הסרטון הפוגעני של חיילי צה"ל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת מלול, קודם כול, אני רוצה להבהיר בצורה הנחרצת ביותר שהאמירות של החיילים הן אמירות פסולות. האמירות האלה אינן מייצגות את צה"ל. כתוצאה מכך, צה"ל, במסגרת סמכות המפקדים, נקט את הצעדים המתאימים, והחיילים, לאחר חקירה של משטרה צבאית, נמצאים כבר בכלא לתקופות מאסר המקסימליות הניתנות על ידי מפקדים לפי חוק השיפוט הצבאי – 30 יום לכל היותר. אני שוחחתי עם הרמטכ"ל, והרמטכ"ל יבחן יחד עם מפקדים אחרים את המשך שירותם לאחר המעשה הזה.

אני מבקש בתוך העניין הזה לומר: אסור להשליך בשום פנים ואופן מהתנהגותם של החיילים האלה על התנהגותו של צה"ל וחיילי צה"ל בכלל, ובפרט לא על התנהגותם של לוחמים בדואים, בוודאי לא לוחמים דרוזים, שהולכים איתנו בשדות הקרב לאורך שנים ארוכות, מחרפים את נפשם ופועלים במסירות, בהתמדה ובהצלחה רבה.

אני רוצה לומר עוד דבר: החיבור שנעשה בצה"ל הוא לא רק בין חלקי העם היהודי שחי בארץ ישראל מולדתו ומכונן בה, באמצעות צבא ההגנה לישראל, את היכולת להגן על עצמו בכוחות עצמו. אני חושב שבצבא ההגנה לישראל נוצרת גם הזדמנות לחיבור בין חלקי החברה הישראלית, בתוקף זה שחיילים שבאים גם ממגזרים אחרים באוכלוסייה, בעיקר הדרוזים והבדואים, יכולים לקבל מעמד ראוי. אני לחמתי לצד לוחמים דרוזים. היו לי מפקדים דרוזים גם כטירון וגם כתת-אלוף. היו לי לוחמים דרוזים רבים שפעלו תחת פיקודי, קצינים מהמצטיינים בצה"ל, אנשים אמיצים; חלקם נפלו בקרב.

לכן, בואו לא ננסה לצבוע אף אחד. במיוחד אני אומר, קשה לנו לאורך שנים לגייס את האוכלוסייה הבדואית, אבל תמיד ישנם מאות לוחמים בדואים בצה"ל, בגדוד הסיור הבדואי וביחידות נוספות בצה"ל וכמובן גם בתפקידי הגששים בכל הגזרות. הם עושים עבודה מאוד טובה, מאוד מקצועית, במסירות רבה, ורבים מהם מוקעים על ידי האוכלוסיות במקומות שמהם הם מגיעים. אני רואה בהם גשר אל האוכלוסייה. ראיתי את זה בתפקידיי השונים כמח"ט, כמפקד אוגדה, כאלוף פיקוד. תמיד חיפשתי את המחבר. לכן אני מציע את ההפרדה הברורה: מי שפועל נגד ערכי צה"ל או קורא קריאות נגד מדינת ישראל, יש לטפל בו; מי שהולך איתנו – יש כאלה שאנחנו אפילו לא מזכירים את שמותיהם, כי אסור לצטט אותם. אני מזכיר לחבריי, לכל מי ששומע פה, את סגן אלוף מ', שנהרג במבצע בעזה לפני שנים אחדות במבצע שהציבור הישראלי בכלל לא ידע ממנו. יש כמוהו רבים שמחרפים את נפשם יום-יום. בואו נוקיר אותם, נעריך אותם, ניתן את המעמד הראוי ואת הכבוד הראוי להם ולמה שהם מייצגים. מצד שני, מי שפועל נגד מדינת ישראל, נגד ערכי צה"ל, בוודאי אם הוא חייל צה"ל, צריך להביא אותו לדין, כפי שנעשה, ולמצות את הדין איתו באופן פרטני. תודה.

אני רוצה לפתוח ולומר שבצה"ל משרתים מאות אלפי חיילים בסדיר ובמילואים. צה"ל הוא כלי המגן של מדינת ישראל, וכמו בכל ארגון גדול, יש זרם עיקרי, מרכזי, שפועל כראוי וכשורה, והוא מונה 99.99% פלוס מהחיילים, הלוחמים, המפקדים, ויכולות להיות תופעות שוליות – דרך אגב, בהרבה מאוד דברים, לא רק בנושא הזה; בהרבה מאוד דברים, כי זה ארגון גדול. כמובן שהמציאות שאנחנו חיים בה היום, שבה אדם בודד או קבוצה קטנה של אנשים, עם סרטון אחד, במצלמה אחת, מטלפון אחד, יכולים לעורר מהומה גדולה – המציאות הזאת יוצרת מצבים שהם מצבים מורכבים. אבל בואו לא נשפוט את הכלל לפי הפרט. וההפרעות הן הפרעות. אנחנו נדע להתמודד, וכמו שציינתם, ההתמודדות קשורה לחינוך, ההתמודדות קשורה להנחיות וההתמודדות קשורה לאכיפה משמעתית. את כל הדברים האלה נעשה.

לצבא, בתוקף תפקידו הייחודי, מסורות גם סמכויות ייחודיות. אחת מהן, שאיננה מסורה לשום גוף במדינה, זה לאכוף בכורח רצונו של המפקד, של היחיד, את החלטתו על הרוב, מהנחיות שר הביטחון בשם הממשלה אל הצבא, עבור להנחיות הרמטכ"ל והמפקדים האחרים, כל אחד לפי סמכותו. זה העניין – אתה למעשה מכופף את צורכי הפרט לרצון המערכת, כי אחרת, כאשר צריך להסתער בקרב, אז הפחד יכול לשתק מישהו, ואם המשמעת איננה קיימת והמחויבת איננה קיימת, אתה יכול, במקום להתנהג כצבא, להתנהג כאספסוף.

כל הרעיון הזה הוא רעיון שמחילים אותו גם על דברים אחרים. אחד הדברים הללו זה לראות שאין לנו תופעות חריגות, ואנחנו נעסוק בנושא ונחנך אנשים ונפעל. אני כבר אומר שלא נהיה במצב שבו יש אפס תקלות במערכת הזאת; זה פשוט דבר לא אפשרי, גם בגופים יותר קטנים. אבל אני מתחייב לכם שאנחנו נפעל לשפר ככל הניתן כל דבר שיש בו גילוי של בעיה כזאת או אחרת.

זה כמובן משיק מהצד ההפוך אל השאלה השנייה שלך, כי מה אתה אומר? אתה אומר: פלוני שאינני מכיר אותו, יש לו מקרה מיוחד, וקרה כך וקרה אחרת, והמערכת, לפי החלטתה – אם הבנתי טוב מדבריך, הוא למעשה נפקד או עריק מהשירות – המערכת טיפלה בו לפי הכללים. נכון, המערכת אוכפת את הדברים. יש לה סממנים ומסננות על מנת לקבוע מי ראוי להשתחרר ומי אינו ראוי, מי ראוי לשרות כזה או לשרות אחר, והתוצאה הכוללת של הדברים זה שהיא קובעת. גם פה, מאחר שאנחנו גם אנשים קשובים, והמפקדים הם מפקדים רגישים והם מטפלים במסירות וברגישות באנשיהם, הייתי אומר, אז הם ימצאו את הדרך גם לשמוע את המקרים החריגים, כפי שקורה. דרך אגב, זה לא מבטיח שהתשובה תהיה תשובה כזאת או אחרת – הסמכות נתונה למפקד הרלוונטי במקום הרלוונטי.

באופן כללי, אני ממליץ לכל אדם שמקבל צו גיוס, או לחלופין צו קריאה למילואים או משהו דומה, להתייצב באופן מיידי בהתאם לצו. זה החוק במדינת ישראל, ואם יש צורך למצוא חריג, ימצאו חריג בהתאם לעניין, אבל אם כולם יהיו חריגים – אני כבר מבוגר מדי להחזיק את הרובה לבד בחזית. אולי אני עוד יכול לעשות את זה, אבל צריך שהצעירים יעשו את העניין הזה, ולכן כולנו צריכים להירתם ולעשות את מה שצריך.

אני אומר כך: ראשית, למרות שלא זכור לי שהשאלה מופיעה על סדר-היום או על חלקים מסדר-היום או על שוליים של סדר-היום, כמובן, מתוקף תפקידי אני בקי בפרטים. ראשית, התופעה של גנבת נשק ותחמושת היא תופעה פסולה, מסוכנת, ואנחנו נאבקים בה. צה"ל השיג הישגים הרבה יותר טובים בשנים האחרונות. יש תהליך שיפור, בעיקר, דרך אגב, במניעת גנבת כלי נשק, וגם שיפור, אבל בקנה מידה יותר קטן, במניעת גנבת תחמושת.

עכשיו אני רוצה להסביר. קודם כול, לצה"ל יש הוראות פתיחה באש מחמירות כאשר מדובר על קליטה של סיטואציה כזאת בשעת מעשה, כלומר, אם רואים את מי שעושה את הפעולה מותר להגיע עד כדי נוהל מעצר חשוד לפי הוראות הפתיחה באש של צה"ל, דבר שהשתנה בתקופה האחרונה.

אבל חלק ניכר מהמקרים הללו מתבצעים מול מחנות גדולים מאוד ומצבורי תחמושת רחוקים. אנחנו הולכים ומשפרים את אמצעי ההגנה, גם האלקטרוניים, גם האחרים, והתוצאות הולכות ונהיות יותר משמעותיות. אני חוזר כאן על מה שהצעתי ואמשיך ואציע ואעלה בנוגע לצד המשפטי של העניין, כי הוא הבעיה. אחרי שאתה תופס את האדם – למשל אלה שגנבו את 30,000 הכדורים שעליהם דיברת בצאלים, נתפסו בביר הדאג' לפי חקירה מהירה זמן קצר לאחר מכן וגם התחמושת נמצאה. להערכתי, הם לא יהיו יותר משבועות אחדים במעצר או בכלא. זו הסיטואציה. ואז נשאלת השאלה אם זה הדבר הנכון, כי אין הרתעה. אני הצעתי כאן, על בימת הכנסת, עוד כחבר אופוזיציה, ואז הקואליציה דאז, שהיא היום באופוזיציה, לשמחתנו, התנגדה לעמדתי. אני אמרתי שמי שנתפס עם נשק לא חוקי – מינימום שלוש שנות מאסר; מי שיורה בנשק לא חוקי – חמש שנות מאסר; מי שסוחר בנשק לא חוקי – שבע שנות מאסר מינימום. נדחיתי. מי דחה? מי הצטרף מתוך מה שהיה אז האופוזיציה לקואליציה של אז? כל חברי הכנסת הערבים, למרות שזה פוגע בהם הכי הרבה. שאלתי את עצמי למה זה קורה. התשובה שלי היא שאם רוצים לאכוף חוק וסדר, צריך בראש ובראשונה לקבוע חקיקה וענישה מרתיעה. זה הדבר המרכזי, אחרת התופעות יחזרו.

בלי קשר, צה"ל עושה עבודה הולכת ומשתפרת, ועד שלא נגיע לאפס בעניין הזה, מבחינתי לא באנו ולא יצאנו ידי חובתנו.

עד מתי אנחנו פה?

יש לי גם עבודה.