אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת הנכבדים, החוק שאני מעלה בפניכם היום עוסק בביטול ההתיישנות על עבירות מין, ובכך מעניק לקטינים ולקטינות שחוו פגיעה מינית את האפשרות להתמודד עם הפגיעה בכל עת שיבשילו לכך. החוק מסיר חסמים להגשת התלונה ומאפשר לנפגעים ולנפגעות למצות את הדין עם הפוגע גם אם עברו שנים רבות מיום הפגיעה. ההצעה הזאת מבוססת על כך שיש קשיים רגשיים עמוקים שחווים הנפגעים והנפגעות בתקופת הזמן שבין התרחשות הפגיעה ועד רגע ההבשלה עם הגשת התלונה.
התיקון המוצע במסגרת החוק מבטא תהליך של התפכחות שאנחנו עוברים כחברה באופן וביכולת שלנו לטפל בנפגעי ונפגעות עבירות מין. התיקון מחייב את ההכרה של מערכת המשפט בקשיים הנפשיים הניצבים בפני הקורבנות ואת הצורך השיקומי כחלק מההבשלה להגשת תלונה.
בנימה אישית אני יכולה לומר, אדוני היושב-ראש – לאחר שזכיתי לטפל בחיילים ובחיילות שחוו פגיעה מינית בילדות במסגרת שירותי הצבאי כיועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר – שטיפול רגשי הוא נדבך מרכזי מהשיקום, אשר עשוי להביא במעלה הדרך להגשת תלונה. לכן, אנחנו חייבים להותיר את הבחירה בידי הנפגעות והנפגעים, בעיתוי שבו יבחרו, ולהסיר לגמרי את הדוחק של הזמן כפקטור מכריע.
אגיד קצת נתונים. לפי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית משנת 2022, 94% מהתקיפות הן כלפי ילדים וילדות מתחת לגיל 12, והן בוצעו על ידי אדם מוכר, מסביבתו המוכרת של הקטין. הימצאותם של ילדים במסגרת חינוכית וחברתית יוצרת תלות במבוגרים האחראים להם, ומאפשרת ניצול של יחסי האמון והסמכות הגורמת לילדים להרגיש שהם לא באמת יכולים להתלונן. פערי הכוחות בין ילדים לפוגעים יכולים להוביל לניצול אשר לעתים קרובות מושתק במעגלים קרובים – זה הדבר הכי עצוב בעניין הזה. פגיעה מינית פוגעת בתחושת הביטחון האישי, פוגעת בכבוד ופוגעת באוטונומיה של הנפגעים והנפגעות. הפגיעה בדרך כלל מלווה בבדידות קשה, בתחושת בושה ובהאשמה עצמית. פגיעה מינית היא טראומה קשה במיוחד.
יתרה מזו, נפגעות ונפגעים רבים חוששים מאיבוד התמיכה החברתית, הקהילתית או המשפחתית, דבר המעכב משמעותית את חשיפת הפגיעה ואת תהליך הגשת התלונה. במקרים רבים, כאשר נחשפת הפגיעה, הם נותרים ללא תמיכה, אדוני, מכיוון שהם שברו את קשר השתיקה. כך בעצם מתעצמת הפגיעה בהם. השתקת הפגיעה ושמירה עליה בסוד הן חלק בלתי נפרד מגורם הסבל של הנפגעות והנפגעים, ולעיתים הן גם מאפשרות לפוגע להמשיך במעלליו ומערימות קשיים רבים על הנפגעים.
הצעת החוק הזאת מעלה את החשיבות של תמיכה ועידוד הנפגעות והנפגעים לחשיפת הפגיעה ולחתור להתמודד איתה. יש לזכור כי חשיפת הסוד יכולה להוות נקודת מעבר מכריעה בחייהם של הנפגעות והנפגעים. במקרים רבים עשויות לעבור שנים רבות עד שהנפגעות והנפגעים מצליחים להתמודד עם תופעת התגובה הפוסט-טראומטית ולגייס את הכוחות והמשאבים הדרושים לצורך הגשת התלונה. הצעת החוק מבוססת על ההבנה כי עבירות מין המבוצעות בנסיבות מחמירות הן העבירות החמורות ביותר בספר החוקים, וההשלכות שלהן נמשכות לאורך שנים רבות. השלכות אלה גם אינן בנות-חלוף.
רק השבוע הלכה לעולמה יעל גרינברג, שנשאה על גבה יותר מ-35 שנה את הטייטל "הנאנסת משומרת". התואר הזה הפך את יעל לגיבורה טרגית על כורחה. האירוע שיעל חוותה היה חלק בלתי נפרד ממנה מגיל 14 וחצי ועד מותה. באחד הראיונות שנתנה יעל גרינברג היא אמרה: חיי נמחקו בגיל 14. מאז אני מתה מהלכת.
כחברה אנחנו חייבים לקחת אחריות על הנפגעות והנפגעים ולא לאפשר מצב שבו קטין שנפגע מינית מאדם – אותו אדם ימשיך לחיות את חייו כרגיל. בה בעת, אנחנו כחברה צריכים לקחת אחריות על הנפגעים והנפגעות, וגם על הליך השיקום שלהם. זו הצעת חוק שאני ארצה להגיש בהמשך.
החוק המוצע מאזן בין צורכיהם האישיים של הנפגעים לזמן ולמשאבים כדי להתמודד עם הפגיעה ולהגיש תלונה, לבין האינטרס הציבורי כולו להעמדה לדין של מי שביצע פגיעות מיניות כאלה. הצעת החוק הזו מבוססת על ההבנה כי הנפגעות והנפגעים זקוקים לזמן רב יותר מהזמן המוקצב על פי החוק.
לסיכום, הצעת החוק המוצעת מביאה לידי ביטוי את התחייבות המדינה להגנה על קטינים ולקידום צדק לנפגעי פגיעות מיניות, וכי החברה והמערכת המשפטית עומדות על המשמר ודואגות לצורכיהם של הנפגעות והנפגעים. אני מצפה מכולם – גם האופוזיציה וגם הקואליציה – להצביע בעד החוק הזה ובעד חוקים נוספים שאעלה בהמשך הנוגעים לשיקום נפגעים ונפגעות מפגיעה מינית. תודה רבה.
630 מילים של שרון ניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.