תודה, היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מבקש שקט.
כבוד היושב-ראש, אם יש חוק שבכוחו לשנות את פניה של מדינת ישראל, זה חוק חינוך חינם מלידה. אני יודע שגם בקואליציה יש רצון – – –
אני יודע שבקואליציה יש רצון לקדם את התפיסה של חוק חינוך חינם מלידה, מגיל לידה. חלק ממפלגות הקואליציה שמו את זה על המצע שלהן. אנחנו בוודאי שמנו את זה על המצע של כחול לבן והמחנה הממלכתי. לכן, יש פה הזדמנות להביא חוק בהסכמה. על פי שיח עם שר החינוך, אנחנו לא נצביע על החוק היום, ואני אנהל איתו בשבועות הקרובים שיח כיצד מביאים את החוק הזה מחדש, אולי מוצמד להצעת חוק ממשלתית. אם נעשה את זה, אני חושב שעשינו את הדבר הגדול ביותר למען העתיד של מדינת ישראל.
כידוע לכם, במדינת ישראל יש חוק חינוך חינם מגיל שלוש. גם במושג חוק חינוך חינם מגיל שלוש יש לקונות ויש בעיות. בחוק חינוך חינם מגיל שלוש, עוד לא פתרנו את אותם מיליארד שקלים שאנחנו לוקחים מההורים במה שאנחנו מכנים "תשלומי רשות"; עוד לא פתרנו את הבעיה של האי-שוויון בחינוך בלתי פורמלי, שנשען כמעט כולו על תשלומי הורים; עוד לא פתרנו את האפליה שנובעת מהאישור שמשרד החינוך נותן לבתי ספר לגבות תל"ן. התל"ן הזה מפלה בכניסה של ילדים עניים, שאין בכוחם לשלם את הכסף הזה.
יש לנו מה לתקן בחוק החינוך חינם הקיים לגילים הקיימים, ובראשם ביטול תשלומי הרשות, שהם חרפה מתמשכת. יש דיון קבוע בוועדת החינוך, שמאשרת את זה, סותמת את האף כל שנה ואומרת: מה נעשה, לא נערכנו, אין לנו כסף, נעשה עוד שנה, אולי הממשלה תוזיל, תבטל את זה. נאבקתי על תשלומי הורים הורדתי את זה קצת, אבל הדבר הזה לא התקדם.
אז יש משימה בחוק חינוך חינם מגיל שלוש ומעלה, אבל יש חזון לישראל שאנחנו נהיה מדינה שלאחר שלושה חודשים, אבא ואימא יוכלו לצאת לעבודה בלי דאגה, ושהמדינה מאפשרת חינוך לילדים. אספר לכם ששנה לפני פטירתו של נשיא המדינה שמעון פרס, הוא בא לבקר אותי בירוחם וישב איתי על שפת האגם. ביקשתי ממנו שיקצה כמה דקות לצוות שלי, למנהלים. ושאלתי – – –
כן, אמרתי. לא נאמר? אני אגיד את זה בסוף שוב, אמרתי בפתח הדברים.
שמעון פרס ישב עם כל המנהלים שלי בירוחם על שפת האגם, ואנחנו שואלים אותו – מישרקי, מישרקי – אנחנו שואלים את שמעון פרס על שפת האגם, שנה לפני פטירתו. סיים את התפקיד של נשיא המדינה, היה ראש ממשלה, היה נשיא מדינה, ואנחנו שואלים אותו: שמעון, מה הדבר הכי חשוב לעתיד של מדינת ישראל? עכשיו, האיש שעסק בננוטכנולוגיה, האיש שהיה ממייסדי העוצמה הצבאית שלנו ועסק במדע וקידום יזמות, מה התשובה שהוא נתן, מישרקי? מה התשובה שהוא נתן?
גם אותך אני שואל. קודם כול, את מקשיבה יפה ומצביעה ואני מבסוט.
התשובה שהוא נתן, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, התשובה שהוא נתן: התינוקות. העתיד של המדינה תלוי בתינוקות. אם לא ניתן להם מזון ראוי כשהם תינוקות – –
– – אם לא ניתן להם סביבה בטוחה, אם לא נשמור עליהם בגיל הרך, אנחנו מגדלים דור של פערים.
אותה מדינה שקבעה נכון שחינוך יהיה חינם מגיל שלוש; אותה מדינה שלאחר המאבק של 2011 הורידה את חוק חינוך חינם מארבע לשלוש ובנתה גני ילדים במרכז הארץ – כי בפריפריה כבר היו גני ילדים מגיל שלוש שנים קודם – צריכה להוריד את הגיל לשנתיים, לשנה, ולשלושה חודשים ולעשות חינוך חינם.
זה עולה הרבה כסף – – –
לא היה זמן, לא נתתם לנו ממשלה של שלוש שנים, אבל הבאנו את זה כהצעה, זה יושב אצלנו כתוכנית עבודה.
מישרקי, אתה רוצה להיות לעומתי על נושא שהוא קונסנזוס? אני מפטר אותך מקבוצת הידידות של קרואטיה.
בוא נמשיך, בוא נמשיך. בוא נמשיך.
רוטמן, תקשיב למשהו שהוא לא משפטי אבל זה חשוב.
האפשרות שאנחנו ניתן, מעונות חינם למשפחה ישראלית, תגדיל את ההשתתפות בכוח התעסוקה, תקטין סיכון לתינוקות. אין-סוף מחקרים אומרים שמה שהילד מקבל בגיל הינקות משפיע עד גיל זקנה. אם הוא לא מקבל מזון טוב או סביבה מוגנת או אפשרות לזיהוי נושאים התפתחותיים, פיזיים, גופניים, רפואיים; אם אנחנו לא מאבחנים את כל הסוגיות של הפרעות תקשורת, של קשב, כבר בשלוש השנים הראשונות, זה לדורות, קשה מאוד לתקן. ואם אנחנו כממשלה וכאופוזיציה נביא תוכנית משותפת לחוק חינוך חינם מלידה – וזה מה שאני הולך לבקש משר החינוך, לכן לא נצביע על החוק הזה היום. אני הולך לשבת איתו, והצבעה במועד אחר, ויהיה דיון איתו.
אני אומר לכם שהאפליה שנובעת מהמעונות והגיל הרך היא עצומה. מצד אחד זה משפיע על יוקר המחיה. מעמד הביניים, כשאתה אומר לו: כמה אתה משלם? הוא משלם משכנתאות וקשה לו והמשכנתה עולה, ואם יש לו ילד או שניים בגיל הרך, הוא קורס. זה יכול להיות 6,000 שקלים לשני ילדים במעונות, 7,000 שקלים. זו קריסה כלכלית ואיום אדיר של יוקר המחיה.
בצד של הילדים בסיכון – משפחות שהן בסיכון, ברגע שהמשפחה מקבלת הזדמנות לשלוח את הילד למעון מפוקח, מנוהל, עם מזון, עם אבחון, עם אבחון פסיכו-דידקטי, עם יכולת לראות בעיות התפתחותיות, עם תוכנית מעגן, שמגיעה – –
– – עם תשתיות וצוות שמתוגמל כראוי – ולכן, אנחנו לא תמימים, לימור, חברת הכנסת לימור סון הר מלך. הדבר הזה יעלה מיליארדים למדינה. איך הוא יחזור למדינה? הוא יחזור כי יהיה גידול בהשתתפות נשים בתעסוקה, וגברים. הוא יחזור כי אנחנו נקטין את תופעות הסיכון. אנחנו שמים הרבה כסף בסוף על ילדים ונוער בסיכון, על פנימיות לילדים ונוער בסיכון, על טיפולים רפואיים שלא זוהו בגיל צעיר. אנחנו שמים אין-סוף כסף על בעיות שיכולנו למנוע בגיל הרך. משם יהיה return on investment.
ברור שזו תוכנית רב-שנתית – אף אחד לא חושב שאפשר באבחה אחת לעשות חינוך חינם, אבל להתחיל חייבים. ואני אומר לקואליציה: אתם הבטחתם את זה. אתם ישבתם ונאמתם שאתם תעשו חינוך חינם מלידה. עכשיו בא שר האוצר ואמר: אני אעזור למשפחות בזיכוי מס – מי שמשלם מס. ולמשפחה שאין לה מיסים: אני אתן מס שלילי, מענקים למקבלי שכר נמוך. זה טוב, אבל זה לא חינוך חינם. גם באמצע, יש כאלה שלא מקבלים שכר נמוך מדי וגם לא משלמים מס גבוה מדי, והם בכלל לא מקבלים כלום. קבוצת האמצע – התוכנית שהוצגה על ידי שר האוצר וראש הממשלה לאחרונה, לא באמת עוזרת למשפחות בגיל הרך.
הדבר היחיד שיכול לעבוד זה חוק חינוך חינם מלידה עד שלוש. עשינו תיקוני חקיקה פשוטים בחוק לימוד חובה. בסך הכול כמעט חמישה סעיפים מתקנים את החוק הזה לגמרי. בכל מקום שבגיל כתוב ילד או נער אנחנו מוסיפים פעוט מגיל שלושה חודשים, וחוק חינוך חינם יחול על פעוטות. אנחנו נוביל את הנושא הזה. יש פה מצטרפים לחוק הזה, שרת החינוך לשעבר ואחרים, וביחד נדחוף שבהסכמה של ממשלה ואופוזיציה, יהיה מתווה רב-שנתי לחינוך חינם בישראל. תודה רבה.
1,040 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.