קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כמו שאתה אומר, אני רואה בקרן לשמירת הניקיון ערך, והיא מאוד חשובה. משולמים היטלי הטמנה, והמועצות האזוריות והרשויות המקומיות משלמות כדי שבאמת נוכל לשפר את כל תחום הפסולת. אני חייבת לומר שכשהגעתי למשרד נדהמתי מכמויות התוכניות האסטרטגיות המרשימות, המצגות ומסמכי המדיניות השונים לטיפול בפסולת. בפועל, הלכה למעשה, פרקטיקה בשטח אין. לדוגמה, היה שר בעבר שהחליט להפריד פסולת במקור, אבל כשמפרידים פסולת במקור צריך מתקני קצה לכל סוג של פסולת, שייתנו מענה להפרדה הכה קשה שאנשים עמלו עליה בבית והפרידו במקור. כשבסוף הפסולת כולה – הזבל מתכנס לתוך משאית זבל גדולה ולאתר הטמנה אחד, אז אין באמת שום היגיון בלעשות הפרדה במקור ולהשקיע. האנשים מרגישים שהעבודה שלהם לא נושאת פרי.
כדי שלא נגיע למצבים אלה, כי היינו רוצים באמת להגיע למקומות מבורכים כאלה שאנשים מצליחים להפריד, צריך ללכת bottom up – להתחיל לייצר מתקני קצה לטיפול בפסולת. מה לעשות שלא נעשו דברים כאלה. רק לפני שבועיים יצאנו למכרז, ביחד עם החשב הכללי, למתקן קצה בנאות חובב, שיפסיק את ההטמנה באזור באר שבע וסביבתה בדודאים. כן, הוא ישנה. ולא רק זה, מתקני הקצה שאנחנו מדברים עליהם הם מתקנים – או מתקני השבה או מתקני ביו-גז, שמפיקים אנרגיה מפסולת, מזבל לזהב הלכה למעשה.
האסטרטגיה שלנו, שמדברת על מזבל לזהב, מייצרת ודאות משקית כלכלית ליזמים, למשקיעים שרוצים לבוא ולהשקיע בזה. המשרד הזה לא רק יכול להגיד מה אי-אפשר, הוא צריך להגיד מה אפשר ואיך עושים את זה, ובצורה שמניעה את המשק ומהווה קטר כלכלי משקי וסביבתי ירוק לאין שיעור. אז מה עשינו? ייצרנו תעריף, אסדרה של חשמל מפסולת, זאת אומרת, כל מתקן שייצר חשמל מפסולת, יקבל גם הסדרה תעריפית מיוחדת מאיתנו, מקרן הניקיון, ל-25 שנה קדימה. כך אנחנו משנים שוק הלכה למעשה.
אז הכסף הזה – נכון, היה הרבה בקרן הניקיון ולא נוצל, כי מה לעשות? לא קל להקים מתקני קצה, וזה דורש התעסקות עם השלטון המקומי והאזורי. אנחנו רוצים שהוא יהיה חלק מזה והוא יהיה שותף. אנחנו לא רוצים לעשות את זה הרבה פעמים מעל הראש שלו אלא איתו ביחד, כדי שהוא גם ירוויח מזה, כי בסוף הוא מנהל את עולמות הפסולת שלו. וזה נמב"י, שזה התחושות של התושבים שהם לא רוצים מתקנים כאלה; ואגב, להטמין פסולת זה הרבה פחות סביבתי ומזהם ופולט גזי מתאן שהם רעילים וגזי חממה שלא מתאימים לאסטרטגיה של שינויי האקלים שלנו.
ולכן, כשאני הסתכלתי אחורה – אגב, לא על הכול אני יכולה לתת לך מענה, זאת אומרת, מענה מבחינת התירוצים, אם זה נכון או לא נכון, כי לא בכול הייתי. אבל אני מבטיחה לך שכל שקל שאני מוציאה היום מקרן הניקיון, יש לו גם סיבה, יש לו גם מענה ויש לו גם שימוש אמיתי. וזה לא רק שם, זה גם באתר דיה באשכול, זה גם בראשון, שכבר עלינו לקרקע. באתר דיה באשכול אנחנו עוד מעט נחנוך אבן פינה. אנחנו נרים מתקני קצה.
מתקני הקצה, כדי להפעיל אותם, דורשים מתקני מיון לפסולת. מתקני המיון לפסולת מייצרים מיון אמיתי לפסולת. הפסולת שווה היום בעולם זהב, לא סתם, שווה הרבה כסף. כשאתה ממיין פסולת ולא שם את הכול ביחד, אתה מאפשר לפלסטיק להתמחזר למקומות הראויים ולייצר שם גם תעסוקה, גם מקומות עבודה, גם כסף; גם מזכוכית שאתה ממיין. המיון הזה הוא כדאי, כלכלי, וגם ייצור בעתיד מקומות תעסוקה ירוקים.
לעניין הפירוט, אז ככה: תקציב הקרן – – –
אבל הקדמה משובחת. באפריל 2020 ו-2021 אישרה הנהלת הקרן תוכנית אסטרטגית לטיפול בפסולת.
הוא בא, קבע מסגרת תקציב לביצוע התוכנית, והיא כוללת את ההכנסות שצפויות להיכנס עד שנת 2030. ההכנסות ב-2022, כולל הכנסות מאיו"ש, הן כ-570 מיליון שקלים. חייבנו תקציב של 630 מיליון שקלים לביצוע בשנים הקרובות, שילמנו 250 מיליון שקלים עבור התחייבויות שיצאו ברובן בשנים שלפני 2022. פירוט הכספים העיקריים של 2022: יש מתקן פסולת עירונית בדיה שתמכנו בו – אמרתי לך, מתקן קצה של גזם, של טיפול בפסולת, שאנחנו מאוד שמחים בו. הוא מתקן ביו-גז. מתקן מיון פסולת עירונית של אמניר; מתקן מיון פסולת באיגוד ערים דן; מתקנים לטיפול בפסולת בנייה. אמרנו, אנחנו רוצים להסדיר את שוק הבנייה. אנחנו צריכים לקחת את פסולת הבניין, לגרוס אותה, כדי שנוכל להשתמש בזה שימושים חוזרים למצעים של בנייה, למצעים של חניות. הכלכלה המעגלית – לשם העולם שלנו הולך, במקום כלכלה ליניארית.
איסוף וטיפול בפסולת גושית ביישובי החברה הערבית – היו שם 127 מיליון שקלים; ניקיון במרחב הציבורי – 40 מיליון שקלים; טיפול בפסולת בפריפריה, במחוז צפון – 28 מיליון שקלים; יחידת דוד וחוצה גבולות ביו"ש – 18 מיליון שקלים.
רק לומר לך, אם כבר מדברים פה על חוצה גבולות, שביום ראשון תעלה החלטת ממשלה על טיפול בפסולת חוצת גבולות, מה שאומר שזה אתרים פיראטיים, בלתי מוסדרים, על הגבולות באיו"ש. אנחנו לא ניתן לא לאנשים שלנו, לא לאנשים בכלל, לסבול משרפות הפסולת הבלתי-חוקיות האלה. אגב, בנושא של האוויר, של המים, של הגנת הסביבה, הגבולות מיטשטשים עד לא קיימים בכלל, ולכן אנחנו אחראים גם למציאת פתרונות יצירתיים לדברים האלה כדי להתחיל לנהל את הפסולת בצורה חכמה.
טיפול באסבסט – צריך לומר, יש אסבסט צמנט ואסבסט פריך. כל הנושא של האסבסט הפריך, שהוא מאוד מאוד מסוכן, אנחנו מוציאים עליו תקציבים כדי לפנות אותו. עכשיו יצא שלב נוסף בנהריה שיצא לדרך, ואנחנו מאוד גאים בזה, כי אלה דברים לגמרי לא בריאים.
צמצום השימוש בכלים חד-פעמיים במוסדות חינוך – גם היה שם תקצוב קטן.
ומה ייעשה עם שאר הכספים שלא נוצלו ב-2022? אז התקציב המצטבר מיועד לביצוע תוכנית אסטרטגית בתחום של הפסולת – גם למתקנים לטיפול ומיון בפסולת, גם לתמיכה בהפעלת מתקנים, גם להקמת שלושה מתקני השבה, כפי ששמעת, גם להטמעה של הפרדת אורגני במקור, גם פעולות חינוך והסברה. בסך הכול אסטרטגיית הפסולת שלנו עומדת על סכומים מאוד מאוד גדולים. אני אומרת שוב, יש לך את הטבלאות לפניך עם המספרים, ובעזרת השם אני אחזיר את הקרן ריקה.
גם תוכנית העבודה שלנו היא רב-שנתית, בהתאם לתוכניות שמפורטות למעלה. נתנו על זה ואנחנו נותנים דין וחשבון לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ביחד עם יו"ר הוועדה חבר הכנסת יעקב אשר, שעושה עבודה מצוינת לכל הדעות. אנחנו נשמח להגיע לשם כל פעם, שוב ושוב, כדי לתת דין וחשבון בנושא הקרן. אני חושבת שזה אחד הדברים החשובים ביותר והמשקיים ביותר היום. בסדר?
אז קודם כול, כן, שמענו על זה, ויש לנו דיון על זה במשרד. בנושא הסביבה הימית – מחר אני אהיה גם בכנס גדול בתחום של הכרזות שמורות ימיות באוניברסיטת חיפה. אנחנו יושבים על זה מחר. אם אתה מגיע מחר, אז אולי תבוא ותצטרף אלינו.
אה, סליחה. לא, זה בסדר גמור, אני רק הצעתי. זה בבוקר – מתי המצעד? תבוא.
זה מפגש. אחר כך יש לנו גם צבי ים במכמורת וגם קיפודי ים. בקיצור, יש דברים מעניינים מחר. יוראי, אולי תצטרף, יאללה.
1,045 מילים של עידית סילמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.