שפת אם טכנית זה צרפתית, אבל גם אנגלית ברמת שפת אם. קנדה.
כן, מונטריאול.
אמרתי ששפת האם היא צרפתית. בבית דיברנו צרפתית.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני מגיע לחוק אני כן רוצה לתת איזושהי מחשבה אחת בנוגע ליום קשה שהיה היום. אנחנו פה מתעסקים בתרגילים פוליטיים בעיקר – ולגיטימיים, כן, אני לא באתי להתבכיין – אבל יש חייל, שלא רק נהרג אלא גם נקבר היום, רב-סמל דוד יהודה יצחק, זיכרונו לברכה, בן 23 מבית אל. הוא נפל בקרב ביציאת כוחות הביטחון ממחנה הפליטים ג'נין. יש מכתב שלו שכרגע רץ ברשתות החברתיות, ואני חושב שהתוכן של המכתב הזה הוא חשוב דווקא לנו כחברי כנסת – אגב, אופוזיציה, קואליציה, אין פה איזה מסר ביניים.
אני רוצה לקרוא את המכתב פה, ואז אחר כך, בקצרה, להציג את החקיקה. המכתב אומר ככה: "תהיה טוב" – זה מכתב של משימות שהוא כתב לעצמו, שתמיד יראה את משימות האלו מול העיניים. "תהיה טוב, פשוט טוב, בלי רעש וצלצולים, בלי לבלבל את המוח, פשוט להיות טוב. לטייל זה מצוין, גם כשאתה לבד, יש לך הרבה זמן לחשוב. תזכור שעוד מעט אתה כבר לא פה, אז תאזור אומץ" – מצמרר. "אל תפסיק לחשוב על התכלית, תהיה איכותי. איכותי. אל תחפש פוזות ושטויות והנאות. תהיה טוב בכול. אל תהיה סמרטוט, תהיה עם עמוד שדרה. אל תתבייש לעשות מה שצריך כדי להשיג את המטרה, כדי להיות טוב, כדי להיטיב. שוב, בלי פוזות, בלי צלצולים, פשוט לעשות. ככל שתחשוב יותר – בכללי לחשוב על החיים, וגם לפני כל דבר שתעשה – ככה אתה תעשה טוב יותר ופחות תעשה דברים שאתה לא רוצה. כמובן, צריך גם את הרצון ברגע האמת, אבל חשיבה לפני – משפיעה".
זה נראה לי סדרה של משימות שאנחנו, כל אחד, יכולים לשים ברשימת המשימות שלנו – גם כחברי כנסת – כדי פשוט להיות אנשים יותר טובים ושליחי ציבור יותר טובים.
עכשיו, בנוגע לחקיקה – – –
הייעוץ המשפטי אמר שאני יכול להמשיך, גלעד, אז אני ממשיך, בסדר? אז עכשיו אנחנו נציג את הצעת החוק. למדינת ישראל יש הזדמנות להיות בשורה הראשונה עם הערים הפיננסיות הגדולות בעולם. יש לנו הזדמנות להיות בשורה הראשונה עם ניו יורק, עם לונדון, עם כל הערים הפיננסיות הגדולות בעולם. בשוק הפיננסי בשנים האחרונות יש באמת מהפכה – מהפכה של דיגיטציה, מהפכה של פינטק, מהפכה של קריפטו.
היתרונות היחסיים של מדינת ישראל יכולים להקפיץ אותנו קדימה, ובאמת לתת לנו איזושהי נוכחות בתחום שבו אף פעם לא הייתה לנו נוכחות מאוד גדולה. אבל בזמן שאנחנו יושבים ולא מתאימים את המצב הרגולטורי שלנו למצב החדש, יש מדינות אחרות שכן עושות את זה ולוקחות את ההובלה – ואני לא אדבר עכשיו על השמות של המדינות כדי לא לתמרץ אנשים להעביר את החברות שלהם לשם, אבל לצערי יש מדינות שכן עושות את זה.
אבל לא מאוחר מדי. אנחנו יכולים לקדם את מדינת ישראל לשורה הראשונה של התחום הפיננסי. כיום יש – – –
כיום יש 3,800 עובדים בתחום של הקריפטו בארץ; כ-174 חברות, שגייסו כ-3.85 מיליארד שקל. אבל במקום להקל עליהן כדי שיתפתחו ויבואו עוד חברות, מדינת ישראל כרגע רק מקשה, בהמון תחומים: קשה להן לפתוח חשבונות בנק, קשה להן לגייס כסף. המצב החוקי במדינה במדינת ישראל לא מתאים למצב החדש בעולם.
הצעת החוק שלי היא צעד ראשון וקטן; היא מבקשת להשוות את המצב של חברות הקריפטו לחברות אחרות בתחום ההייטק, בשני נושאים: נהוג בחברות הקריפטו לתת אופציות; כמו שנותנים בחברות ההייטק אופציות, אז חברות הקריפטו נותנות אותן, במקום במניות – במטבעות. וגם למשקיעים נהוג לתת מטבעות במקום מניות. אבל החוק הקיים לא מכיר במצב הזה, ובפועל מייצר אפליה נגד חברות הקריפטו.
ישראל יודעת להיות פורצת דרך. בתחום הסייבר היינו פורצי דרך, בתחום המים, בפודטק, באון-ליין. גם בתחום הקריפטו אנחנו יכולים להיות פורצי דרך ולהביא את מדינת ישראל ממש לשורה הראשונה של הערים הפיננסיות בעולם. בואו נמשוך את החברות הגדולות מכל העולם לישראל, במקום להבריח את החברות הישראליות מהארץ. תודה רבה.
613 מילים של דן אילוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.