כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, באוקטובר הקרוב יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות, בחירות שיש להן השפעה, אולי המשמעותית ביותר, על חיי האזרחיות והאזרחים בישראל. נכון להיום, מתוך 257 רשויות מקומיות ואזוריות בישראל, ב-243 רשויות מכהנים ראשי רשות שהם גברים, ורק ב-14 רשויות מכהנות בראש נשים. עד נובמבר האחרון המספר עמד על 15, אבל מאחר ונבחרתי לכנסת הוא צומצם ל-14.
למי שלא שם לב, ממש במקרה נשים הן 51% מהאוכלוסייה, אבל הייצוג שלנו בראש רשויות מקומיות עומד על פחות מ-6%. זו אנומליה שאין לה מקום במדינה מתוקנת, שבה אמורות להיות זכויות שוות לנשים. בין השאר, זה באחריות הבית הזה לתקן את העוול.
מחקרים מלמדים כי ישנם חסמים רבים העומדים בפני נשים המבקשות להתמודד בבחירות לרשויות מקומיות. על אחד החסמים דיברתי כאן בשבוע שעבר, על התופעה הבזויה של השחתת שלטי חוצות הנושאים תמונות של מועמדות על ידי אנשים שסוברים שיש לבטל ולמחוק נשים מהמרחב הציבורי. כל עוד בחברה בישראל קיימות תפיסות הסוברות שלנשים אין מקום בצומתי קבלת ההחלטות, וכל עוד אנשים נוקטים מעשי בריונות ואלימות שמרתיעים נשים מלהתמודד בבחירות, היעד לייצוג השוויוני רחוק מהשגה.
ב-2011 התמודדתי לראשונה בבחירות מוניציפליות ונבחרתי לראשות המועצה האזורית יואב. ניצחתי בבחירות האלה וגם בבחירות שאחריהן, ובסך הכול כיהנתי בתפקיד קרוב ל-12 שנים. אני זוכרת היטב את ההתלבטות ואת החששות לפני שהחלטתי להתמודד, ומאמינה שהרבה נשים חוות התלבטויות דומות וחששות דומים. יש משמעות רבה לעמידתה של אישה בראש רשות, הן מבחינת הניהול השוטף של הרשות, והן בהיותה דוגמה לנשים אחרות, ובעיקר לדור הבא של הילדות והילדים.
החוק שאני מביאה בפניכם היום מדבר על אחד החסמים המשמעותיים ביותר העומדים בפני נשים השוקלות להתמודד בבחירות המוניציפליות, והוא החסם הכלכלי. על פי מחקרים רבים, נשים נוטות לקחת סיכונים במידה פחותה באופן משמעותי מגברים, בעיקר כאשר מדובר בסיכונים כלכליים, אשר עלולים לפגוע בחוסן הכלכלי של המשפחה ושל הילדים. הדבר מתחזק על רקע העובדה שבמקרים רבים נשים גם מרוויחות פחות מגברים, ונוסף על כך לנשים יש סיכוי מובנה נמוך יותר בגיוס תרומות. על כן, במקרים רבים נשים נמנעות מהתמודדות, על רקע כלכלי של מימון קמפיין בעלות של מאות אלפי שקלים.
נכון להיום, חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) קובע שעל מנת לקבל מימון בחירות כלשהו לראשות מועצה מקומית, המתמודד או המתמודדת צריכים להשיג 25% מהקולות הכשרים, ובראשות מועצה אזורית – 20% מהקולות הכשרים. כלומר, אם אדם כלשהו התמודד וקיבל פחות מהשיעור הנדרש, למשל 19% במועצה אזורית או 24% במועצה מקומית או עירייה, הוא אינו מקבל מימון כלל. אפס מימון.
הצעת החוק שיזמתי מציעה שינוי המדרגה הזו בעבור מתמודדות נשים. לא מדובר על תוספת מימון. מסגרת תקציב מימון הבחירות נשמרת ונשארת מבלי להוסיף דבר. כלומר, ההצעה היא תיקון המדרגות ותו לא. על פי ההצעה אם המועמדת היא אישה ורצה לראשות מועצה מקומית, היא תצטרך להשיג רק 15% מהקולות הכשרים כדי לקבל החזר מימון. אם היא רצה לראשות מועצה אזורית, היא תצטרך להשיג 10% מהקולות הכשרים.
חשוב להדגיש שוב, אין המדובר בתוספת מימון, אלא בהורדת רמת הסיכון למי שעבורה הסיכון הכלכלי מהווה חסם וקריטריון משמעותי ביותר בהחלטה אם בכלל להתמודד. הצעת החוק מבקשת לצמצם את החסם הכלכלי הזה, העומד בפני נשים, כדי להקל עליהן את קבלת ההחלטה להתמודד. בכנסת ובממשלה שלנו הייצוג הנשי עדיין רחוק מאוד מלהיות שוויוני, אבל המצב בשלטון המקומי נמצא הרחק הרחק מאחור, והוא חמור עוד יותר – כאמור, עם פחות מ-6% נשים בראש רשות מקומית.
השלטון המקומי והזירה המוניציפלית זקוקים לנשים בצומתי קבלת ההחלטות. שלטון מקומי עם גיוון מגדרי יהיה שוויוני יותר, וגם ידע לתת מענה מדויק יותר וטוב יותר על צורכי התושבים וכל האוכלוסייה. אני רוצה גם להתייחס לשאלה שעלתה לא פעם כאשר דיברתי עם אנשים על הצעת החוק. הם שאלו אותי אם הורדת את סף הסיכון לא תגרום למצב שאנשים שאין להם סיכוי להיבחר, בכל זאת יתמודדו, רק בגלל שהסיכון נמוך. אז קודם כול, אני חושבת שבדרך כלל זה לא יקרה. אבל אם זה יקרה, אז ממש לא נורא אם נשים יגידו: טוב, אני בסך הכול צריכה להשיג 10% מהקולות. ארוץ גם אם אין לי סיכוי. אין בכך שום פסול. בינינו, הגברים עושים את זה כל הזמן בלי למצמץ. זה מצוין שגם נשים עם סיכוי נמוך יתמודד, נשים שיגידו: אני יכולה לנהל, אני יכולה לעמוד בראש רשות מקומית.
יש משפט שאומר: You can't be what you can't see. נשים שיראו נשים אחרות מתמודדות, יעזו יותר. נערות וילדות ישאבו השראה. מניסיוני האישי במועצה האזורית שעמדתי בראשה, מספר הנציגות במליאה עלה מקדנציה לקדנציה בהדרגה, ובבחירות 2018 הוא עמד על 50% ייצוג נשי במליאה.
לפני קצת יותר משנה, ב-1 ביוני 2022, עברה הצעת החוק הזאת, ממש זאת, בקריאה טרומית, עם תמיכה של חלק מחברי הקואליציה הנוכחית. לא נגעתי בהצעת החוק. היא בדיוק כפי שהוגשה ביוני 2022, אז הגישה אותה חברתי חברת הכנסת לשעבר ענבר בזק. באותה הצעה תמכו גם, כאמור, חברות וחברים שהיו אז באופוזיציה ונמצאים היום בקואליציה, ולכן אני אשמח מאוד לראות אותם תומכים בהצעה הזאת גם היום. אין סיבה עניינית ממש, שלא יתמכו בה. אבל לצערי, זמן קצר לאחר שההצעה הזאת עברה בקריאה הטרומית, התפזרה הכנסת העשרים וארבע, ובפועל ההצעה לא התקדמה.
הבחירות המוניציפליות קרובות מאוד והתזמון הנוכחי הוא קריטי. ההחלטה לדחות את הדיון בחצי שנה, הופכת את הצעת החוק הזאת ללא רלוונטית. לכן אני מבקשת בכל זאת להביא את זה פה להצבעה היום בכנסת ישראל. בשבועות הקרובים יעמדו נשים וגברים בישראל בצומת ההחלטה אם להתמודד בבחירות, ואני רואה חשיבות רבה שהצעת החוק הזאת שעליה נצביע היום אכן תשלים חקיקה במהרה, כדי להקל על קבלת ההחלטה הזאת.
אני מבקשת ומצפה מכל חברי הבית הזה, ששוויון מגדרי נמצא בסדר העדיפויות שלהם, להצביע בעד הצעת החוק – אופוזיציה וקואליציה כאחד. תודה רבה אדוני.
878 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.