קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא אידרש לעשר הדקות, מכיוון שההצעה פשוטה. נכון להיום, אזרחים ותיקים שמבקשים לקבל גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי מגיל 90, פטורים ממבחני תלות של המוסד לביטוח לאומי, והמערכת מסתפקת בבדיקה שנערכת על ידי רופא גריאטר.
הצעת החוק, שהועלתה גם בכנסת הקודמת, מבקשת לקבוע שהפטור מאותם מבחני תלות, שהם מורכבים מאוד, ממתינים להם לא מעט זמן, יש בהם גם ממד לא פשוט – אני לא אומר השפלה, אבל הייתי אומר בדיקה לא נעימה ולא מכובדת לאזרח הוותיק, שפעמים רבות מגיע לבדיקה הזאת אחרי אירוע בריאותי קשה. מדובר באמת בחוויה לא פשוטה.
חוויתי את התהליך הזה של הבדיקות עם בנות משפחתי המבוגרות, ובאמת לא מדובר בחוויה פשוטה, למרות שאני מבין מדוע המערכת רוצה לבדוק שבאמת יש הצדקה לתת גמלת סיעוד. אבל את הרציונל הזה שמגיל מסוים מן הראוי לפטור את אותו אזרח או אזרחית ולהסתפק בבדיקה של רופא גריאטר – מן הראוי שהגיל הקובע לא יהיה 90. אני בהצעה הצעתי את גיל 80. לא הלכנו לגיל צעיר יותר; איזושהי פשרה באמצע.
ודומני שבמציאות הנוכחית שאנחנו נמצאים בה, כשעל כתפי המוסד לביטוח לאומי באמת מוטל עומס כביר, והעומס הזה ילווה את המוסד גם בחודשים ואולי בשנים הקרובות בשל האירועים שאנחנו נמצאים בעיצומם, אני בהחלט חושב שמן הראוי להעביר חלק גדול מהבדיקות לרופא גריאטר שיוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי.
עכשיו, הינה, אני אומר בצורה מאוד פשוטה: אם הדבר מקובל על הממשלה, והממשלה מודיעה שהנושא ייבדק ויחזרו עם תשובה, לא צריך להגיע להצבעה. אבל צריכה להיות אמירה של הממשלה שהנושא ייבדק. יחזרו בבקשה תוך חודש עם תשובה, מצידי אפילו עם הצעת חוק ממשלתית – טוב הדבר בעיניי.
עכשיו, אדוני, מעבר לאמירה הזו אני אבקש לנצל רק חלק מהזמן כדי לחזור על דבריו של חברי חבר הכנסת עודד פורר. לא ייתכן שחודשיים וחצי לאחר תחילתה של המלחמה, כאשר כל המערכות השלטוניות במדינת ישראל חוזרות לתפקוד מלא, ולא רק שחוזרות לתפקוד מלא, אלא אנחנו רואים את חזרתן לתפקוד מלא כחלק מהחוסן הלאומי – עמד כאן שר הפנים והסביר לנו איך בעוד חודש אפשר לעשות בחירות במדינת ישראל כחלק מאותה תפיסת חוסן – הרשות השלטונית הבכירה, הרשות המחוקקת, ממשיכה לעבוד ולתפקד בהיקפים נמוכים שלא נראו בתולדותיה של הכנסת, לרבות בתקופות לחימה בעבר: השבתה מוחלטת של החקיקה הפרטית; השארת הכלים הפרלמנטריים כולם על רמת תפקוד מינימלית; פה ושם שאילתה דחופה, פה ושם מאשרים הצעה לסדר-היום; אין כינוס של השדולות; אין כנסים פרלמנטריים. מה זה הדבר הזה? על מה אנחנו מקבלים משכורת? איך ייתכן שאתמול לא מתקיימת מליאה והיום בעוד חצי שעה תיסגר המליאה?
אז כן, אנחנו בתקופת מלחמה, אבל מה, לחברי הכנסת שיושבים כאן אין הצעות חוק טרומיות שקשורות בלחימה? ואם לא מקדמים חקיקה טרומית של חברי כנסת, למה מקדמים בוועדות חקיקה שכבר עברה קריאה טרומית? או שלא מקדמים חקיקה בכלל, או שמקדמים גם הצעות חוק. בשביל מה בחרו בנו? בשביל מה משלמים לנו משכורת, אם לא בין השאר כדי לכנס שדולות, לשאול שאילתות, לקיים דיונים מהירים וגם לבצע חקיקה פרטית?
והדבר המדהים הוא שיש פה כביכול איזושהי הסכמה בין חלק מסיעות האופוזיציה לבין הקואליציה. אם נביא את ההצעה הזאת להצבעה, חלק מסיעות האופוזיציה, למרות שחברי הכנסת שלהן נמצאים עכשיו בבית, לא יגיעו להצביע. וכי למה? ממתי אופוזיציה צריכה להסכים על כך ש-75 ימים אחרי תחילת מלחמה אין חקיקה פרטית, כשהקואליציה מקדמת את ההצעות של חברי הכנסת שלה שעברו בטרומית לפני המלחמה בוועדות? מה קורה כאן? שסיעות אופוזיציה תסכמנה סיכומים לא רק עם הנהגת הקואליציה, אלא עם הסיעות הכי קיצוניות בקואליציה לגבי חקיקה וקידום שלה, אבל חברי כנסת מהאופוזיציה לא יוכלו לקדם כאן הצעות חוק טרומיות? מדובר ממש בהשבתה של הרשות המחוקקת גם בתפקיד שלה כמפקחת פרלמנטרית וגם בתפקיד המרכזי שלה כרשות מחוקקת.
ואני אומר, התלונות בעניין הזה הן לא רק לחבריי וחברותיי מהקואליציה. אינני מצליח להבין מדוע האופוזיציה או סיעות מסוימות באופוזיציה נותנות את ידן להשבתת מעשה החקיקה. אנחנו נדאג שבימים הקרובים יובהר שחלק מסיעות האופוזיציה מתנגדות לסיכומים הללו של השבתת החקיקה הפרטית; אנחנו נדאג שהחל מהשבוע הבא נעמוד על הזכות שלנו להציג כאן חקיקה פרטית, ואתם רוצים להפיל חקיקה – –
– – אתם רוצים להפיל חקיקה פרטית טובה – תפילו אותה.
תפילו. אתם רוצים להפיל חקיקה פרטית טובה – תפילו אותה, אבל הסיכום הזה ש-75 ימים אחרי תחילת המלחמה האופוזיציה נותנת את ידה להשבתת הבית הזה, לא יהיה הסיכום על דעת כל סיעות האופוזיציה. אולי יגיעו לסיכומים עם חלק מסיעות האופוזיציה, ואז אלה לא יגיעו להצביע, ופה חברי הקואליציה יפילו.
לסיכום הדברים, אדוני, אני אומר ככה: ההצעה הזו היא הצעה ראויה, היא הצעה מידתית. אני מוכן שלא תתקיים בעניינה הצבעה, אם הממשלה רוצה זמן לבחון את ההצעה הזו בצורה עניינית. העניין הזה לא קשור לקריאה לחדש לאלתר – ואני פונה פה לנשיאות הכנסת, להנהלת הקואליציה, ובאופוזיציה אנחנו נדאג להעביר את המסר: אפשר לחדש את פעולת החקיקה הפרטית, ואפשר להגיע לסיכומים שישנם דברים שמתאימים לחקיקה פרטית בזמן מלחמה ודברים שלא. זהו.
לא. אחרי 75 ימים לא כל דבר צריך להיות קשור למלחמה. אפשר להסכים גם על חקיקה פרטית שלא קשורה למלחמה. אדוני יושב-ראש הקואליציה, חודשיים וחצי אחרי תחילת מלחמה לא כל דבר צריך להיות קשור במלחמה. יש כאן כלכלה לנהל, יש כאן צרכים חברתיים.
אדוני יושב-ראש הקואליציה, יש הרבה מאוד דברים שאפשר לקדם גם בזמן מלחמה. לא יקרה שום דבר אם בבית הזה – גם זה חלק מהחוסן הלאומי ושמירה על השגרה הלאומית – שבבית הזה בימי שני, שלישי ורביעי יידונו הצעות חוק. אם הקואליציה מתנגדת להן – שתתנגד; אם היא מוכנה לתמוך כי אלה הצעות טובות – שתתמוך. אבל המצב הזה שבו לא בשבוע הראשון ולא בחודש הראשון – משביתים את הפעולה המרכזית שלשמה נבחרנו בבית הזה, הגשת הצעות חוק – מדובר במהלך לא הגיוני.
אני לא מדבר על מה שהיה, אני צופה פני עתיד. אני מבקש ממך כיו"ר הקואליציה, מבקש מנשיאות הבית הזה, אני פונה גם לחבריי מנהלי – – –
אדוני יושב-ראש הקואליציה, אם לא שמת לב, אנחנו רבים כאן גם בזמן מלחמה. אנחנו מנסים לעשות את זה – – –
רגע, אדוני יו"ר הקואליציה, זה שישנן סיעות או ישנם חברי כנסת שלא מתנהגים בצורה אחראית וממלכתית בזמן לחימה מכל צידי הבית, זה לא יכול – לא יכול להביא אותנו למצב שבו אנחנו אומרים: מכיוון שרובנו לא יודעים להתמודד עם כוחות קיצוניים, בואו נשבית את הבית הזה. זה לא הגיוני.
1,004 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.