קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
עם ישראל הנכבד, אני מסתכלת עליכם ומישירה אליכם מבט, ובעצם מישירה מבט לראש הממשלה בנימין נתניהו: אתה המנהיג. מצופה ממנהיג להיות מסוגל לעשות דברים גדולים מאוד מול רעשי רקע מורכבים מאוד.
אדוני ראש הממשלה, אם אתה שם לנגד העיניים שלך אפילו לשנייה אחת ילד עזתי, אישה עזתית או קשישה עזתית, וזה מוליך אותך לאיזו החלטה, זה לא מעשה מנהיגותי. אנחנו כאן במלחמת קיום של להיות או לחדול. אם זה התינוקות שלנו או תינוקות עזתים – זה התינוקות שלנו, שלא יהיה פה בכלל ספק.
ואני רוצה להבהיר פה מול שלל הדברים ששמעתי – אני פחות אדם של אמירות מאוד מאוד גדולות. אני רוצה מעשים. אני רוצה לשמוע פגזים וארטילריה כבדה מעל עזה. אז נכון, מגיע שר החוץ הזה, אולי יגיע הנשיא הזה ואולי יגיע השר הזה, ואנחנו נהיה נורא עסוקים בנימוס הזה, וזה ימסמס את הזמן.
רבותיי השרים, זה כולכם, זה כל מי שנמצא מול ראש ממשלה ולא אומר לו: אדוני, זאת לא הדרך. כולנו ביחד בתוך הקלחת הזאת, ואני אומרת את זה כאן בפה מלא: לא יכול להיות מצב שאני אקום בוקר-בוקר ואחכה שכבר יקרה משהו גדול ולא קורה שום דבר גדול, לא גדול מספיק. ועם כל הכבוד, אדוני ראש הממשלה והשרים והקבינט, לפני שאתם מדמיינים להכניס כוחות קרקעיים לעזה, לפני שאנחנו מסכנים את בנינו למטרה המאוד-חשובה הזאת – שלא יהיה פה ספק, אבל איפה הארטילריה הכבדה? איפה?
שמעתי היום – ואחר כך יצאה הכחשה; הכחשה פחות מרשימה אותי – שיש איזה מסדרון הומניטרי. עם כל הכבוד, נתנו להם את כל הזמן שבעולם לפנות את עזה. לא השכילו לעשות את זה. זה רעש רקע שאני חושבת שמנהיגים חייבים להתעלם ממנו. אנחנו כאן במלחמת קיום של להיות או לחדול.
עד יום שישי של התופת לא הכרנו חוסר ביטחון כזה להתהלך ברחובות העיר. לא הכרנו. אנחנו שם, אנחנו בחוסר ביטחון, וכדי להחזיר לעצמנו את חוסנה של המדינה ואת חוסנו של צה"ל, אם אנחנו לא נעשה משהו שלא נראה במזרח התיכון, לא תהיה לנו זכות קיום כאן. אני אומרת את הדברים האלה בזהירות ובאחריות, ואני לא באה באשמה; חכו, יש לזה עוד זמן. אבל כל הנרטיב ההזוי והבזוי, המגוחך, שאין לתפוס אותו, שחמאס מורתע מעזה ולא כדאי לו – כל המושגים המערביים המלטפים לאויב שלנו הם מושגים שמביאים אותנו לשאול. אנחנו לא נדבר לאויב בשפה מערבית מלטפת, אלא בשפה ערבית – –
– – ערבית שאותה הוא יבין, והוא יבין, האויב שלנו, אדוני היו"ר, כוח, כוח ועוד כוח.
385 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.