הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, לפני שאני מציג את הצעת החוק, אני פשוט נמצא פה כמה דקות, ואני רואה שבאופנה עכשיו לצטט את נלסון מנדלה, מפי הדוברים הקודמים. מכיוון שאני כנראה היחידי בבית הזה שיצא לו לשבת ולשוחח עם נלסון מנדלה ולהחליף איתו חוויות, אז אני הייתי מציע לכל הדוברים שאוהבים לצטט אותו כאן מעל הדוכן גם לזכור שהוא אחת הדוגמאות הבודדות, אם לא היחידה, שהצליח לשכנע את הארגון שהוא עמד בראשו לעזוב באופן אמיתי את הדרך של אחיזה בנשק ולעבור לדרך של משא ומתן. אז אם אותם דוברים היו פונים לא לכנסת ישראל אולי אלא לכמה מדינות וארגונים בסביבתנו ומשכנעים אותם ללכת בדרכו של מנדלה, אולי גם היינו חיים עכשיו בעידן של שלום. אבל זה רק לאוהבי ציטוטים למיניהם אני אומר את זה.

זו הערה חשובה. אוסיף, אדוני היושב-ראש, ברשותך, שאכן התקיים גם דיון פתוח, ולשם הוזמנו ארגונים שהיו להם חששות מסוימים לגבי הצעת החוק, ולאחר מכן גם פרק חסוי, שבו קיבלנו הסברים אופרטיביים וטכנולוגיים, והשתכנענו, כאמור, שאין כאן פגיעה בפרטיות יתר על המידה. תודה רבה.

אני חושב שכן. הם מצאו ציטוט באינטרנט, כנראה.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, שיזמה הממשלה.

ברחבי מדינת ישראל פזורות עשרות אלפי מצלמות נייחות, שהותקנו בעיקר לצורכי אבטחה על ידי רשויות, חברות ואנשים פרטיים. בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר והפעולות הצבאיות שננקטות בעקבותיה, עלה חשש ממשי שגורמי אויב יחדרו לאותן מצלמות וישתמשו בהן לשם קבלת מידע מודיעיני שיסייע להם לפגוע בפעילות צה"ל ובביטחון המדינה. משכך התקינה ממשלת ישראל תקנות שעת חירום שהסמיכו את צה"ל ואת השב"כ לבצע פעולות בחומר הנמצא במחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת, במטרה לסכל או למנוע גישה למידע המופק במצלמה.

הצעת החוק שאני מציג כעת נועדה להחליף את תקנות שעת חירום בחקיקה ראשית של הכנסת, מוגבלת בזמן. אוסיף מעצמי שזאת תמיד פעולה מבורכת להחליף תקנות שעת חירום בחקיקה ראשית כאן בכנסת. הוועדה הייתה ערה לחששות שמעוררים ההסדרים המוצעים בהצעת החוק ביחס לפגיעה האפשרית בפרטיות או בזכות הקניין של בעלי המצלמות. ואולם, בדיון החסוי שקיימנו שמענו הסברים מפורטים על אודות האמצעים שננקטים במסגרת ההסמכה, והשתכנענו – כל חברי הוועדה – שהפגיעה האפשרית באזרחים היא מזערית ביותר וניתנת לתיקון בקלות. מנגד, הסכנה הגלומה לביטחון המדינה בשימוש של האויב באותן מצלמות כבדה ומוחשית, ויש חשיבות רבה בעיגונו ובהמשך הפעילות של צה"ל ושב"כ בתחום.

אף שכאמור הפגיעה באזרחים מזערית, הצעת החוק כוללת מנגנוני בקרה, ובהם קביעת עקרונות המחייבים את נקיטת האמצעים שפגיעתם הפחותה ביותר ולתקופות הזמן הקצרות ביותר הנדרשות בנסיבות העניין, הוראות בדבר השבת המצב לקדמותו, חובות תיעוד הפעולות, איסור שימוש במידע או על שמירה של מידע ובכלל זה ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם, וכן חובות דיווח עיתיות לוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון. בנוסף, השימוש בסמכויות כפי שמוצע בהצעת החוק יכול להיות רק בקשר לפעולות הצבאיות שננקטות מאז החליט עליהן הקבינט בעקבות 7 באוקטובר.

הצעת החוק מוצעת כהוראת שעה לשישה חודשים, וניתן יהיה להאריך אותה בשלושה חודשים נוספים באישור הוועדה. אוסיף שהממשלה בבקשתה המקורית דיברה על הארכה לעוד שלושה חודשים. הוועדה סברה ששימוש בהצעת החוק בחצי השנה הקרובה והארכה נוספת בשלושה חודשים הן מספיקות, ואם יהיה צורך, אם יהיה צורך אמיתי, תתכבד הממשלה ותביא הצעת חוק נוספת בנדון. כאמור, חבריי ואני השתכנענו בחיוניות ההסדר המוצע ובכך שהפגיעה האפשרית באזרחים מזערית ביותר וקבועים בה מנגנוני בקרה מספקים. ההסדר ממוקד מאוד ואף קבוע בהוראת שעה.

להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. לכן אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אוסיף, אדוני היושב-ראש – כדי לא להטריח את המליאה פעם נוספת – שעבדנו על הצעת החוק בצורה רצינית ויסודית, ולכן ברצוני להודות למנהל הוועדה מר אסף פרידמן ולעו"ד מירי פרנקל שור וסגנה עו"ד עידו בן יצחק מן הצוות המשפטי של הוועדה. תודה רבה.