תודה, אדוני היושב בראש. אני רק אשלים כמה דברים שהשר אמר מההיבט היותר-אישי. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל בדרום יש הכמות הכי גדולה של הורי אומנת חירום. הורי אומנת חירום הם פשוט קדושים שמסתובבים בינינו. הם לא יכולים לטוס לחו"ל לעולם, הם לא יכולים לצאת לחופשות, ועל הכוננות שלהם הם מקבלים בסך הכול 1,000 שקלים בחודש. מעבר לכך, חלות עליהם המון המון הגבלות; אחת הייתה הגבלת הגיל. הפגישה הראשונה שלי כחברת כנסת הייתה עם מכון סאמיט, שדרכו נחשפתי לכל האתגרים שיש לגייס את אומנות החירום האלה.
יש עוד המון המון דברים שצריך לשנות מעבר למגבלת הגיל, שחלה רק על האימהות, שזה היה באמת אבסורד, והיכולת להחליט על טיפולים רפואיים, אבל זה צעד ראשון, והוא צעד חשוב. אני יודעת שהשר מרגי כן עובד על רפורמה כללית שתכלול גם את אומנות החירום, גם את אומנות השגרה, וזה חשוב ביותר.
אני מברכת על הצעת החוק הזאת, שהתחלתי לעבוד עליה בכנסת הקודמת. אני שמחה שהיא עוברת היום, ואני מקווה שהיא תעבור כמה שיותר מהר בשנייה ושלישית. תודה.
165 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.