים יותר לתת אותו לחברה ממשלתית. שנית, כדי לצמצם את החשש מריכוזיות במשק הגז הטבעי, מוצע להוסיף הגבלה על מספר האזורים שלגביהם השר יהיה רשאי לתת רישיונות חלוקה לפי התיקון המוצע. ההגבלה המוצעת היא לשלושה אזורים או למחצית מכלל האזורים שלגביהם ניתנו רישיונות חלוקה, לפי הגבוה מביניהם. כדי לאפשר גמישות ביישום ההסדר המוצע, שר האנרגיה, באישור ועדת הכלכלה, יהיה רשאי לשנות את מספר האזורים או את השיעור כאמור, והגדלת המספר או השיעור תהיה גם בהסכמת שר האוצר.
אני רוצה רק להסביר. אנחנו העלינו את הבעיה הזאת מכיוון שבדיונים שהיו בהצעת החוק שלא פוצלה ראינו שיש בעיה ביישום וחיבור גז למפעלים כאלה ואחרים בכל מיני מקומות. מדובר בהשקעות גדולות מאוד, היו בעיות גדולות מאוד בתחום התכנון והבנייה, ואז נוצר מצב שבעצם חברות לא חיברו את הגז למפעלים במשך שנים, במיוחד באזורים שבהם ההשקעה היא גדולה, כמו למשל בירושלים; ירושלים זה אזור הררי, וההשקעה היא מאוד גדולה. לכן הגענו למסקנה שבמקרה כזה כדאי שחברה ממשלתית תוכל להיכנס בנעלי חברות פרטיות אם הן בעצם לא הצליחו ליישם את העניין הזה, כי בכל זאת 12 שנה ואפילו יותר בחיבורי גז זה תקופה גדולה מדי, היא ארוכה מדי. לכן נאלצנו לקבוע בחוק – משרד האנרגיה לא התלהב מזה יותר מדי וגם לא נתג"ז – אפשרות שבמקרים מסוימים כן נאפשר לחברה ממשלתית או לחברת בת שלה להיכנס לפעולה על מנת שחיבורי הגז ייכנסו וייעשו יותר מהר. יש לזה גם השפעה כלכלית, אבל גם השפעה של איכות הסביבה – בכל זאת, זה במקום סולר, נפט וכל הדברים האלה. לכן, במצב הזה הגבלנו כמובן את סמכות השרים, שיעשו את זה רק בתנאים מסוימים, בעיקר כדי לא לפגוע בתחרות ולא לפגוע בסקטור הפרטי, כי אחרת הממשלה יכולה להיכנס לזה ולפגוע בשוק הפרטי, אז הגבלנו את זה.
אני מבקש מחברי הכנסת, מכיוון שהצעת החוק מסייעת בקידום וחיזוק משק הגז הטבעי, ובפרט כשהתיקון שהוספנו להצעה לעניין פעילות נתג"ז במקטע החלוקה אכן יתרום לפריסה מהירה יותר של רשת החלוקה – להצעה הזאת הוגשו בזמנו הסתייגויות, כי זה היה לפני הפגרה, ואני לא יודע אם אתם עדיין עומדים על ההסתייגויות האלה או שזה רק לצורך זכות דיבור, אבל בגדול אני מבקש מכם, במקרה שכן יעלו ההסתייגויות, לדחות את כל ההסתייגויות, ולאחר מכן, גם אם לא יהיו הסתייגויות, להצביע בעד הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
862 מילים של דוד ביטן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.