אני מברכת את חברתי חברת הכנסת שלי מירון על העלאת הצעת החוק הזאת. שנים אין-ספור ממש אנחנו נאבקות כדי לבטל את ההתיישנות על עבירות מין, בוודאי עבירות מין שנעשו במשפחה, בוודאי עבירות מין על קטינות וקטינים.
האמת היא – ויושב פה אדוני שר המשפטים – שמן הראוי היה לבטל בכלל את ההתיישנות על עבירות מין, כי כל סוג של דינמיקה, של קרבה ושל כוח שמביאה לאפשרות לבצע עבירת מין במישהו או מישהי – שהם קטנים יותר, חלשים יותר, פגיעים יותר, פגיעות יותר, חשופות יותר – היא כזאת שמקשה גם על היכולת לבוא אחר כך ולהתלונן. למרבה הצער היא מקשה גם על היכולת לקבל טיפול, ריפוי ושיקום.
למדינת ישראל יש דרך ארוכה מאוד מאוד מאוד מאוד לעשות כדי לענות על כל כל כל הדברים שצריך לעשות, כדי לטפל בנפגעות ונפגעים, וכמובן, לא פחות חשוב, חשוב אף יותר, צופה פני עתיד – למנוע פגיעות מיניות עתידיות של קטינות וקטינים, של נשים, של גברים, בכל מיני מצבים שבהם קל יותר לפגוע בהם. אבל אין אף אחת ואף אחד מאיתנו שחסינה, ובטח ובטח אין ילדה או ילד שחסינים מפגיעה מינית, ולכן החשיבות הכל-כך גדולה של ביטול ההתיישנות.
אז מה שאנחנו מעבירות ומעבירים כאן בקריאה טרומית הוא עוד צעד, עוד חלק של הפגיעות המיניות הכל-כך רבות שאנחנו מרחיקים את ההתיישנות עליהן. אנחנו מאפשרות ומאפשרים יותר סיכוי לנפגעות ונפגעים לקבל הכרה, שזה הדבר החשוב ביותר – הכרה בפגיעה שנעשתה להם, ואולי, אם התהליכים יעבדו כמו שצריך, אולי גם מיצוי הדין עם הפוגע.
אני אגיד לסיום, חברות וחברי הכנסת: פגיעה מינית היא תופעה רחבה בצורה שקשה לתפוס. כל אישה שלישית עוברת פגיעה מינית; כל אישה שביעית עוברת אונס. ילדות וילדים עד גיל 12 נפגעים כמעט באותה מידה, משום שהם קטנים ובמידה רבה חסרי ישע ונתונים למרותם של הרבה מאוד מבוגרים, שלעיתים מנצלים את התלות הזאת ואת המרות הזאת כדי לפגוע בהם. לכן ההרחקה של ההתיישנות והאפשרות לילדות והילדים האלה שכשהם בגרו, יוכלו לתת דין וחשבון לעצמם על מה שעבר עליהם ולדרוש מהחברה מהמדינה ומהפוגע לתת את הדין על הפגיעה הזאת, זאת לא פחות משליחות ומצווה. תודה רבה.
330 מילים של מרב מיכאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.