אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני נרגשת ומתכבדת להציג בפניכם את הצעת החוק הראשונה שלי, שלשמחתי הרבה קיבלה את תמיכת הממשלה ושר המשפטים יריב לוין. נפלה בחלקי הזכות שהצעת החוק הראשונה שלי תעסוק בנושא כל כך חשוב – משפחות של נרצחים ונרצחות, במיוחד בימים אלו, שבהם אנו עדים לעלייה חדה במקרי רצח של נשים.
סיפראש אינעלם, זיכרונה לברכה, נרצחה על ידי בעלה אטירסאו ב-10 ביוני 2018. המשפט נמשך למעלה משלוש שנים – חברים, תהיו בשקט, זה חוק חשוב.
תודה, אדוני. המשפט נמשך למעלה משלוש שנים, ורק בתאריך 10 בפברואר 2022 פורסם גזר דין בערעורו של הרוצח לבית המשפט העליון, שמאפשר להוציא צו ירושה. במהלך כל השנים האלה ועד היום דירתה של סיפראש נותרה סגורה וריקה. שלושת ילדיה הקטנים נאלצים להצטופף בדירתם הקטנה של הורי המנוחה; בנה הבכור חייל בצבא ונאלץ להתגורר תקופה מסוימת בדירת מכרה, אם לשלושה. כל עוד לא הוכרו בצו כיורשיה של המנוחה, הם לא יכולים להשכיר את הדירה, למכור אותה ואפילו לא להתגורר בה.
הצעת חוק הירושה (תיקון – פסלות לרשת ומניעת עסקאות בזכות יורש שהמית את המוריש), שנוסחה בשיתוף ארגון משפחות נרצחים ונרצחות, נועדה למנוע בדיוק את העוול הזה. מטרת הצעת החוק הינה למנוע מהרוצחים להתעלל בבני המשפחה הנותרים באמצעות ירושה.
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במספרם של מקרי רצח שבהם אדם רוצח את בת זוגו. חלק ממקרי הרצח האלה מסתיימים בהתאבדות של הרוצח. סעיף 5 לחוק הירושה קובע כי מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש, פסול מלרשת אותו. כמו כן, ישנם מקרים שבהם אדם כאמור מבצע עסקאות בחלקו בעיזבון ולא משלם את חובותיו ביחס לחלק שלו בנכסים המשותפים באופן שפוגע בזכויות הנכסים המשותפים. מצבים אלה הם פסולים ויש לצמצם אותם.
לפיכך, אני מציעה לתקן את סעיף 5 ולקבוע פסלות לרשת ביחס לאדם שהתאבד אחרי שגרם במתכוון למותו של המוריש, או ביחס למי שנמצא כלא כשיר לעמוד לדין משום שלקה בנפשו. במקרה שהרוצח התאבד, הדבר ימנע מיורשיו בדין של המתאבד ליהנות מנכסי המוריש, שחייו קופדו על ידי היורש. עוד מוצע לתקן את סעיף 7 לחוק ולקבוע שיורש שהוגש נגדו כתב אישום על שגרם במתכוון למותו של המוריש, לא יוכל לפעול לשינוי מצב הזכויות בנכסים, ולא יוכל להשתמש בחלקו בירושה עד לסיום ההליך הפלילי.
בנוסף, על מנת להבטיח הגנה על הנכסים המשותפים, חלקו של הנאשם יועבר למנהל עיזבון עד לסיום ההליך הפלילי, וינוכו ממנו חובות היורש ביחס לחלקו בנכסים האלה. במקורות הוזכר: "הרצחת וגם ירשת"; התיקון לחוק מבקש לתקן ולמנוע עוולה זו.
כששמעתי שהרוצח של אבא שלי יכול להתעלל בנו באמצעות הירושה, תפסתי את הראש. אני רוצה לשתף מעל דוכן הנואמים את דבריה של אריאל בר, שיושבת איתנו כאן, בתה של רחל אייזנשטדט, זיכרונה לברכה, אשר נרצחה על ידי בעלה בשנת 2021. אחיותיה של אריאל, יהודית ושרה, נמצאות איתנו. עוד לפני הרצח אימא שלי כתבה צוואה שבה נכתב שהרוצח הוא מוטב בצוואה, ובכל זאת, חשכו עיניי כששמעתי שגם אחרי שבעלה רצח אותה – וכולנו מסכימים שכשהיא כתבה את הצוואה היא בטח לא העלתה על דעתה שהוא ירצח אותה – כששמעתי שגם אחרי שבעלה רצח אותה הוא ימשיך להיות זכאי לרשת אותה, לא האמנתי שבמדינה מתוקנת קיים חוק שאומר שעד שהרוצח לא יורשע ברצח בכוונה תחילה, הוא יכול לנהל אותנו ולהתעלל בנו. למעשה, כל עוד הרוצח לא מורשע, החוק היום מאפשר לו לעשות מה שהוא רוצה עם נכס העיזבון, כולל למכור את הדירה המשותפת, להעלים כספים, ואנחנו לא יכולים להתנגד לכך. לצערי, אנחנו נאלצות להתמודד גם עם כיסוי של חובות והתחייבויות שהיו לאימא ולרוצח.
אני בטוחה שכאשר אישה כותבת את צוואתה שבה היא מורישה חלק מעיזבונה לבעלה, היא אינה לוקחת בחשבון שבעלה עלול לרצוח אותה. הצעת חוק זו עושה צדק עם הנרצחת ומשפחתה. כל ההליך הוא הליך קשה וארוך, על אחת כמה וכמה תהליך אבל על אימא שנרצחה על ידי אבא. במצב הנוכחי, במקום להתעסק באובדן ובהתמודדות עם החיים החדשים שנכפו עליהן, עסוקות המשפחות בתשלום חובות ובקרבות ירושה מול הרוצח.
לדאבוני, ההליך הפלילי במדינת ישראל נמשך שנים, ובמהלך שנים ארוכות אלה הרוצח ממשיך להחזיק בירושה ויכול לסחור בנכסים ולשנות את מצב הירושה. למרבה הצער, בני משפחת הקורבן, הילדים או ההורים, נאלצים להתמודד גם עם שכול ואובדן נוראי, אך גם עם המשך הפגיעה הרעה והאכזרית של הבעל והאב הרוצח, שלא הסתיימה עם קטילת חיי אשתו ונמשכת עם דרישת זכויות בירושה ומניעה מילדיו והורי הנרצחת לקבל לידיהם את עיזבונה – –
נו, כשיהיה לך משהו יותר חכם – במיוחד בחברה שלך, אולי סוף-סוף יעשו שכל. איך אתה מעז בכלל להעלות דברים כאלה כשמדובר בנושא כל כך רגיש?
לפעמים השתיקה יפה יותר.
אדוני, אני מבקשת, זה באמת לא ברוח הדברים האלה.
תסתכל בעיניים של הילדים של הנרצחת במקום לדבר את השטויות האלה. סליחה שאני נאלצת להשתמש במילים האלה.
תעשה לי טובה. במיוחד אצלכם, נרצחים בנוסף.
בוא תהיה גאה ותהיה שותף.
בסדר, הגזען היחיד שיושב כאן הוא אתה.
אני לא צריכה להיות גזענית כדי להגן על משפחות של נרצחים ונרצחות. חצוף.
אני מבקשת, אדוני, אם צריך, גם תוציא אותו. זו חוצפה שאין כמוה.
אתם מתעסקים בכול, רק לא בחברה ששלחה לעזור לה.
– – גם עם המשך פגיעה רעה ואכזרית של הבעל והאב הרוצח, שלא הסתיימה בקטילת חיי אשתו, ונמשכת עם דרישת זכויות בירושה ומניעה מילדי והורי הנרצחת לקבל לידיהם את עיזבונה כל עוד המשפט נמשך.
הפגיעה הנוספת במשפחת הקורבן מתאפשרת בגלל לקונה בחוק הירושה הישן מ-1965, אשר באופן אבסורדי מכשיר לכאורה את הפסוק "הרצחת וגם ירשת", היות שפסילת היורש שרצח את המורישה מתבצעת רק לאחר הרשעה חלוטה ברצח, דבר שלא בכל המקרים הוא בר-השגה, ובוודאי לא בשנים שבהן עדיין מתנהל המשפט – כך לדבריה של עו"ד רותי אלדר, היועצת המשפטית של ארגון משפחות נרצחים ונרצחות.
אני רוצה להודות ליושבת-ראש ארגון נרצחים ונרצחות לרה צינמן, לעו"ד רותי אדלר, היועצת המשפטית של הארגון, ולילדיה היקרים של משפחת רחל אייזנשטדט, זיכרונה לברכה, שהביאו לפתחי את הצעת החוק החשובה הזו ונתנו לי את הזכות לקדם אותה יחד איתם. בנוסף, אני רוצה להודות לחברי הכנסת מרוב סיעות הבית, שהבינו את חשיבות התיקון והצטרפו אליי להצעת החוק: חבר הכנסת שלום דנינו, שרת הכלכלה לשעבר חברת הכנסת אורנה ברביבאי, חברת הכנסת אימאן ח'טיב – לא יודעת איך אתה פה – חברת הכנסת פנינה תמנו, חברת הכנסת סון הר מלך, חבר הכנסת גלעד קריב, חבר הכנסת מתן כהנא, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, חבר הכנסת מיכאל ביטון, חבר הכנסת גדי איזנקוט, חבר הכנסת אחמד טיבי, חברת הכנסת נעמה לזימי, חבר הכנסת אלון שוסטר וחברת הכנסת יסמין פרידמן.
אדוני היושב-ראש, העובדה שעל הצעת החוק שלי חתומים חברי כנסת מימין ומשמאל היא סמלית בעיניי; היא מסמלת שהצלחתי במטרה שהצבתי לעצמי לפני השבעתי לכנסת – שחברי כנסת מכל המפה הפוליטית יתגייסו למען נושאים חשובים כאלה. כולי תקווה שגם בהצעות חוק חשובות אחרות נוכיח, כלל חברי הכנסת, שיש דברים שהם מעל לכל פוליטיקה. אני מצפה מכולכם להצביע בעד הצעת החוק למען תיקון העוול ההיסטורי עבור משפחות הנרצחות והנרצחים שיושבות כאן וצופות בנו ברגע זה. תודה רבה.
1,084 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.