הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – זכויות נשים ששהו במקלט לנשים מוכות), התשפ"ג–2023

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, הנושא הזה שעולה פה בהצעת החוק הזאת, אני אגע בו, אבל אני אתן פרספקטיבה קצת יותר רחבה. הנושא הוא אלימות כנגד נשים בהיבט הרחב, ואנחנו מגיעים פה לנקודה אחת מטיפול במכלול של רצף טיפולים, וכמו בבעיה מורכבת, הפתרונות הם לא חד-ממדיים.

אני אומר את הדברים האלה כי הנושא הזה של אלימות כנגד נשים, בבסיסו, במהותו, הוא לא נושא פוליטי במובן המפלגתי; הוא בוודאי נושא פוליטי, כי הוא נמצא בשיח שדורש קשב, התייחסות, תקציבים, תהליכים, חקיקה, אבל הוא לא נושא פוליטי במובן המפלגתי. יכולות להיות בו דעות שונות לגבי דברים שונים, אבל דבר אחד בטוח – שאלימות כנגד נשים היא תופעה חברתית קשה, חמורה, בעלת ממדים שונים ורבים, בכל רובדי האוכלוסייה, בכל מקום בחברה בישראל, ועל מנת לטפל בה טיפול רחב חייבים להסתכל על כל השרשרת, כדי א. למנוע; ב. במקום שיש פגיעה – להגן, לייצר הרתעה, אבל לגבי נפגעות, בהמשך הדרך צריך גם להיכנס לתהליך שיקום.

מה שחסר הרבה מאוד פעמים זה אותה ראייה כוללת של טיפול בבעיה המורכבת; כל פעם מטפלים באיזשהו נתח אחד. אני, כשנכנסתי לכנסת ב-2019, הייתי אז כחבר לא מן המניין בוועדה למעמד האישה בהקשרים האלה. כשהגעתי לאחר מכן, אחרי כמה כנסות, למשרד לביטחון הפנים כסגן שר לביטחון פנים, עסקתי בנושא של האיזוק האלקטרוני. כחבר כנסת באופוזיציה אז הגשנו הצעת חוק פרטית, וכולנו יודעים שהצעת חוק פרטית, לעיתים היא מייצרת טריגר לממשלה לנוע, לזוע. הרבה מאוד הצעות קודמות היו על ידי הרבה מאוד חברות כנסת כאן בכנסת הזו, אבל הייתה לי את ההזדמנות לקחת חלק גם בעיצוב אותו חוק איזוק אלקטרוני שהוגש בממשלה הקודמת ולא זכה לדין רציפות, למרות העובדה שאני חושב שבתוך-תוכם כל חבריי, כולל חלק גדול מהחברים בקואליציה דהיום, היו מצביעים בעד.

משיקולים בלתי ענייניים – ואני אומר פה בצורה אחראית ומקצועית: בלתי ענייניים – השר איתמר בן גביר לא העביר את ההצעה הזאת דין רציפות. בזמנו גדעון סער הניח פה את אותה הצעה, אמרו שייקח שבוע, לא הניח אותה, ועד עכשיו למעשה הנושא הזה לא עלה, לא תוקן, לא חוקק, למרות דיונים רבים והסכמות מאוד רבות שהיו כאן במהלך החקיקה הזאת. הדבר הזה הוא דבר שערורייתי בצורה בלתי רגילה, ואני אגיד כמה מילים גם על זה. כאשר מדובר – מביאים את מקרי הרצח שהם אותם מקרי קצה, אבל הרעיון המסדר המרכזי של אותו איזוק אלקטרוני הוא לייצר לאישה את הדבר הכי מרכזי, ומדובר פה על עשרות אלפי נשים בישראל, לא אחת, לא שתיים, לא עשר ולא מאה.

עשרות אלפי נשים בישראל חיות בפחד, בחשש, בתנועה היום-יומית שלהן, בכל מקום שהן הולכות, אם זה להצגה, אם זה לסרט או לסופר, והדבר הזה יכול היה להימנע. גם הטענות שנשמעות מדי פעם – – –

בכל מקרה, הצעת החוק הזו מסוכלת כל הזמן על ידי שר סורר, מתלהם, בלתי כשיר, מסוכן למדינת ישראל; שמו איתמר בן גביר. זה שראש הממשלה לא לקח אותו באוזניו והוציא אותו מהממשלה, זה תקלה של ראש הממשלה, אבל זה שאין איזוק אלקטרוני היום במדינת ישראל זה תקלה של הקואליציה, של כל חבר כנסת בכנסת ישראל, כי הדבר הזה היה מוכן, בשל, מאורגן, כל משרדי הממשלה היו בעד, ועכשיו הגאון התורן איתמר בן גביר ממציא דבר חדש.

אז זה רק חלק מהמכלול, כי לא על זה יקום וייפול דבר.

ההצעה הזאת שאני הנחתי כאן בכנסת היא הצעה שכבר הונחה על ידי בכנסות קודמות; גם חברת הכנסת אבתיסאם מראענה, כשהייתה פה חברת כנסת, הגישה אותה, וגם מרב מיכאלי. היא נוגעת בפלח מאוד מסוים, באותם מקרי קצה, שנשים כבר מאוימות ומוכות, שהמוצא האחרון, גם אם הוא נורא והוא לא נכון – במקום להרחיק את הגבר, האישה מגיעה, בדרך כלל גם עם ילדיה, למעון לנשים מוכות. אני ביקרתי כמעט בכולם.

מדינת ישראל משקיעה אנרגיות, ממון, אכפתיות, באותה אחזקה של מרכזים – לא מספיק, צריך יותר, אבל המדינה עוסקת בתחום הזה. אבל מה קורה דקה אחרי? ההצעה הזאת היא עוד נדבך במה שקורה דקה אחרי. מה שקורה דקה אחרי – הרעיון הוא מאוד מאוד פשוט, כי הבעיה היא מאוד גדולה לאותן נשים שיצאו מהמעון לנשים מוכות, ולאחר מכן הבעיה הגדולה ביותר היא איך לשקם את עצמן כלכלית, לבנות מחדש בית, משפחה, אחרי טראומה מאוד מאוד גדולה. הדרך שאנחנו מציעים היא לעזור לייצר איתנות כלכלית – עוד פעם, זה לא בשמיים, לא נהיים מיליונרים מזה – לייצר איזושהי איתנות כלכלית עם איזשהו גרייס, שאותה אישה תוכל לפתוח איזשהו דף חדש.

ולכן, ההצעה היא פשוטה: במשך שנתיים, האישה, כאשר עברה מעון – ואני אתן קצת מספרים: מדובר בכ-600, 650 נשים כל שנה. אני מדבר פה על שנתיים, ובשנתיים האלה האישה לא תיפגע מכל מיני כללים פנימיים, נכונים יותר או נכונים פחות, של הביטוח הלאומי, וגם אם היא עובדת היא תהיה זכאית לקבל הבטחת הכנסה. כל זה – כדי לייצר לה ביטחון ואפשרות למעשה להמשיך ולבנות מחדש, ללא צורך – כי הרבה מאוד מהנשים חוזרות בסוף לאותו אזור אלים שממנו ניסו לברוח בגלל הבעיה הכלכלית.

זה הוגש. אני שוחחתי היום עם השר בן צור. נדברנו בינינו שאנחנו לא נקיים את ההצבעה היום. ביקשתי ממנו לבדוק עוד פעם את המספרים. דיברנו ובשיחה הוא אמר לי מה המספרים שאמרו לו, שהם מאוד גדולים, ואמרתי שאני מכיר מספרים אחרים, ולכן, מאחר שגם לו אין התנגדות עקרונית לדבר הזה – כי אי-אפשר שתהיה התנגדות עקרונית; לכולנו יש משפחות ולכולנו יש נשים, בנות, ילדות, אחיות – השר בן צור אמר שהוא יבחן את העניין הזה, יבדוק שנית את המספרים, ולאחר מכן אנחנו נקיים את ההתייחסות של הממשלה ואת ההצבעה.

אבל חשוב לי מאוד שבאותו פרק זמן שהשר בן צור בוחן את הדברים – אני מאוד אשמח אם חברי כנסת נוספים מהקואליציה יבואו וידברו איתו בעניין הזה, מאחר שהעניין הזה באמת, הוא פוליטי כי הוא פה בכנסת, אבל הוא לפני הכול עניין חברתי. חשוב בעת הזו – ואני פונה דווקא לחבריי בקואליציה, ואני רוצה רגע לנקות, לפחות ככל שאני מסוגל, את האירוע ששמענו על הכספים שעפו פה מצד לצד בשבועות האחרונים בוועדת הכספים ובכלל. אני חושב שאם לעשות משהו זה לעשות בימים האלה בזמן הזה, על מנת שכולנו נלך קדימה ונדע שלנשים ולנפגעות שנמצאות באמת בקצה הרצף, שאין להן שום מקום אחר ללכת אליו – גם כנסת ישראל התגייסה ועשתה את המשהו של המעבר על מנת לתת להן את היכולת לצאת עם איזושהי עוצמה יותר גדולה, אחרי טראומה כל כך גדולה שהן עברו. תודה רבה.