הצעת חוק הכרה ברישיונות מקצועיים על בסיס הנחיות האיחוד האירופי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023

לא נצטרך את כל העשר.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתרגש להעלות היום את הצעת החוק הראשונה שלי להצבעה בקריאה טרומית. יש שני ערכים שמובילים אותי כאן בכנסת: ציונות עמוקה ואמונה בכלכלה חופשית, בחירות. הצעת החוק הנוכחית משלבת היטב את שני הערכים האלה, והיא ממזערת את הביורוקרטיה על מנת לאפשר את המעשה הציוני הברור ביותר – עלייה לארץ ישראל. כילד שגדל בקנדה הרחוקה וחלם על ארץ ישראל ושיבת ציון, לא דמיינתי שאעמוד כאן לפניכם כחבר כנסת ואעלה הצעות חוק להצבעה. זו התגשמות – –

– – של החלום הציוני של דורות רבים, של אבותיי ואבות אבותיי. כעולה אני רוצה לספר לכם על עולים חדשים – עולים חדשים שבאים מכל העולם, עוזבים משפחה וחברים כדי לקחת חלק בסיפור הישראלי. כל אחד בא עם המטען התרבותי שלו, עם סט של כישורים ועם הדברים שלמד כבר בחו"ל. כן, העולים הם לא נטל, העולים הם הזדמנות ענקית למדינת ישראל. לעולים יש המון מה לתרום ברמה הכלכלית וברמה התרבותית, והם מגיעים עם המון קשרים בין-לאומיים. אבל כיום יש חסמים במדינת ישראל שגורמים לכך שבמקום לעודד עלייה, מדינת ישראל מדכאת עלייה. כן, שמעתם נכון – מדינת ישראל מונעת כיום מעולים רבים לעלות לארץ.

במגילת העצמאות כתוב כך: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות". אבל בגלל חסמים ביורוקרטיים מדינת ישראל לא פתוחה, אלא לפעמים דווקא סוגרת את שעריה לעלייה. אחת הדוגמאות המרכזיות בנושא הזה היא הדוגמה של ההכרה בדיפלומות. רופאים, חוקרים, רופאי שיניים ועוד בעלי מקצועות רבים מבקשים לעלות ארצה אחרי שלמדו באוניברסיטאות הטובות בעולם, צברו ניסיון מעשי ועבדו במדינות המוצא שלהם, ושער העלייה סגור בפניהם כשלא מכירים במקצוע שלהם. המצב האבסורדי הזה גורם לרבים מהם להישאר במדינות המוצא או לחלופין לעסוק בתחומים שלא מתאימים להם. ומי מפסיד מכל זה? מדינת ישראל. כל זה בזמן, שיש מחסור ברופאים ובבעלי המקצועות האלה.

יש כאן דוגמה לנזק שנובע מרגולציית יתר. רגולציה תמיד באה לעולם מתוך כוונות טובות.

על כל הדיפלומות, לא רק על עולים.

המוטיבציה שלי להביא את זה היא עולים, אבל זה חל על כולם.

לא, זה חל על כולם. זו שאלה טובה. זה חל על כולם, כן. אז יש כאן דוגמה לנזק שנובע מרגולציית יתר. רגולציה תמיד באה לעולם מתוך כוונות טובות, ובמקרה שלנו – כדי לשמור על רמת מקצועיות מסוימת, אך הרגולציה גם גובה מהמשק מחיר כבד. רגולציה שאינה מדויקת – – –

הרגולציה גם גובה מהמשק מחיר כבד. רגולציה שאינה מדויקת פוגעת יותר ממה שהיא תורמת. ממשלה שמגדירה רגולציה תמיד בטוחה שהיא תוכל לתכנן את השוק בדיוק כמו שצריך, אבל נוכחנו לדעת שבדרך כלל השוק יודע לתכנן את עצמו טוב יותר, וצריך להיזהר מאוד בנושא של רגולציית יתר. מבחינתנו, מדינה קטנה שרוצה להיות בחזית של הכלכלה העולמית – אנחנו צריכים לאמץ גישה כוללת שלמעט במקרים נדירים מאוד היא אומרת: מה שנכון למדינות אירופה המפותחות, נכון גם למדינת ישראל. ואכן, ממשלת ישראל מאמצת את הגישה הזאת בתחומים רבים.

אין סיבה להוסיף עוד רגולציה מעבר למה שיש באירופה. במקרה שלנו, אם תואר נחשב מספיק טוב למדינות כמו צרפת וגרמניה, אין סיבה שהוא לא ייחשב טוב מספיק בישראל; אם רופא שיצא ממדינה מסוימת יכול לעבוד בבלגיה או בשבדיה, למה שלא יוכל לעבוד בארץ? וזה, בלי לדבר על הערך הציוני הגדול שיש בעצם הפעולה של העלאת יהודים לארץ, שאמור לעודד אותנו להיות גמישים אפילו יותר לגבי עלייתם של יהודים ארצה.

הצעת החוק שאני מעלה תקל על העולים לארץ, תאפשר לרבים ששוקלים לעלות לעשות זאת, וכך תחזק את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. תודה רבה.