הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני יכול לפנות אליך עם בקשה אישית, ככה, על חשבון 20 שנה שניהלתי כאן ישיבות? אני עליתי להציג את החוק, אבל אני רוצה לומר שתי מילים באופן אישי לפני זה.

אני התחפרתי בחודש האחרון בוועדה וכמעט לא הגעתי לישיבות המליאה, והיום דווקא יצא שישבתי פה שעה. אני לא פונה אישית למישהו מחברי הכנסת שדיברו כאן, אבל שתי הערות: 1. לפני 30 שנה הייתה טרגדיה נוראית – נהרג חייל בשם לב פסחוב מבית שאן. הוא לא היה יהודי על פי ההלכה, והוא נקבר מחוץ לגדר. המקרה הזה עורר המון זעם. באופן אישי אני גם רוצה לומר לכם שמיום שנבחרתי לכנסת ב-1996, טיפלתי בנושא הזה יחד עם חבריי, עם נתן שרנסקי ונוספים, מול הרבנות הראשית. 25 שנה אין קבורה מחוץ לגדר במדינת ישראל, אין דבר כזה, אין מושג כזה. יכול להיות שיש חלקה שעשויה ביותר רגישות או פחות רגישות; יכול להיות שהיה איזה טיפש שאמר משהו – הכול יכול להיות, בתוך עמי אני יושב. 25 שנה אין קבורה מחוץ לגדר במדינת ישראל.

אני רוצה לומר לכם שכשהייתי במשרד הקליטה בתחילת שנות ה-2000, ולצערי היו הרבה פיגועים, בא אליי חבר כנסת דתי-חרדי שליווה את אחד הנרצחים בהלוויה. היה פיגוע גדול – לא נזכיר את כל הנסיבות – והוא ליווה את אחד הנרצחים. הוא בא אליי ובכה, איך היה לו קשה, ואיך הוא ליווה את המשפחה, ואיך התפרקו לו על הצוואר והכול, ואני חיכיתי שהוא יגיע ל-bottom line – שהנרצח לא היה יהודי על פי ההלכה. הוא לא הגיע, כי הוא לא הבין. הוא היה בהלוויה שעה, והוא לא הבין שמדובר בלא יהודי, כי אמרו גם קדיש, כי גם את זה התירה הרבנות הראשית. אז אנא, חכמים, היזהרו בדבריכם. אין קבורה מחוץ לגדר במדינת ישראל, וכדאי לזכור את הדבר הזה לפני שאנחנו אומרים דברים כאן מעל במת הכנסת אחרי הטרגדיה הנוראית של מאות רבות של משפחות.

הדבר השני הוא, אדוני היושב-ראש, שבימים האחרונים גם אני וגם רבים מחברי הכנסת פגשו משפחות של חטופים. אני אומר לכל המשפחות האלה שאין לי מושג מה הן עוברות. אילו אשתי המנוחה הייתה בחיים, אולי היא הייתה יכולה לומר: אני יודעת מה אתן עוברות. אני לא יודע, כי אני לא עברתי את זה. יש לי פשוט בקשה אישית, כי המשפחות האלה מספרות לי מה אמרו להם חברי כנסת: אני מבקש קצת רגישות וקצת צניעות. לא מספיק שאנחנו מספרים פה מעל הבמה מי רוצה יותר לשחרר את החטופים ומי פחות רוצה לשחרר את החטופים, אבל גם לומר למשפחות מתי תהיה עסקה ואיזו עסקה ומה קורה בדיוק? חברים, אני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, וסביר להניח שבבניין הזה – אני לא מדבר על ראש הממשלה ושר הביטחון – אם מישהו יודע משהו, זה אני – סליחה על חוסר הצניעות – ואני לא יודע מתי תהיה עסקה, איזו עסקה, מה יהיו התנאים של העסקה, אם היא בפתח. כשבאות אליי משפחות ואומרות: אבל הבנו שבימים הקרובים יש עסקה והקרובים שלנו ישתחררו, ואני אומר: מניין לכן? אמרו לנו חברי כנסת. אז חברים, עם כל הרצון הטוב ועם כל הכאב, כשאתם יושבים עם המשפחות האלה, אנא היזהרו, היזהרו, היזהרו בדברים שאתם אומרים. המשפחות האלה עוברות גיהינום, ולא צריכים להוסיף על הגיהינום הזה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הסבלנות שלך. אני יודע שזה לא לפי התקנון.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2023. חוק המאבק בטרור, התשס"ו–2016, נחקק במטרה להקנות לרשויות המדינה כלים לשם ההתמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת מדינת ישראל. בפרק ב' לחוק נקבעו הוראות העוסקות במנגנון ההכרזה על ארגון טרור ועל פעיל טרור. ההכרזה מהווה תנאי מקדמי להפעלת כלים רבים הקבועים בחוק, כגון תפיסה וחילוט רכוש הקשור לטרור. לצורך זה, עוגנו בפרק ב' הליך ההכרזה, זכות השימוע, התנאים לביטולה של הכרזה ועוד.

כיום קבועים בפרק זה שני מסלולים להכרזה. המסלול הראשון עוסק בהכרזת שר הביטחון על ארגון טרור שיש לו זיקה לישראל. הכרזה זו תתאפשר אם השר שוכנע כי מתקיימים לגבי "חבר בני אדם" התנאים הקבועים בהגדרת "ארגון טרור" וכי יש להם זיקה לישראל. המסלול השני עוסק בהכרזת שר הביטחון על ארגון זר כארגון טרור או על אדם זר כפעיל טרור על סמך הכרזה דומה שנעשתה מחוץ לישראל על ידי גורם מוסמך.

כאמור, כיום לא קיימת לשר הביטחון הסמכות להכריז על אדם זר כפעיל טרור בלי שהוא הוכרז ככזה קודם לכן על ידי גורם מוסמך מחוץ לישראל. מצב משפטי זה מהווה הגבלה משמעותית על המאבק בטרור, בדגש על המאבק במימון וסיוע לטרור. לאור זאת, מוצע להקנות סמכות עצמאית לשר הביטחון להכריז על "אדם זר" כפעיל טרור אם הוא שוכנע כי אותו אדם עונה להגדרת "פעיל טרור" הקבועה בחוק.

לעניין הגדרת "אדם זר", מוצע כי הגדרה זו תכלול את מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראלי, וכן כל מי שרשום במרשם האוכלוסין שמנוהל באזור יהודה ושומרון אך מקום מושבו הקבוע הוא מחוץ לאזור. עוד מוצע כי ההכרזה על פעיל טרור זר תיעשה באותו האופן שבו היא נעשית כיום בעת ההכרזה על ארגון טרור בידי שר הביטחון, כלומר, הכרזה המבוססת על תהליך דו-שלבי. במסגרת זו, רשאי שר הביטחון להכריז תחילה "הכרזה זמנית" על ארגון טרור או על פעיל טרור זר, על בסיס בקשה מנומקת בכתב מאת ראש שירות הביטחון הכללי או רשות ביטחון אחרת. רק לאחר ההכרזה הזמנית, ולאחר שניתנה לאותו אדם זכות שימוע, ניתן יהיה להכריז על הארגון או על האדם כארגון טרור או פעיל טרור באופן סופי.

עם זאת, לנוכח ההבדלים בין ההכרזה על ארגון ובין הכרזה על יחיד, מוצע להתאים את ההוראות הנוגעות להודעה על הכרזה זמנית והמועדים הנוגעים לקבלת החלטה בעניין הכרזה קבועה לכך שההכרזה נעשית ביחס ליחידים. כך, לדוגמה, מוצע לקצר את התקופה הקבועה לגיבוש המלצה בעניינו של יחיד מארבעה חודשים לחודשיים.

עוד מוצע להרחיב את הגדרת המונח "פעיל טרור" הקבועה כיום בחוק כך שתכלול גם את מי שנוטל באופן ממשי חלק במימון פעילות של ארגון טרור מוכרז או בהעמדת אמצעים לארגון טרור כאמור. זאת, נוסף להגדרות הקיימות בחוק כיום, המתייחסות למי שנוטל חלק בביצוע מעשה טרור, מסייע או משדל לביצוע מעשה טרור, או מי שנוטל חלק פעיל בארגון טרור מוכרז. בעניין זה, סברה הוועדה כי לנוכח העובדה כי התיבה "נוטל באופן ממשי" תואמת הן את המשפט המשווה שהוצג בפני חברי הוועדה והן את שאר חלקי החוק הקיים, הרי שראוי יהיה להשתמש בתיבה זו – באופן ממשי – על פני ההצעה המקורית של "נוטל באופן שיטתי ומתמשך".

לבסוף, מוצע גם לתקן את ההגדרה של המונח "נשק" כך שתכלול גם נשק שאינו תקין, וזאת מפני שאין הבדל בין השניים הן מבחינת הסיכון הטמון בהם והן לעניין חומרת המעשה והיסוד הנפשי של מבצע העבירה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות.

אני רק רוצה להסביר מכל ההסבר המפורט הזה דבר מאוד פשוט. הבאנו כאן שינוי קונספציה. אנחנו לא מחכים יותר לגורם זר זה או אחר – אנחנו יוזמים. הרחבנו את ההגדרה כדי שלא רק המחבל שאוחז בנשק יוגדר כפעיל טרור אלא גם מי שמממן אותו ומי ומסייע לו. היום אנחנו גם עוצרים את המים בצינור וגם מוציאים את הדשן מעל אדמת הגידול של הטרור. כך למשל נוכל לפעול נגד מימון הטרור, ובנוסף, מקרים כמו הפיגוע שבו נדקרה נירית זמורה לא יישפטו יותר לפי אורך הסכין אלא לפי המעשה עצמו.

מדינת ישראל ניצבת בפני איומי טרור רבים, והחוק הזה ייתן לה את הכלים הנכונים והיעילים כדי להתמודד עם הטרור.

אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.

תודה, אדוני היושב-ראש. מרוב התרגשות שכחתי את חובתי הנעימה להודות לצוות ועדת חוץ וביטחון – למנהל הוועדה אסף פרידמן, ליועצת המשפטית עו"ד מירי פרנקל שור ולכל הצוות שלה ולשאר חברי הוועדה – על העבודה המאומצת. תודה רבה.