טיפול בתופעת אובדן מזון

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

יש לנו המון עבודה. אני, אגב, אשמח שכל מי שצועקים דמוקרטיה, במקום לצרוח לחינם, יבואו לעזור לנו לעשות באמת דברים סביבתיים, אבל בסדר.

ולא הזמנת אותי. בסדר.

קודם כול, תודה רבה על הנושא הזה. חבל שלא הזמנת אותנו, הייתי באה, האמת. אני אגיד לך גם למה. בכנסת הקודמת הובלתי את השדולה לביטחון תזונתי. באמת, כל הארגונים שציינת היו שותפים שם, גם לקט. עשיתי את זה גם בשבתי כיושבת-ראש ועדת הבריאות של הכנסת. בתקציב הקואליציוני דאז שהיה לי הוספתי עוד 30 מיליון שקלים באופן אישי לפרויקט של אשל, 30 מיליון קואליציוני, וגם דחפנו לזה שבבסיס התקציב התקצוב שלהם יגדל, וזה אכן קרה. אז באמת צריך לומר שבנושאים של הביטחון התזונתי הבאנו אז הישגים לא מבוטלים, אבל צריך להמשיך ולעבוד.

כשאתה מדבר על בזבוז מזון, אחד הנושאים אצלי במשרד ששמנו כדגל זה food security. באמת, זה אחד הנושאים המשמעותיים בעולם. בכל מדינות המזרח התיכון ובכלל בעולם היום מדברים על זה. לוועידת האקלים בדובאי, שתתקיים בנובמבר-דצמבר, אנחנו הולכים להגיע גם עם פרויקט שקשור ל-food security עם מדינות נוספות, ואנחנו עכשיו חותמים איתן גם על מזכרים של אמנות וגם על פרויקטים משותפים בתחום הזה.

אנחנו מבינים שזה מהווה בעיה, גם חברתית, גם כלכלית וגם סביבתית, כי יותר משליש מהמזון שמיוצר בישראל נזרק לפח בלי שהוא נוצל בכלל. יותר מ-2.6 מיליון טונות של מזון שהוא ראוי למאכל הושלך לפח ב-2021. גידי כרוך ורוית מלקט ישראל עושים באמת עבודה מדהימה של הצלת מזון – פירות, ירקות, שאולי לא מוצאים חן בעינינו בסופר מבחינת הנראות שלהם ולא היינו קונים אותם, ושמים אותם בחבילות לאותם אנשים שנזקקים להם. הם עשו אפילו משהו מקסים: הם לקחו את הערכים התזונתיים הטובים בכל אחד מהפירות או מהירקות שהם משיגים – והם עובדים כמעט עם כל החקלאים בישראל – ונותנים שם אפילו מתכונים.

נכון. עכשיו אני כן אגיד לך למה זה משמעותי. אנחנו משקיעים הרבה משאבים במזון, בייצור המזון. בסוף, זה גם קרקע, גם מים, גם אנרגיה, גם דשנים, שמושקעים הרבה פעמים לחינם. פעם שנייה, בגלל שבאמת זה פולט הרבה מזהמים לאוויר ולקרקע, גם בתהליך של ייצור המזון וגם בתהליך של הטמנתו אחר כך, כשלא משתמשים בו – גזי מתאן שמשתחררים ומזהמים את הסביבה.

אנחנו, המשרד, חברנו בשנים האחרונות ללקט ישראל להכין איתם דוח אובדן מזון, וביחד עשינו מדידה וניתוח של הנתונים של אובדן המזון בישראל. אנחנו מפרסמים את הנתונים כל שנה. המשרד פיתח עם לקט מודל להערכת העלות הכלכלית הסביבתית הנובעת מבזבוז מזון מיותר. סך עלות המזון, כמו שהצגנו בחוברת ואתה הצגת, זה 23.5 מיליארד שקלים ב-2021, והעלות הסביבתית לבדה נאמדת בכ-3.6 מיליארד שקלים, וזאת עלות חסר, שלא כוללת עוד הרבה דברים אחרים.

נוסף לכל המדידה והניתוח הזה, אנחנו עושים איתם הרבה פעילויות של צמצום ומניעה במקור של מזון. הנושא הוטמע גם בתוכנית המשרדית שלנו עכשיו, ואנחנו גם מתקצבים את התוכנית הזאת, ואנחנו תומכים בסדנאות עבור הציבור הרחב בכל רחבי הארץ בנושא של צמצום מזון במשקי הבית ביחד עם ארגוני הסביבה. הסדנאות האלה היו במהלך 2021 ואנחנו ממשיכים אותן גם עכשיו.

אני חייבת לומר שהטיפול בבזבוז של המזון מחייב טיפול ממשלתי רוחבי, לא רק של המשרד שלנו, הגנת הסביבה. אנחנו, המשרד שלי, מקדמים הצעת מחליטים בנושא הזה להקמת צוות עבודה בין-משרדי שיאפשר להתמודד באופן כוללני עם הבעיה. אנחנו נשמח שאתם תשתפו פעולה, תזמינו אותנו לשדולות וניקח חלק בזה.

אגב, אנחנו ממש לפני שלושה שבועות עשינו כנס גדול איתם בלקט ישראל. נדמה לי שגם הייתם מוזמנים.

נכון, נכון.

אני רק אגיד שבהמשך לכנס שעשינו שם, כנס ההשקה בלקט, עם דוח בין-לאומי ודוח שלנו ביום הסביבה בכנסת – שלצערי אני לא אהיה בו, כי אני בארצות הברית; אני אהיה בזום, אני לא אהיה פיזית, כי אני עם 40 שרים מרחבי העולם באו"ם בדיונים על הנושאים האלה, גם לקראת ועידת האקלים בדובאי. אבל אני אעלה בזום, ויש דיון שלם בנושא הזה, ואנחנו מאוד מפתחים אותו ביחד עם לקט ישראל, ממש ראשונים בעולם, והרבה מצטרפים אלינו.

אז חברים יקרים, תודה רבה על ההזדמנות, ותחייכו כולם, כי יש לנו הרבה על מה לחייך. ברוך השם, זכינו בממשלה יהודית לאומית בארץ הקודש עם 64 מנדטים, שברוך השם, גם עושה פה הרבה טוב, אז אשרינו שזכינו, ויברככם השם. זהו.