תודה, כבוד יו"ר הישיבה, תודה לכולם על הרגע הזה. ראשית אני רוצה לומר תודה לשר השיכון על כך שנעשה המעשה הזה של חידוש החוק החשוב הזה, חוק זכויות הרכישה של דיירי הדיור הציבורי, חוק רן כהן. אני אספר פה לכולם שרן כהן בדרך לכאן. נשבר לו הלב שהמורשת הגדולה הזו שלו תמה לפני כמה חודשים, והוא התרגש מאוד לדעת שאנחנו מחזירים אותה פה, קואליציה ואופוזיציה. אני רוצה גם להודות לשר האוצר – למרות ההתנגדות הנחרצת של פקידי האוצר, שר האוצר אישר את זה בוועדת השרים.
אני רוצה להודות לשר המשפטים יריב לוין. הסיכומים שהיו בינינו לפני כמה חודשים – עמדתם בזה. אני רוצה להודות לקטי שטרית, שגם נמצאת פה, שהייתה כחומה בצורה להעביר את החוק הזה לאורך כל הדרך; לאלי רביבו, לינון אזולאי, שותפי וחברי – איפה ינון? אני באמת מודה לך על הדרך החשובה הזו למען דיירי הדיור הציבורי, וכמובן, לחברי לאופוזיציה מיכאל ביטון. אני חושבת שברית המרוקאים הזו של הח"כים מהאופוזיציה והקואליציה מסמלת משהו חשוב. אני חושבת שאנחנו מראים פה – זאת מהות המקום הזה.
אתה יודע מה, אופיר? אני אומרת יותר מזה: בסוף הרי הגענו לכאן – גם אתה, אתה יודע את זה – לרגעים האלה. הרגעים האלה הם הרגעים היפים, הם הרגעים שבהם אנחנו אומרים שנשלחנו פה בשליחות למען החיים בכבוד, למען הציבור, למען ניתוק העוני הרב-דורי, שהרי זכות הרכישה של דיירי הדיור הציבורי היא גם לדיירים, אבל גם לדור הבא, שעוני לא יעבור בירושה. אני רוצה להגיד לכם שכמות ההודעות שאני מקבלת מהדיירים שמחכים ומשתוקקים לבשורה שהגיעה השנה שלהם לרכוש את הדירה היא עצומה. אנחנו עושים כאן עבורם מעשה חשוב ואנושי.
אני חושבת שזה משמח שגם אתה פה, חברי יו"ר הישיבה אוריאל בוסו – – –
ואני אומרת: דע מאין באת ולאן אתה הולך. וזה הרגע החשוב הזה. תודה רבה לכולם. נעשה ונצליח.
288 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.