הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 15), התשפ"ג–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 15), התשפ"ג–2023, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.

הצעת החוק, שאותה יזמתי יחד עם שורה של חברי כנסת ממגוון סיעות הבית, כוללת כמה תיקונים לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, שעיקרם דחיית המועדים המחייבים הקבועים היום בחוק לעניין הקמת תאגידים אזוריים וכן קביעת הסדר חדש לעניין מינוי נושאי משרה בתאגידי המים והביוב. אציין כי לפני שיזמתי את הצעת החוק קיימנו בוועדה כמה דיונים כלליים לשמיעת הגורמים הרלוונטיים ולליבון הסוגיות השונות, כדי לגבש הצעת חוק שתיתן מענה אפקטיבי לבעיות שקיימות היום בניהול משק המים והביוב העירוני.

ביחס לדחיית המועדים לעניין הקמת תאגידי מים אזוריים: חוק תאגידי מים וביוב מחייב את כל העיריות והמועצות המקומיות, החל משנת 2007, להעביר את האחריות להפעלת שירותי מים וביוב בתחומיהן לידי תאגיד נפרד. בשנת 2013 אושר בכנסת תיקון מקיף לחוק, שקבע מתווה לצמצום מספר תאגידי המים והביוב ולהקמת תאגידים אזוריים שיספקו מים וביוב למספר רשויות מקומיות, תוך קביעת מועדים מחייבים להקמת תאגידי מים וביוב ברשויות מקומיות שטרם עשו כן, ובהמשך – להקמת תאגידים אזוריים. מועדים אלה נדחו פעם אחר פעם בשל קשיים שונים שהתעוררו בהיערכות ליישום התיקון, וכתוצאה מכך המתווה לצמצום מספר תאגידי המים והביוב לא נכנס לתוקף.

הדחייה האחרונה במועדים המחייבים, כך שיחולו בשנים 2019 ו-2020, אושרה בוועדה משותפת לוועדות הפנים והכלכלה, שעמדתי בראשה בכנסת העשרים. הוועדה המשותפת אישרה בשנת 2018 את תיקון מס' 12 לחוק, שכלל כמה תיקונים שנועדו להקל את יישום המתווה לצמצום מספר תאגידי המים. עם זאת, גם המתווה בנוסחו המתוקן נתקל בקשיים ואינו מיושם עד היום, ובמקביל מתנהל משא ומתן בנושא בין הממשלה לנציגי השלטון המקומי.

כדי לאפשר לצדדים להגיע להסכמות לטובת משק המים והביוב העירוני, ובהתחשב בכך שמועד הבחירות המוניציפליות הולך ומתקרב, החלטנו לדחות את המועד המחייב להקמת תאגידים אזוריים כך שיחול ב-1 בינואר 2025. כמו כן, החלטנו לדחות גם את המועד המחייב להקמת תאגיד לגבי רשויות שטרם עשו זאת, כך שרשות המים לא תוכל להורות להן להקים תאגיד אזורי או להצטרף לתאגיד אזורי לפני 1 במאי 2024. עם זאת, החלטנו לקבוע כי רשות המים לא תיתן הוראה כאמור אם שוכנעה כי רשות מקומית אינה יכולה להצטרף לתאגיד אזורי בשל נסיבות שאינן בשליטתה, כמו למשל מצב שבו תאגיד אזורי מסוים מסרב לקלוט אותה. אני מדגיש כי אין בתיקון המוצע כדי לגרוע מחובת התיאגוד הקבועה בחוק, וכי לא ייתכן מצב שבו חלק מהרשויות מקיימות את החוק בעניין זה וחלק לא. כהסדר משלים, מוצע להעלות את סכום העיצום הכספי שרשות המים מוסמכת להטיל בשל הפרת הוראותיה לעניין חובת התיאגוד, וזאת באופן מדורג בהתאם לאשכול החברתי-כלכלי שאליו משויכת הרשות המקומית: לגבי רשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 5, סכום העיצום יהיה 800,000 ש"ח, ואילו לגבי רשויות מקומיות המשויכות לאשכול 6 ומעלה, סכום העיצום יהיה מיליון ש"ח.

תיקון נוסף שנכלל בהצעת החוק נוגע להגבלה על מספר התאגידים האזוריים שיוקמו: לפי החוק היום, מספר התאגידים האזוריים נקבע בהחלטת מועצת רשות המים, המשייכת את הרשויות המקומיות לקבוצות על בסיס גיאוגרפי, כך שלכל קבוצה יהיה תאגיד אזורי, ובלבד שמספר התאגידים האזוריים לא יעלה על 30. מאחר שמגבלה זו מקשה על יישום החוק, החלטנו לבטל אותה, כך שמספר התאגידים האזוריים ייקבע בהחלטה של מועצת רשות המים, ללא מגבלה מספרית.

אחד הנושאים העיקריים שעלו בדיוני הוועדה נוגע להתמשכות ההליכים למינוי מנכ"לים ודירקטורים בתאגידי המים: כיום, בדיקת המועמדים נעשית בוועדה לבדיקת מינויים המייעצת לרשות החברות הממשלתיות, וזאת לאחר קבלת חוות דעת מרשות המים. בדיוני הוועדה שמענו כי ההליכים הארוכים הביאו למקרים שבהם מועמדים מסוימים הסירו מועמדות, ובפועל ראשי הרשויות המקומיות לא הצליחו לקדם מינויים. לפיכך, מוצע להעביר את הסמכות לבדיקת מינויים לידי רשות המים, שהיא הרגולטור של משק המים והביוב ובמסגרתה פועלת כבר היום ועדה למינוי דירקטורים חיצוניים בראשות שופט בדימוס של בית משפט מחוזי. ועדה זו תוסמך לבדוק את כשירותם של מועמדים לכהונת דירקטור ומנכ"ל בתאגיד המים, בכפוף ללוחות זמנים מוגדרים שקצבנו בחוק.

בנוסף, קבענו הוראת שעה שתחול עד 31 במרץ 2025, ולפיה אם הוועדה האמורה לא קיבלה החלטה בעניינו של מועמד לכהונת דירקטור בתוך התקופות הקצובות בחוק, מועצת הרשות המקומית תוכל למנות את המועמד לדירקטור עד לקבלת החלטת הוועדה בעניינו, בכפוף להעברת כל המסמכים הרלוונטיים ולאישור היועץ המשפטי של התאגיד לגבי התקיימות תנאי הכשירות. הוראה זו תיקבע כהוראת שעה כדי לבחון את תפקודה של הוועדה החדשה ברשות המים, ובפרט לגבי עמידה בלוחות הזמנים שנקצבו בחוק. כמו כן מוצע לקבוע כי ראש רשות מקומית או חבר מועצת רשות מקומית המבקשים להתמנות כדירקטורים בתאגיד מים וביוב, לא יידרשו לעמוד בתנאי הכשירות לעניין ניסיון והשכלה, אלא אם כן מדובר על חבר מועצה המועמד לכהן כיושב-ראש דירקטוריון, מכיוון שהם נבחרו על ידי הציבור ואין שום צורך שישימו להם כל מיני תנאים שקשורים לכשירות.

נושא נוסף הנכלל בהצעת החוק נוגע לחלוקת דיבידנדים של תאגידי המים: החוק בנוסחו היום קובע כי חלוקת דיבידנדים טעונה אישור של הממונה ברשות המים, וכי הממונה לא יאשר זאת אם התאגיד לא ביצע את השלבים להקמת תאגיד אזורי. מאחר שכל מתווה התיאגוד האזורי ייבחן מחדש, וכדי שכספי הדיבידנדים שהצטברו יוכלו לשמש את הרשויות המקומיות לטובת תושביהן, מוצע לבטל את הזיקה בין אישור חלוקת דיבידנדים ובין ביצוע שלבי ההקמה.

כמו כן, מוצע לחדש את הוראות השעה שהיו בתוקף לעניין פטור ממס דיבידנדים כך שיחול עד סוף שנת 2023, וכן לעניין פטור ממס חברות לגבי הכנסות של תאגידי המים עד סוף שנת 2022.

חברי הכנסת, אני מקווה כי הצעת החוק המונחת בפניכם תקדם התייעלות בניהול משק המים והביוב העירוני ותביא לשיפור בתפקודם של תאגידי המים והביוב, לטובת כלל הצרכנים. לפיכך, אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.