כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, תחילה אני אדבר בערבית, ואחר כך אעבור לעברית. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני גם מחכה שיעביר את החוק של השפה הערבית ביוזמתו.
שלום עליכם. אנחנו לא נאיביים כמו שאתם מתארים לעצמכם. אנחנו מודעים לגמרי לכך שהקמת בית חולים מכל סוג שהוא מצריכה החלטת ממשלה ולא הצעת חוק. וחשוב להזכיר לממשלה ושותפיה שהם הוציאו החלטה על הקמת שמונה בתי חולים עד לשנת 2030, וכמובן, אין זכר לבית חולים בסח'נין ולא בשום יישוב ערבי אחר. זו אותה ממשלה ושותפיה אשר תמכו והתגייסו באופן מלא להקמת בית חולים בסח'נין בשנה שעברה, מספסל האופוזיציה, למטרה אחת ויחידה: הפלת הממשלה והבכת הרשימה המשותפת, ותו לא, הממשלה הראשונה בהיסטוריית ממשלות ישראל אשר העזה וחשבה על תוכניות בכל התחומים למען טיפול בצורכי החברה הערבית.
השאלה שלי לממשלה "החכמה" הנוכחית היא מה הטעם בתמיכה בהצעת החוק בקריאה ראשונה בתנאים האלה: קודם כול, ההצעה לא תועבר לוועדה בכנסת ולא תוגש לפני שיושגו הסכמות עם משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד הבריאות ואגף התכנון; שנית, ההצעה לא תוגש עד אשר יימצא הסדר לכיסוי מלא להוצאות; שלישית, ההצעה תחזור לוועדת השרים לייעוץ משפטי לפני קריאה ראשונה. אם כך, מה פשר התמיכה בחוק מצד הממשלה כרגע? שאלה שאני לא מחכה לתשובה עבורה, באמת.
אני אומרת: אם תרצו אז תוכלו. העניין הוא החלטה ליישם ולא החלטה לזרות חול בעיניים. חשוב לציין שסח'נין, עראבה, רהט, כפר קאסם והכפרים הלא-מוכרים – מגיע להם בית חולים שיוקם וישרת את אנשינו באזורים האלה, ואין ויכוח על כך. וכאן אני רוצה לומר את המובן מאליו מאחורי הרציונל שבהגשת ההצעה הזאת, למרות הידיעה המוחלטת שלי בצורך מראש בהחלטת ממשלה ובתוכנית מקיפה שתכלול תקציב להקמת בית החולים: המטרה שלי היא אחת ויחידה, אני אומרת זאת לכל המתלהמים, והיא הפשטת הממשלה הזאת מול עצמה, בעיקר, ומול מי שהאמין בה בפעמים הקודמות. יש לנו פתגם שאומר שבמים ייחשף השקר של הצוללן.
נא לגשת. אני לא אגיד לא "תכינו את המזוודות" ולא "קדימה לעבודה בבית חולים בסח'נין", ושמשלמים לשעה 40, אבל אני אגיד: נא לגשת להצבעה.)
שני משפטים בעברית. אני רוצה להדגיש שוב פעם את הצורך בבית חולים בכל אזור בחברה הערבית, ודווקא באזור אל-בטוף, שהוא מרוחק מבתי החולים. אני, כבת המקום, יכולה לספר בוודאות על אנשים ששילמו בחיים שלהם כשהם בדרך לבית חולים פורייה או נהריה. אני רוצה להגיד שהמטרה העיקרית מאחורי הגשת ההצעה הזאת היא לשים מראה בפני הממשלה – אותה ממשלה שקיימת כיום, שבשנה שעברה מהשולחנות של האופוזיציה דחפה בכל הכוח, כדי להביך. זאת הייתה המטרה, להביך ולהפיל את הממשלה היחידה שהייתה בתולדות המדינה שדאגה, ולו במעט ולו על הנייר, לחברה הערבית. זאת המטרה, ולא משהו אחר.
אני רוצה להגיד שוב, גם לממשלה הזאת: אתם עכשיו בשלטון, אתם הריבון, אתם הבעלים, אתם הקובעים, אתם המחליטים. תמשיכו בתמיכה בהחלטה הזאת, כפי שקיבלתם בטרומית. אני מאוד רוצה להאמין. להגיד לכם את האמת? אני לא מאמינה שיהיה המשך. אבל אני אגיד עוד משהו: אני מוכנה לתבוסה ולקבל את כל מה שתגידו, בתנאי שבית החולים הזה יקום ויהיה מציאות. תודה.
472 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.