אדוני היושב-ראש, בהתייחסות להצעת החוק הקודמת, עכשיו ירוצו כולם ויספרו שאתם עכשיו תגישו את החוק הזה. עכשיו תגישו אותו – מה שמראה שלא ענייני מדינת ישראל חשובים לכם, רק הפוליטיקה, אך ורק הפוליטיקה. אתם תקדמו אותו בדיוק כמו שקידמתם חוקים אחרים שהעברתם כאן בקריאה טרומית, מגירוש משפחות מחבלים ועד עונש מוות. פשוט עושים קמפיינים, זה מה שאתם עושים, ולא שום דבר אחר.
בואו נדבר עכשיו על הצעת החוק הזו. חברת הכנסת גוטליב, תהיה לך הזדמנות להצביע גם נגד הצעת החוק הזו, של הגבלה על חזרתו של עבריין טרור לסביבת נפגע עבירה.
הצעת החוק נועדה להגן על נפגעי עבירות טרור מפני פגיעה נוספת על ידי מניעת חזרת העבריין להתגורר או לעבוד בקרבתם. נפגעי עבירות טרור, שסובלים גם מהנזק וגם מהפגיעה שהם סבלו, אחר כך, בגלל שהטרוריסט שוחרר בעסקה כזאת או אחרת, הם, הקורבנות, צריכים לעבור דירה ולחפש מקום אחר כדי להימנע ממגע עם העבריין. הצעת החוק הזו מבקשת לייצר את המנגנון שיצמצם את הפגיעה.
אי-אפשר כך, אדוני היושב-ראש.
אנחנו מציעים בהצעת החוק הזו מנגנון שימנע מהטרוריסט לגור או לעבוד בסמיכות למקום מגוריו של הנפגע. זה יושג באמצעות הטלה של הגבלות חוקיות שיאסרו על העבריין להתגורר או לעבוד במקום מסוים או במרחק מסוים מביתו או מעבודתו של הנפגע. הרציונל הוא בסך הכול לשמור על הקורבן. תחשוב על בן אדם, חבר הכנסת בצלאל – ניסו לרצוח אותו לא לפני הרבה זמן, ועכשיו בעסקה משחררים את הטרוריסט והוא עובר לגור מולו. זה נשמע לך סביר? זה נשמע לך כמו משהו שאנחנו יכולים להשלים איתו? אנחנו גם לא מחליפים את מערכת המשפט, אנחנו בסך הכול נותנים למערכת המשפט את הכלי שיאפשר לה להרחיק את אותו טרוריסט.
בואו נראה, האם המקרה הזה תלוש מהמציאות? לא. בשנת 2015 אסראא ריאד ג'מיל ג'עבאס פוצצה בלוני גז במחסום על משה חן, והוא נפגע קשה. היא חזרה לביתה בירושלים. בשנת 2021, בירושלים, ניסתה המחבלת נופוז חמאד לרצוח את מוריה כהן בדקירות סכין לעיני ילדיה. חבר הכנסת מלביצקי, לעיני ילדיה היא ניסתה לדקור אותה ולרצוח אותה, לא לפני הרבה זמן, לפני שנתיים. במסגרת העסקה האחרונה שוחררה המחבלת. רק אחרי קול צעקה הוצא לה צו הרחקה זמני לתקופה מסוימת. נער ערבי בן 14, שנכלא לאחר שזרק בקבוק תעברה לעבר ביתו של הרב דב ליאור ורכבו התלקח, שוחרר בעסקה האחרונה וחזר לביתו סמוך לבית המשפחה שנפגעה מבקבוק התעברה. יש לי פה עוד רשימה של מקרים. המחבל מוניר רג'בי, שהיה שותף מרכזי בפיגוע הרצחני בקו 37 בחיפה בשנת 2003, שוחרר והורחק מאזור חיפה, אבל גם זה קרה רק בהוראה של שר הפנים, אחרי מאבק של משפחות ההרוגים.
תראו, אפשר להמשיך לבוא בטענות ולספר לכולם עד כמה לא נותנים לכם לעבוד. היינו בדיון אתמול בוועדה על חוק גירוש משפחות מחבלים. לא נותנים לכם לעבוד, חבר הכנסת מלביצקי? החוק הזה עבר בקריאה טרומית בחודש פברואר. בחודש פברואר. אנחנו בחודש דצמבר – קיימתם דיון ראשון בוועדה עליו. עשרה חודשים. עשרה חודשים. לא נותנים לכם לעבוד. מביאים לכאן חוק שהמשמעות שלו היא אפשרות להרחיק טרוריסט ממקום העבירה, איפה שהוא פגע, מול הקורבן שלו. אתם הולכים להצביע נגד? למה? למה? למה?
כי אתם עשיתם דיל, דיל נורא פשוט. נעשה פה דיל.
הפעם עשיתם דיל עם יש עתיד ולא עם טיבי. חברת הכנסת קטי שטרית, לפעמים אתם עושים דילים.
זה נכון שיש עתיד נתנה לקואליציה רשת ביטחון כדי להפיל את הצעות החוק האלה.
עכשיו ביבי עשה דיל עם לפיד. בסדר. זה לא משנה עם מי אתם עושים את הדיל.
אתם פשוט עושים דיל אחד מאוד פשוט, והוא למנוע את החקיקה הזו מלהתקדם, ואחר כך לזעוק את זעקת הקוזק הנגזל: אנחנו לא מצליחים, אנחנו לא מצליחים.
אגב, חברת הכנסת שטרית, החוק שעבר, החוק שאת מתייחסת אליו, שונה במהותו. הוא שונה מהחוק שמוגש כאן. החוק שמוגש כאן, יש בו הרבה מאוד תיקונים, שאם תקדמו את החוק האחר – ולא תקדמו – אתם תלכו לכיוון הגרסה שלי, וזה ברור לחלוטין.
ולכן, אתם פשוט נוהגים פה בפוליטיקה הכי קטנונית שיש, פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. אז תסתובבו ותספרו שאתם נלחמים בטרור ושאתם שומרים על אזרחי ישראל, אבל כשתבואו לבניין כאן ותשבו במקום הזה, שנלחמתם הרבה כדי להגיע אליו – נלחמתם הרבה, כל אחד ואחד מכם, כדי לשבת כאן ולהצביע ולהגיד מה העמדה שלכם – אז עכשיו אתם תצביעו נגד העמדה שלכם. אני יודע מה העמדה שלכם, אני יודע מה אתם חושבים, אבל למה תמיד כשאתם באים לכאן אתם פועלים הפוך? תמיד אתם עושים אחרת. זה נכון גם בהתנהלות שלכם בדברים אחרים – כמו להגיד שלא יכניסו סולר לחמאס, ושבוע אחר כך להכניס את הסולר לחמאס – אבל זה נכון גם פה.
אתם, כל חבר וחברת הכנסת, התפקיד שלכם הוא להחליט במה אתם תומכים ובמה אתם לא תומכים. אז אתם באים לכאן – מה תגידו לנפגעי העבירה? מה תגידו לקורבנות הטרור שיצטרכו לצאת מהבית ולראות את מי שניסה לרצוח אותם בבוקר כשהם הולכים למכולת? מה תגידו להם? מה תגידו לה כשהם יעברו דירה ממקום המגורים שלהם? ייקחו את הילדים, יוציאו אותם מבית הספר ויעברו לעיר אחרת. למה? כי עשיתם דיל. היה פה דיל של מירב בן ארי ואופיר כץ. למה? מה שקורה פה בתקופה הזאת – שערורייה שאין כדוגמתה.
ואני חייב לומר משהו גם לך, אדוני היושב-ראש: הכנסת הזאת, מתחילת מלחמת חרבות ברזל, לא מקדמת חקיקה פרטית. נשללה – בהסכמה – מחברי הכנסת היכולת שלהם להגיש הצעות חוק פרטיות ולקדם אותן. זה היה נכון בשבוע הראשון, בשבוע השני למלחמה, בשבוע השלישי למלחמה. מדברים על מלחמה שאנחנו אומרים שהיא תימשך חודשים ארוכים, אז הכנסת לא קיימת במלחמה? אי-אפשר לקדם הצעות חוק פרטיות? מה, הצעות חוק פרטיות הן לא טובות? מה, כשאני העברתי מהאופוזיציה את הצעת החוק הפרטית שקבעה שתישלל אפוטרופסותו של מי שרצח או ניסה לרצוח בתוך המשפחה אחרי המקרה של שירה איסקוב, שהפעם הראשונה שהשתמשו בו זה במקרה של ילדיה של דיאנה דדבייב, שנרצחה לעיני ילדיה – בזכות החוק הזה, שהעברנו כהצעת חוק פרטית, שקודמה מהאופוזיציה, נשללה האפוטרופסות מהרוצח. זה לא תפקידה של הכנסת? מה אתם עושים פה אם אתם לא מסוגלים להגיש הצעות חוק? אם אתם לא מסוגלים לבוא לכאן ולקדם דברים, אגב, שנוגעים לענייני המלחמה? אלה דברים שנוגעים לענייני היום-יום. החוק הקודם נוגע לבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו בעוד פחות מחודש וחצי. החוק הזה נוגע לשחרור של מחבלת ששוחררה רק לפני שבועות אחדים. על מה אתם מדברים?
אני לא מצליח להבין מה אתם עושים פה. אני מבין דבר אחד – שאתם בסך הכול מחפשים תירוצים כדי להסביר למה לא עשיתם כלום.
השר וסרלאוף, דווקא זאת חברת סיעתך. מתי עבר החוק של חברת הכנסת לימור סון הר מלך? מתי עבר החוק? מתי הוא עבר?
כמה לפני המלחמה? כמה? כמה לפני המלחמה?
לפני הפגרה, מתי הוא עבר? מתי? אתם מתביישים להגיד מתי הוא עבר. אתה יודע למה – כי הרי החוק הזה עבר – – –
אני אגיד לך, חבר הכנסת רוטמן, ואתה גם יודע את האמת. במקרה לא התקיים דיון אחד בוועדה עד עכשיו. מה קרה עכשיו? מה קרה עכשיו שהיום, כשהגשתי את הצעת החוק, אתם עולים ומספרים שיקוים דיון בוועדה?
אז אני אגיד לך מה קרה, חברת הכנסת שטרית.
לא, תיתני לי, בבקשה. לי יש זמן מוגבל.
אתם לא קידמתם את החוק הזה ולו במילימטר מאז שהוא עבר. עשיתם אותו להצהרת חוק. פתאום, כשמגישים חוק שונה, חברת הכנסת שטרית – הוא דומה אך שונה – פתאום קובעים דיון. אם החוק הזה כל כך דומה, למה אתם מתנגדים לו? למה אתם מתנגדים לו? הרי זו לא פעם ראשונה שמגישים חוקים דומים ואז מצמידים אותם. הרי החוק שיצא מהוועדה יהיה שונה. הסיבה שאתם מקיימים דיון בוועדה היא אחת, והיא העובדה שהחוק הזה עולה כאן היום לדיון בקריאה טרומית. אתם יודעים את זה. אתם יודעים את זה.
לא רק שאתם עושים את זה, אתם גם מונעים מחוק דומה – טוב יותר, נכון יותר, שבסוף, כשאתם תתקנו את החוק שכאילו העברתם בטרומית, אתם תתקנו אותו לנוסח הזה, אתם תלכו לנוסח הזה. מה? מה עומד מאחורי זה? אני אגיד לכם מה עומד מאחורי זה: יש דיל בין הסיעה של בן גביר לסיעת יש עתיד. ברור לחלוטין שהם יתמכו אחר כך, והם יאפשרו – זה לא מעניין אותי. ההצבעה שלנו בכנסת תמיד הייתה, מהאופוזיציה ומהקואליציה, הצבעה עניינית, לא פעם ולא פעמיים. אתם כקואליציה העברתם על הקולות שלנו – –
– – העברתם על הקולות שלנו חקיקה קואליציונית כשלא היה לכם רוב.
כשלא היה לכם רוב, העברתם חקיקה – העברנו חקיקה – בזכות הקולות שלנו מהאופוזיציה.
אז עכשיו אתם באים ומספרים סיפורים. לא קידמתם את הצעת החוק הזאת, בדיוק כמו – אתם רוצים שאני אגיד לכם עוד משהו? כנראה שלא תקדמו אותה גם אחרי הדיון שתקיימו, אולי, בוועדה בקרוב.
1,350 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.