קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני רוצה לדעת, כי אולי אני לא אעלה את זה אם אין לי תשובה.
לא, לא. אל תמרח. לך יש תשובה על הצעת החוק?
לא, אז אני רוצה לחכות למישהו שיודע לתת לי תשובה. אני לא מדברת עם עצמי.
אתה יודע על מה הצעת החוק, אדוני?
על מה הצעת החוק? אה, אתה קורא משם.
לא, הוא יכול, אבל אם יש לו תשובה. אין לו תשובה.
אני רוצה להתחיל. יושב-ראש הישיבה, חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביאה עוסקת בתיקון חוק השיפוט הצבאי כך שבנוגע לעבירת מין, חוק השיפוט הצבאי יחול על חייל שחדל לשרת גם שנה לאחר תום השירות, גם בתהליך הפלילי וגם בתהליך המשפטי.
אתם לא תאמינו, אבל היום, נגיד שהייתה עבירת מין כלפי חיילת בשירות, אם חלפה חצי שנה מיום ביצוע העבירה, אי-אפשר להמשיך את הליך השיפוט. המציאות הזאת היא לא נורמלית, משום שהתהליכים מתעכבים יותר זמן. לא מזמן הייתה קצינה שהוטרדה שחלפה חצי השנה, והייתה צריכה להתחיל את כל התהליך. אנחנו מדברים על הטרדה מינית – הייתה צריכה להתחיל את כל התלונה מהתחלה, על כל המשמעויות והתיאור וכו', כי חלפה חצי שנה.
אני פניתי למשרד הביטחון וביקשתי לבוא בשיתוף פעולה, כהצעת חוק ממשלתית אפילו, שייקחו את זה ויקדמו את החוק. בעיניי זה רק טבעי לדרוש להאריך את תחולת חוק השיפוט הצבאי שנה אחרי השחרור. אני, אם זה תלוי בי, לא הייתי מגבילה את זה משום, שמי שעבר עבירה צריך יהיה לתת את הדין, אבל אמרתי – – –
אני רוצה שהצבא ימצה את הדין, אם חיילת שהייתה בשירות צבאי והוטרדה על ידי לובש מדים בשירות הצבאי, גם אם חלפה שנה מהיום שזה קרה.
אני יודעת, טלי. אני יודעת מה קורה במערכת הצבאית.
טלי, אני יודעת מה קורה בצה"ל, תאמיני לי.
אז פניתי למשרד הביטחון ואמרתי להם: בואו, תגישו את זה אפילו כממשלתי, ולצערי, אנחנו לא מתקדמים עם זה. הובטח לי: תמשכי את זה, אנחנו נבוא אחרי, אנחנו נסדר את זה. לכן, צר לי ששר הביטחון לא כאן ושאין תמיכה בהצעת החוק הזאת.
אני מקווה שהקואליציה תתמוך בחוק, משום שהוא חוק חשוב ומשמעותי. אם היה צריך הוכחה לזה, יושבת פה מי שהייתה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, והיה מאוד ברור שנכון לעשות את התיקון הזה כבר מזמן. דוח מבקר המדינה שפורסם בסוף 2022 דיבר על היקף ההטרדות והפגיעה והמשמעויות בביקורת שנעשתה בכלל גופי הביטחון. בעיניי נכון היה שהחוק הזה יעבור בהסכמה ובפה מלא, ואני מקווה מאוד שאנשים פה ימליצו או יצביעו בעד.
אני כן רוצה לדבר על המציאות שבה אנחנו נמצאים – משום שיש לי עוד כמה דקות – ולהגיד לכם שהסיפור הזה של הטרדות מיניות או החוק הזה – שלהבנתי תתנגדו לו, משום שיש פה עניינים של קואליציה–אופוזיציה, כאילו יש אישה שמגיעה לה יותר הגנה או אישה שמגיעה לה פחות הגנה. מבחינתי הטרדה כזאת או אחרת שווה כלפי כל אדם, בטח כלפי כל אישה, ולא משנה איזה פתק היא שמה בקלפי. אבל לצערי הממשלה הזאת, הקואליציה הזאת, מקבלת עוד ועוד החלטות שגויות, שפוגעות במעמדן של נשים, גם בהקשרים של בית דין רבני שידון בענייני מזונות, כאילו לא עשינו את כברת הדרך. תראו מה אתם עושים – בסוף תגרמו לנשים, לזוגות, לא להתחתן ברבנות. זאת החלטה שהיא הפוכה להיגיון.
קראתי. בסוף אתם במקום לקרב מרחיקים, ואז זוג צעיר יגיד לעצמו: לא מספיק לי להתחתן ברבנות, אני צריך אחר כך את ענייני המזונות? ואם אני מתגרש, גם להסדיר מול בית הדין הרבני.
אתם הרי צובעים שחור ללבן ולבן לשחור. אז אני מסתכלת, תגיד לי גם ביטול הרשות לקידום המגדרי – אנחנו בכלל לא שם. אתם לקחתם את זה בממשלה שיודעת שיש פגיעה משמעותית בנשים בכל היבט במדינה, גם בהיבטים של סחר וגם בהיבטים של שוויון, אבל את המילה שוויון אסור להגיד לידכם, כי מי שמדבר על שוויון – זאת מילה גסה, חלילה; זה פוגע בכל מיני ערכים אחרים.
ואני אומרת לכם, גם הנושא של הקידום המגדרי, גם הנושא של השוויון, גם הנושא של המזונות ועוד כהנה וכהנה החלטות, בוודאי כשאנחנו מסתכלים על נשים צעירות שמתבוננות למעלה – אני רואה פה גם אורחים ואורחות שיש לנו כאן בכנסת, שלום – ומצפות שהכנסת הזאת תייצג אותם נאמנה. אנחנו לא מיעוט. 50% מהאוכלוסייה מצפות שהפרלמנט ידאג לשוויון זכויות, גבר כמו אישה, בכל תפקיד, בכל משרה. אבל מה הם רואים? שבממשלה הזאת כמעט אין שרות, ואותן שרות שיש, פועלות יחד עם חברות הכנסת כנגד הנשים. זה הרי מטורף. מי שילמד פעם, בראייה לאחור, יסתכל ויגיד: מה עשתה הכנסת הזאת? הנשים בכנסת פעלו נגד נשים אחרות, פעלו נגד נשים בכלל בחברה הישראלית, רק כי הן יכלו.
עומדות פה חברות כנסת ומספרות לנו סיפור, כאילו שאנחנו לא מבינים על מה הן מדברות, מספרות סיפור שמעמד האישה – להפך, הוא יתחזק והוא יתקדם. איך בדיוק אם נושא השוויון יוצא מהעניין הזה? איך בדיוק אם אתם מקדמים הפרדה והדרה של נשים מהמרחב הציבורי? איך אתם חושבים שזה יבוא לידי ביטוי?
אני אומרת את זה, כי יש הרבה פעמים תחושה – – –
בואו נעשה בכלל צבא מקצועי. שרון, התוכנית היא להגיד שלא צריך את צבא העם, כי אם אין צבא העם, יש צבא מקצועי, ואם יש צבא מקצועי, לא צריך גיוס חרדים, וכולם מרוצים. רק שכחו שבסוף צריך לשמור על המדינה, ולהבטיח שיש מענה מבצעי לצרכים שמדינת ישראל מתמודדת איתם.
אבל אתם מספרים סיפורים, והבדיחה על חשבונכם היא שאתם חושבים שאנחנו גם מאמינים לכם; שאנחנו לא רואים מה אתם עושים גם בהקשר של קידום נשים, גם בהקשר של העובדות לאשורן – כמו שאתם מסתכלים בכנסת, בממשלה, בהצעות החוק ההזויות, בהדרה ובלקיחת הנשים אחורה.
אני מביאה את הצעת החוק הזאת כדי להגן על חיילות בשירות שעבריין מין שפגע בהן יישפט גם שנה אחרי שהוא שוחרר, ושלא יעשו לו הנחות בגלל שהוא שוחרר, אחרי חצי שנה, ואז החיילת תצטרך לחזור על העדויות שלה ולהגיש את כתב האישום מחדש. אני ממש ממש רוצה לקוות שאתם תצביעו בעד, משום שזה משקף את מה שצריך, את מה שנכון, כדי להגן ולהבטיח שכל אישה בישראל מקבלת את הזכויות המגיעות לה – לא כאיזה פריבילגיה, אלא כמשהו מאוד בסיסי בקיום שלנו כנשים בחברה הישראלית. תודה רבה.
עומד פה שר מטעם ממשלת ישראל – זה פשוט לא ייאמן. אם מישהו היה מספר לי פעם שאי פעם יקרה ששר בממשלת ישראל יעמוד כאן ויתקוף חיילים לובשי מדים שמתנדבים לשירות צבאי ויקרא להם סרבנים ויעלוב בהם ויקרא להם בשמות גנאי רק כי הוא יכול, הייתי אומרת: זה בלתי אפשרי. זה לא סביר. לא יכול להיות ששר בממשלה שרוצה להגן על המדינה, יתקוף את מי שמגן עליה. אבל קרעי – מבחינתו זה הכי טבעי בעולם. הוא יתקוף את החיילים, משום שאם הוא לא יתקוף אותם, מה הוא יגיד לעצמו? הם צודקים?
הרי צודק אותו חייל שאומר: אני חושש מהמצב שבו אני אשלח למשימה ולא יהיה מי שיגן עליי. עכשיו, מי זה החייל הזה? זה אחד שהתגייס, נלחם, היה במלחמות, חירף את נפשו, היה מוכן למות על הגנת המדינה, והיום אומר לעצמו: אני מוכן הייתי להתנדב. אני מעבר לגיל הנדרש, יכולתי לקבל פטור, ואני נשאר בצבא. באה הממשלה ואומרת לו, באה הכנסת הבזויה ואומרת לו: לא, אתה לא יכול להחליט שאתה עוזב את ההתנדבות שלך, כי אנחנו מחייבים אותך לעשות שירות, משום שאם אתה לא תשרת, אתה הסרבן.
עיוותם את המציאות. יש לכם רבבות של אנשים שלא מתגייסים בכלל לצבא. המצאתם המצאה מגוחכת שאומרת – –
– – אל תתגייס לצבא, אנחנו נעלים עין ולא נקרא לך להתגייס, משום שראש אכ"א בצה"ל היום החליט מי מקבל צו גיוס, ואם הוא חלילה לא מגיע לשירות, הוא נחשב עריק, ואם הוא הגיע לשירות והוא אומר: אני לא רוצה לשרת בתותחנים, אני רוצה לשרת בשריון – אומרים לו: מי שואל אותך? אתה תלך לתותחנים, והוא הולך ומגן על המדינה. אבל מישהו אחר, שגר חצי מטר ממנו, שלמד בבית ספר אחר – אומרים לו: תשמע, אתה מוגן, עזוב, החוק לא מחייב אותך להתגייס. אז יש לכם אוכלוסייה שלמה שלא מתגייסת בכלל, ומנגד יש אוכלוסייה שעשתה עשרות שנים בעבור ביטחון המדינה, ואתם קוראים להם סרבנים, כי אתם פחדנים, אתם שפנים, אתם לא רוצים לשמוע את האמת.
אבל השר קרעי לוקח את הדבר הזה ומביא הצעת חוק נפלאה ואומר: לא תהיה תקשורת בישראל, תהיה רק תקשורת מטעם. למה? כדי שאפשר יהיה לקרוא למי שמתנדב סרבן ולמי שמשתמט – מי שעמד בחוק. זאת בדיחה. אתם מפרקים את המדינה, אתם מפרקים את הצבא, אתם מפרקים את כוחות הביטחון. תמשיכו באיוולת הזאת של חוק סבירות שלא אמור לעניין אף אחד, אבל מפריע לכולם.
ועוד דבר אני רוצה להגיד; ראש הממשלה לא פה, אבל אולי הוא ישמע את הדברים שלי. תראו, אני ברחובות כל הזמן. באמת, אנחנו רואים את האנשים נאנקים בחום, הם משתגעים, הולכים ברגל מתל אביב לירושלים כדי לייצר את ההבנה אצל מקבלי ההחלטות. זה ממש לא משנה מי הצביע מה. אתם יושבים פה, ואתם אדישים לכאב הגדול הזה שבא מלמטה. ואני אומרת לראש הממשלה: האחריות היא על ראשך. אנחנו הולכים לכיוון רע מאוד. החוק הזה יעבור כי יש רוטמן, שחשוב לו מאוד להוביל חוק שלא עוזר לאף אחד, שמפרק מדינה; יש שר משפטים – –
– – פנאט, פנאט, שהחליט להעביר את החוק הזה, ובדרך תהרסו את הצבא, תהרסו את החברה, תהרסו את הערכים, תהרסו את החוזה שלנו כחברה שאמורה להגן על עצמה.
1,473 מילים של אורנה ברביבאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.