היערכות לקליטת עובדים זרים במקום עובדים פלסטינים

תודה רבה, חבר הכנסת רול. אדוני היושב-ראש, ראשית אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על הפעולות החשובות מאוד שעושה הכנסת. הסוגיות הללו של החזרת החטופים והשבויים –הם בדמנו ובנפשנו. פגשתי אתמול את אביחי ברודץ, שאשתו ושלושת ילדיו חטופים, ואת אביו, ואת משפחת דנציג ומשפחות חטופים נוספים, ואבישי דוד, והלב לא ידע שבכלל יש לו מקום להכיל כל כך הרבה כאב. העלאת המודעות היא קריטית וחשובה גם לחוסננו כחברה, ואני מברך אותך, אדוני היושב-ראש, על הפעולות הללו של הכנסת.

חבר הכנסת רול, אני מודה לך שהעלית את הנושא הזה על סדר-יומה של הכנסת. למתקפת הטרור הרצחנית והמתועבת של ארגון החמאס השפעות רבות גם על המדינה והחברה בישראל – בראש ובראשונה כמובן משפחות הנרצחים, הפצועים והחטופים, אבל גם השפעות כלכליות רבות, וזו אחריות של כולנו בממשלה ובכנסת לתת עליהן את הדעת. אחת מאותן סוגיות חשובות היא סוגיית העובדים הזרים והעובדים הפלסטינים. חשוב מאוד להבין שנוצר פער משמעותי בענפי המשק השונים שנשענים על עובדים שאינם ישראלים – סיעוד, חקלאות ובנייה. הפער הזה נוצר משום שהמחסור לא מתרכז רק בעובדים פלסטינים מעזה ומיהודה ושומרון, אלא גם במחסור בעובדים זרים, שחלקם החליטו לעזוב את ישראל, בעוד אחרים שהיו אמורים להגיע ולהחליף את העוזבים מעכבים את הגעתם. בהחלט זהו נושא קריטי למשק, וכך אנו מתייחסים אליו.

רשות האוכלוסין וההגירה, תחת משרד הפנים, עובדת לילות כימים על מנת לצמצם ככל שניתן את הפער במספר העובדים בענפים השונים. ביום ראשון בלבד השבוע חתמנו על הסכם בילטרלי חשוב מאוד עם סרי לנקה לקבלת אלפי עובדים בענף החקלאות, שהוא מהענפים המושפעים ביותר מהמחסור בעובדים זרים – ענף מהותי למדינת ישראל. כמו כן, הנחתי את מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אייל סיסו לקדם את הרחבת ההסכם הבילטרלי מול סרי לנקה גם לעובדים בענף הבנייה. אני רואה חשיבות רבה בזה. ישנם עובדים מקצועיים בסרי לנקה שיודעים לעבוד גם בענף הבנייה, והם עבדו במדינות שונות בעולם – כמובן, בשיתוף פעולה עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ בנשיאות מר ראול סרוגו.

מייד כמובן אני אקריא את תשובת אנשי המקצוע של רשות האוכלוסין וההגירה. צריך לומר מילה טובה עליהם ועל המנהלים ברשות ועל מנהלת האגף גב' ענבל משש, שנסעה ל-24 שעות למולדובה כדי לבחון עוד עובדים בענף הבניין, ועל האופן שבו הם מתגייסים בתקופת המלחמה גם במלונות השונים כדי לספק שירותים חיוניים למפונים – השלמת מסמכים, תעודות זהות ודרכונים בפטור מאגרה – במלונות בשפיים, במעלה החמישה, בים המלח, באילת; באמת, עובדים מסורים שעושים הכול כדי לתת את השירות שמדינת ישראל מחויבת בו לאזרחיה.

אני רוצה להדגיש שהמשק מתמודד עם אתגרים לא פשוטים – גם סוגיית המחסור בעובדים זרים, גם סוגיות אחרות – ואני רוצה לחדד ולומר, לפני שאני אשיב, שאנחנו צריכים לעשות הכול כדי להימנע חלילה וחס מלפגוע בעבודתם או במקומות עבודתם של עובדים ערבים ישראלים. אני ראיתי תופעה רעה, שחלק מראשי הרשויות לא אפשרו לעובדים ערבים ישראלים להיכנס לעבוד באתרי הבנייה. אני חושב שזו החלטה נפסדת, ואני שמח שבית המשפט מנע אותה. עובדים ערבים ישראלים זכאים לחופש תעסוקה וחופש העיסוק כמו כל אדם אחר. כמובן שאנחנו צריכים לעשות הכול – הם נמצאים בבתי החולים, הם נמצאים בבתי המרקחת – –

– – הם נמצאים בקצביות והם נמצאים גם באתרי הבנייה, ועובדים ערבים ישראלים הם חלק מהסיפור והם חלק מאיתנו, ואסור לנו לאפשר אפליה חלילה. אפליה לא חוקית היא מעליבה, היא פוגעת בזכויות יסוד של אזרחים ישראלים, פוגעת בכלכלה ובחברה הישראלית.

המאבק מול ארגון הטרור חמאס הוא לא מאבק בין יהודים לערבים; הוא מאבק בין בני אור, בין אנשים שחפצים בחיים, לבני חושך. אסור לנו לשחק לידי האויב שמבקש להפריד בינינו. האויב לא הבחין בין יהודי לערבי כשטבח ב-7 באוקטובר; הוא רצח גם את עווד דראושה, פרמדיק מאכסאל והוא חטף גם בני משפחה מרהט, ערבים ישראלים. הוא רוצה רצח, ואסור לנו לשחק לידיו.

אני, ב-7 באוקטובר, עוד כשהייתי שר הבריאות, נוכחתי לראות רופאים ערבים ישראלים בבית החולים סורוקה שמטפלים ראשונים, במסירות נפש, ועבדו ערבים ויהודים ועובדים ערבים ויהודים זה לצד זה כדי להציל חיי אדם. השבתת מקומות עבודה לא משרתת אותנו משום בחינה, ומוסיפה לבעיות הקיימות במקום להקל בהן.

וכעת לתשובת רשות האוכלוסין. לנוכח המצב הביטחוני עקב מלחמת חרבות ברזל והסגר שהוטל על יהודה ושומרון – ועל עזה, כמובן – נוצר מחסור בכוח אדם בענפי המשק השונים הן עקב פציעתם של עובדים זרים שמתגוררים בעוטף ועובדים שהחליטו לעזוב את ישראל בשל המצב והן בשל אי-כניסתם של עובדים פלסטינים. מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה פועל בימים אלו ללא הרף בכמה ערוצים לטובת שימור העובדים הזרים במדינת ישראל – אני באופן אישי שוחחתי גם עם סגן ראש הממשלה של תאילנד כדי להבהיר לו שאנחנו דואגים לשלומם ולרווחתם של העובדים שנמצאים כאן – וכן הבאה של עובדים זרים נוספים ממדינות שונות במטרה לסייע לשיקום המשק ולשמור על הרציפות התפקודית של המשק הישראלי בתקופת המלחמה.

לצורך כך, רשות האוכלוסין וההגירה הובילה וקידמה החלטות ממשלה דחופות, החלטה 1020 ו-1002, לצורך גיוס מיידי של 5,000 עובדים זרים בחקלאות בגיוס פרטי לצד המשך גיוס מואץ באמצעות ההסכמים הבילטרליים, חתימה על הסכמים חדשים, וכן תוספת מכסה בהחלטת ממשלה של 23,000 עובדים זרים בענף הבניין, הארכת רישיונות של עובדים ותיקים ומנוסים מעבר לתקופה המקסימלית שקבועה בחוק, מתווה להחזרת עובדי חקלאות ובניין ותיקים שעבדו כאן ויצאו מישראל, וקיום פגישות עם נציגי מדינות נוספות לטובת חתימה על הסכמים בילטרליים נוספים לטובת הבאת עובדים נוספים, לרבות מהודו.

אנשי המקצוע מקיימים פגישות מקצועיות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים וגורמים מקצועיים בענף החקלאות, הבנייה והמלונאות לטובת מתן מענה מיידי לפערים שעלו. בנוסף, פורסמו הקלות רגולטוריות בכלל הענפים – בסיעוד, בחקלאות, בבניין ובמלונאות. אני הנחיתי אתמול את דוברת רשות האוכלוסין וההגירה להעלות לדף האינטרנט של הרשות ממש שאלות ותשובות באופן שיהיה ברור ושווה לכל נפש, כדי שחקלאי מהערבה ידע איזה זכויות יש לו, איזה כלים יש לו, כדי שזה לא יהיה נושא רק לעורכי דין ולמשפטנים, כדי שאנחנו נתווך את המידע בצורה הברורה והקלה ביותר לכלל האזרחים.

מעבר למאמצים שנוקטת הרשות לשימור והבאה של עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה נוקטת מדיניות אי-אכיפה בענפים השונים. כמו כן, ניתן להעסיק עשרות אלפי מסתננים השוהים בישראל ומחזיקים ברישיון לפי סעיף 2א(5) לחוק הכניסה לישראל.

במקביל, משרדים נוספים עודדו שילוב ידיים עובדות באמצעים שונים, כגון על ידי תמריצים חיוביים, שיתופי פעולה עם השומר הצעיר, מתנדבים, סטודנטים ועוד.

עד כאן התשובה המקצועית של אנשי רשות האוכלוסין וההגירה. אני אתמצת ואומר שאנחנו והרשות מודעים היטב לאתגר שעומד לפתחנו. נתקבלו שורה של החלטות, גם בשתי החלטות הממשלה שציינתי בתחומי הבניין והחקלאות, גם ברמת המדיניות והיחסים הבילטרליים של המדינה, על מנת לצמצם את הבעיה ולפתור אותה. אנחנו נמשיך בכך, תוך שמירה על זכויותיהם של העובדים, כמובן.

לצד זאת, חשוב שכל ענפי המשק שיכולים לפעול לפי הוראות פיקוד העורף באזורים שבהם הם יכולים לפעול, ימשיכו לפעול. החלטות פרטיזניות שלא להפעיל מקומות עבודה אינן תורמות. הקטר של המשק צריך להמשיך ולעבוד כמה שניתן, וזו המטרה שלנו.

במקביל, אני מודע לדיון שהתקיים הבוקר בוועדת הפנים בסוגיה של עובדי הבניין והרצון להביא עובדים זרים נוספים ללא הסכמים בילטרליים. עמדתו של יושב-ראש הוועדה ידועה לי. אני כן חושב שגם אם אנחנו נקבל החלטה שכזאת, היא חייבת להיעשות רק אחרי עבודת מטה מקצועית. אני נותן לגורמי המקצוע – וגם היום אני אקיים דיון בנושא הזה – להכין עבודת מטה מסודרת, כדי שנבטיח קודם כול שאנחנו לא פוגעים בהסכמים בילטרליים קיימים, כדי שלא נרוויח במאות ונפסיד באלפים, וגם שנשמור על זכויותיהם של עובדים.

אנחנו נמצאים בעולם גלובלי, ועובדים זרים יודעים באיזו מדינה הם מקבלים זכויות, באיזו מדינה הם לא מקבלים זכויות, וכדי שהם יבחרו לבוא לכאן, לישראל, חרף המצב הביטחוני, אנחנו חייבים לייצר להם יתרונות, ובין היתר זה גם שמירה על זכויותיהם, מניעת העסקה פוגענית, וכל הנושאים הללו נעשים במהירות שיא על ידי עובדים מאוד מאוד מסורים. אני כן נותן להם לסיים את עבודת המטה, וכמובן, ברגע שהיא תסתיים, אנחנו נחזור לכנסת ונודיע גם לוועדת הפנים ולחברי הכנסת על הפתרונות הנוספים שאנחנו עושים בנושא הזה.

אני אשיב במרוכז על שתי השאלות. רשמתי לי.

תודה.

תודה רבה, חבר הכנסת דוידסון. ראשית, לשאלה הראשונה של חבר הכנסת עידן רול, מבחינה מספרית במכסה, כפי שציינתי, בהחלטת הממשלה קידמנו את הגדלת המכסה של עובדי הבניין ב-23,000 עובדים, כשהמכסה שלא נוצלה עד הסוף הייתה מעל 18,000. הווה אומר שהגדלנו בכ-5,000 עובדים נוספים, מתוך הבנה ברורה שענף הבנייה חייב להדביק את הפערים. יוקר המחיה והדיור הוא אירוע שלא הולך לעזוב אותנו בשנים הקרובות.

לידיעת כל אויבינו, אנחנו כאן כדי להישאר, ולכן, יחד עם משרד השיכון ומשרד העבודה, בחנו את הצרכים. אני אומר בצורה מאוד ברורה: ככל שבהמשך הדרך ננצל את המכסה וייכנסו לכאן 23,000 עובדים ונראה שיש צורך במספר נוס,, נביא החלטת ממשלה ונגדיל. אנחנו לא חוששים מזה. אנחנו בהחלט רואים צורך בהגדלה של מספר העובדים הזרים בענפים מסוימים שאין בהם ידיים עובדות ישראליות. שיהיה ברור לאזרחי עזה שחמאס המיט עליהם אסון – הם לא יוכלו לעבוד במדינת ישראל. אנחנו נערכים לכך שעובדים זרים ממדינות אחרות יגיעו לכאן לעבוד, ואם יהיה צורך בהגדלה של מעל 23,000, אנחנו נגדיל, כמו שאמרתי. כל זה – במטרה לשחרר חסמים ולאפשר לענף הבנייה להתפתח, לעבוד.

בסוגיית המדינות הנוספות, אני רוצה לציין – כפי שיודע אדוני חבר הכנסת סימון דוידסון, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אייל סיסו, שהוא בחירה מצוינת של שר הפנים דאז הרב אריה דרעי, היה סמנכ"ל במשרד החוץ. אייל בקשר רציף גם עם שגרירים וגם עם מדינות זרות נוספות. אנחנו במצבי למידה כל הזמן. אני עדיין חושב שנוכח עיבוי המשימות, אם לטעמך יש מודל מנצח במדינה מסוימת, תציף אותו ותשלח אותו. השכל לא נמצא רק אצלנו. אנחנו נלמד, ואדרבה – נשתפר ונדייק את עצמנו. כמובן, צריך לשים את זה במהלך הדיון, כדי שנבין שהאתגרים שיש לעובדים זרים שבוחרים ללכת לעבוד באיחוד האירופי, קרי, בפולין, הם לא אותם אתגרים של עובד שבוחר לעבוד כאן, בישראל, למרות ההגנה שאנחנו נותנים והעמידה בהוראות פיקוד העורף. האתגרים הביטחוניים הם אתגרים שונים, ולכן אנחנו צריכים להיות אטרקטיביים יותר מפולין, גם אם זה יעלה למעסיק טיפה יותר כסף. אבל זה יגרום לעובדים לרצות לבוא לכאן ולא לאיחוד האירופי. למרות זאת אני חושב שאם יש מודל שאתה חושב שהוא יעיל יותר וטוב יותר, תעלו אותו על הכתב, נלמד אותו, נדייק ונייעל את עצמנו.

אני רוצה לציין, כמובן, שגם לאזרחי ישראל שמתמודדים עכשיו עם סוגיות של עובדי סיעוד – מדיניות האי-אכיפה שציינתי חלה גם עליהם. אנחנו כרגע לא אוכפים בכל תקופת המלחמה את הסוגיות הללו של עובדים זרים גם בתחום הסיעוד. זה אומר שאם יש צורך בהיתר של הוועדה ההומניטרית – נכון להגיש את הבקשה, אבל אין צורך להילחץ כרגע, בשלב הזה. אנחנו מבינים שיש אתגרים רבים נוספים של אנשים, ולא מוסיפים עליהם ביורוקרטיות נוספות. מדיניות האי-אכיפה חלה כרגע בכלל הענפים. תודה רבה.