מידע זמן אמת – רכבת קלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה לך, חבר הכנסת אברהם בצלאל.

חד וחלק.

לפעמים אומרים לנו: מה אתם מבינים בתחבורה ציבורית? נוסעים במכוניות. אבל אני בטוח שקודם כול אתה פתוח – לא חלמת על זה בלילה.

מצוין. זה הלימוד הכי טוב. אבל בסופו של דבר, אנחנו מכירים את זה. אנחנו לא מנותקים מהתחבורה הציבורית, אנחנו חיים בתוך זה. הפניות שיש לנו – אין לי ספק שכל השאלות האלה ששאלת לא היו בחלום בלילה אלא זה ציבור שפנה אליך וראה את זה, ובעקבות זה אתה שואל את השאילתות, ואתה ער למה שהציבור מדבר איתך. זה באמת משלים את מה שאנחנו צריכים לדעת לגבי התחבורה הציבורית.

אני לא מזלזל. לחכות חצי שעה לאוטובוס זה סבל רב. אם זה הילדים – אנחנו מודעים. אני מרגיש את זה בחוש, את הדברים. אני יודע, זה גם מחוסר מידע. לפעמים, אתה יודע שבעוד רבע שעה יהיה אוטובוס – זה קשה, אבל אתה לא צריך כל הזמן להסתובב ולראות אם האוטובוס מגיע או האוטובוס לא מגיע. אתה יודע שבעוד רבע שעה – זה קשה, אבל אתה יודע שאתה יכול באותו זמן לעשות משהו.

נכון.

יש לנו בזה עוד דברים לשפר. בזה שאנשים נמצאים בתחנה והם מפספסים והנהג אומר: לא היה אף אחד, אני שם על זה דגש מאוד מיוחד, עם מערכת שתודיע לנהג שמישהו נמצא תחנה. יש כאלה שסומכים: תשמע, התחנה – לפעמים אתה נוסע בכביש ויש תחנות שאין בהן ריבוי נוסעים והנוסע נמצא בתוך התחנה, ולאחר מכן הוא אומר: האוטובוס עצר, לא ראיתי אותו. ראיתי אותו אחרי שהוא עבר. אתה צריך לעצור בכל תחנה, אלא אם כן אין נוסע. בעניין הזה יש הרבה תלונות, ואני חושב שהתלונות התרבו בתקופה האחרונה. יש אפליקציה שיש למשתמשים שהם עיוורים, ואנחנו רוצים להשתמש באפליקציה הזאת, אולי להרחיב אותה. יש בעניין הזה פעילות ועבודה.

אני מקווה שאנחנו נשפר. מאוד מאוד כואב שאדם נמצא בתחנה והאוטובוס חולף על פניו. אני לא אומר, לפעמים, זו גם אשמה – אני לא יודע אם זה במזיד – של נהגים, שמלכתחילה לא ראו. יכלו לראות, אם היו קצת רוצים. היו יותר נהגים – הוא כבר היה נמצא במסלול השני והוא לא רצה, דברים רבים, אבל זה באמת מכאיב מאוד. כשאתה משלם, אתה קונה שירות בחברות התחבורה הציבורית ויש דילוגים, והאוטובוס לא יצא, אתה אומר: אני הזמנתי אצלך, יש לי הסכם איתך, והאוטובוסים לא מבצעים. יש ביצועים שלא נעשים.

אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לשפר. השרה יודעת את זה, ואנחנו יודעים שצריכים לשפר, אבל צריך להבין מדוע אנחנו קצת – לא בתסכול. לפעמים אתה אומר: שמע, אין מספיק, אין מספיק תקציב. אין מספיק תקציב. אבל הקיים היום, דברים שאתה משלם ומזמין אותם, אתה מוציא על זה את התקציב שלך, והם לא מבוצעים – אני רוצה להגיד לך שאם היו מבוצעות הנסיעות שאנחנו באמת אישרנו וקנינו מחברות התחבורה הציבורית, אני חושב שרמת התלונות הייתה יורדת ל-10%. אני לא מגזים. 90% זה תלונות בעקבות – נכון שיש דברים, יש מחסומים ועבודות בכביש ויש דברים שלא קשורים לזה, אבל אנחנו לקחנו כל כך הרבה מקדמי ביטחון גם בנושאים האלה. כל כך הרבה נסיעות שיש, ואנחנו גם נותנים מענים היום לבעיות שאנחנו מגלים, אבל אתה אומר: מה, אוסיף עוד נסיעה, כשאת מה שצריך הם לא מבצעים?

נושא המחסור בנהגים הוא קריטי. זו משימה לאומית, וזו לא רק משימה עכשיו של התחבורה הציבורית. המחסור בנהגים – – –

אישור כשירות, רק אם אתה כשיר או לא.

אתה צודק מאוד. זה חלק מהדברים. לקבל אישור – אתה עוד לא הולך ללמוד, וזה לא הלימוד ולא עצם ההכשרה; יש לך כשירות, האם אתה כשיר. יש חברה שעושה את זה גם כמה חודשים.

אם בן אדם שהיה נהג אוטובוס בצבא, כדי לקבל רק את הכשירות ואת חלף הרישיון – – –

בגלל שהוא – כן. אף אחד לא מחכה שנה שלמה ואומר: עוד שנה נלמד.

אנחנו רוצים להחליט. אנחנו הולכים להשקיע הרבה כסף בנושא של עוד נהגים. אני חושב שיש ביקוש גם בציבור, באוכלוסייה החרדית, שהם רוצים נגישות. אין להם אפילו מי שמדבר איתם ומנחה אותם. אנחנו רוצים היום עדיפות שיש גם למשרד – גם אנחנו רוצים – – –

בלילה הייתה בעיה.

הינה, עשינו 340 נסיעות, רק משרד התחבורה.

אבל אתמול בלילה לדוגמה, ואני אומר את האמת, הייתה בעיה: אוטובוס אחד נתקע בירידה, ושעה שלמה לא זזו מהמקום. ממילא זה גרם לבעיות לא פשוטות. אבל בכל אופן, נושא המידע מתכתב גם עם השאילתה הקודמת שלך, שבה דיברת על זה. מה זה נקרא רכבת קלה? אם אתה מדבר על רכבת קלה בירושלים, אז אומנם יש, אבל אתה יכול לקבל את זה 8787*, ויש את זה גם באפליקציות.

הינה, עכשיו, לפני שעליתי לפה, ביקשתי מהעוזר שלי, ואז הוא אמר לי. הינה, הוא לקח את תחנת קריית משה, תחנה 6178, רכבת קלה בירושלים לכיוון צפון, לכיוון צפון-מזרח, קווים 1L. אז הוא אומר כך: עוד שתי דקות, בעוד שמונה דקות ובעוד 14 דקות. זה מה שיהיה לך. יש לך היום אפשרות לקבל את המידע הזה, אבל אתה בטח התכוונת לרכבות הקלות, שאנחנו הולכים – אין לנו הרבה רכבות. יש רכבלית שיש ב-8787* ואתה מקבל את המידע, ויש את הרכבל בחיפה. גם היום ברכבת, בקו האדום, שהיא בעצם כאילו מופעלת, רואים את זמני ההגעה. להגיד לך שזה נכון או לא נכון? אני לא יודע להגיד לך.

אבל אני כן רוצה לקבל את מה שאתה אומר, ככה שאפשר היום לקבל, ואם לא, אז ב-*8787. אבל אם אנחנו מדברים על האמון ועל העדכון של המערכות האלה – צריך שם שיפור רב. כמובן, כל המידע הוא טכנולוגי. יש זמן יציאה. מישהו צריך להגיד שהוא יצא או שהוא יודע לפי התכנון, ואז יכול לקרות שאם לא יצא אוטובוס, אז אתה רואה עשר דקות, רבע שעה. למה? בגלל שהוא לא יצא. אני לא אלאה אתכם בטכנולוגיה, אבל זה בנוי ששלוש או ארבע התחנות הראשונות, יש להן זמן, ואחרי זה – מה קורה? זה כבר אוטומטית. בתחנות הראשונות יש חיישנים בצורה טכנולוגית, ואחרי זה בצורה אוטומטית. אבל יכול להיות שבדיוק במקטע הזה יכול להיות לך זמן רב, ואז זה נותן לך חוסר אמון או מידע לא אמין בנושא. צריך לשכלל את זה, והטכנולוגיה שיצאה לפני כמה שנים, שהייתה הבסיס לכל זמן אמת, צריך היום לשפר אותה. יש היום כבר דברים חדשים, ואנחנו נעשה את זה.

הזמן – נושא של מידע, תכנון נסיעה – הוא מנגיש את הנסיעה. החוויה היא אחרת. אתה גם תיסע יותר בתחבורה ציבורית, כשאתה יודע לתכנן. יש היום אנשים שמשתמשים, ויש להם המידע הזה. אני מכיר אנשים שאמרו לי שעשרות שנים הם נסעו בתוך העיר ירושלים שעה ו-40 דקות. הם ידעו שהקו הזה עד כאן וצריך להחליף קו. התברר פתאום שהוא יכול לרדת שתי תחנות קודם, לקחת קו אחר, והקו השני מביא אותו לקו השלישי. בסוף, הוא נוסע בשלושה קווים, אבל הוא חסך 30% מהזמן. זה תכנון נסיעה. היום מי שיכול לתכנן ויודע את זה, עשרות שנים נסע באותה דרך והוא יודע כמה זמן לוקח לו. הוא נוסע היום בשלושה אוטובוסים, ויש כאלה שמגדילים ואפילו נוסעים בארבעה אוטובוסים, אבל הוא נוסע שתי תחנות – הוא הספיק אוטובוס אחר, הוא הספיק קו אחר, וככה הוא מקצר את הנסיעה. כך שהמידע הזה הוא קריטי מאוד לשיפור התחבורה הציבורית, ואנחנו נשתדל לעשות את זה.

– – –

ואני אדבר איתך על ילדה בת 13 או 14 – – –

אני מייצג את המשרד, אבל אתה יודע שהייתה לי פעילות גדולה מאוד פה. קודם כול, אין להם סמכות לעצור.

הם מבקשים מאיתנו סמכות לעכב, ואנחנו לא נותנים להם.

אני כאן עומד כסגן שר ואני אומר לך שאני אחד מאלה שמבקשים לא לתת להם. אני מונע את זה. אני חושב שוועדת כלכלה לא תיתן את הסמכות לעצור, כי גם ככה הם משתמשים בסמכות יתר. אז מה הם עושים? הם באים חמישה וארבעה ומעכבים אותה באופן הזה. אין שום סמכות לא לעכב את הנוסע ולא את האוטובוס. יש מורכבות שלמה בפיקוח הזה. אין ספק שצריך לתקף. תיקוף זה דבר שנכון לעשות – –

– – אבל מקורם של כל הקנסות האלה הוא באלה שנמנעים ומשתמטים מתשלום. לצערי או לא לצערי, במציאות, חלק גדול, אם לא הרוב – –

– – של מקבלי הדוחות הם כאלה שיש להם חופשי-חודשי, זאת אומרת, אין להם מוטיבציה לא לשלם. יש לך חופשי-חודשי, ועכשיו עם הרפורמה זה בטח יהיה רובם – אין להם מוטיבציה לא לשלם. הם לא הרוויחו מזה שהם לא תיקפו. התיקוף הוא בקשה או דרישה שלנו לעשות את זה. לכן, הקנסות האלה, אין בהם מידתיות. יש לי הצעת חוק, שהייתה גם בוועדת הכלכלה והתקדמה, שיהיה הבדל בין מי שמנע מעצמו ולא שילם לבין מי שרק לא תיקף. התיקוף הוא דבר חשוב, כיוון שאם אני בא היום ואומר שיש עומסים בתחבורה הציבורית בקווים מסוימים, אומרים: אבל תשמע, לפי התיקופים, שהם האינדיקציה כמה נוסעים היו, אין 100% נוסעים.

אז צריכה להיות הסברה על המורכבות של הדבר הזה. צריך פיקוח. אני ממליץ על דיון בכנסת על פיקוח. אני חושב שדיברתי עם הרב פינדרוס, שיעשה – – –

צריך להבין מה בסמכות ומה לא בסמכות. יש היום דרישה – –

אני רק אסיים בזה. – – הדרישה היא של האוצר – מחברות התחבורה הציבורית, מי מסוגלת לעשות פיקוח. הם הגדילו את התקציב עכשיו כדי להגדיל את תקציב הפיקוח כדי שאנשים יתקפו וישלמו. אני חושב שהצעקה היא כמו שהם טוענים. יש פער גדול מאוד בין המשלמים לבין הנוסעים, יש פערים מאוד גדולים לפי אינדיקציות, ולכן צריך לעשות תגבור של האכיפה.

גם כשיש אכיפה היא צריכה להיות אכיפה בשום שכל, בשיקול דעת, עם זמן. אנשים באים עם סלים, באים עם תינוקות, באים עם עגלה ועם ילדה, ואז הפקח אומר: ראיתי שלא תיקפתם. יש מכשירי תיקוף הרבה יותר אמינים. כדי לקנוס בן אדם צריך להיות מושלמים. גם היחס צריך להיות בהתאם.

בתגובה צריך לראות. אם תעבירו לידיי תגובות שהן לא לעניין – ויכול להיות דבר כזה שהתגובה היא לא – – –

אה, לא מגיבים? זה באמת לא. אבל אני גם מקבל תלונות שהתגובה היא לא מעניין הערר. הוא אומר: הייתי ככה וככה, והתשובה היא לקונית. התשובה היא שמחייבים לתקף.

אבל הוא אומר: המכשיר לא היה נכון, אני תיקפתי ככה. אבל לא מתייחסים לעצם הפנייה שלו בערר. תודה.