תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה. ראשית, אתם יודעים? התמונה של הבן שלכם היא, אתם רואים, על הכיסא שלי שם, של עמית בן יגאל, מהיום שהסתובבתם כאן. אז קודם כול, להגיד לכם תודה. אבל לפני הכול, אני גם רוצה להזכיר את חברתי חברת הכנסת רויטל סויד, שבכנסת העשרים, כבר אז כינסה כאן את הכנסת. היה כאן אירוע מאוד מכבד עם אסא כשר, שהביע תמיכה. היא עשתה כאן עבודה מאוד מאוד משמעותית כדי להביא את החוק; וכמובן צבי האוזר, שהעביר את החוק בקריאה הראשונה, אבל בגלל שהוא לא פה, אין דין רציפות ואי-אפשר להמשיך.
אני יודעת, אדוני היושב-ראש, שראית אותנו משוחחים שם. שוחחנו על החוק.
שוחחנו עליו. זאת אומרת, הרעש שהיה כאן מתחתיכם היה ממש על החוק. חברי הכנסת רצו להבין את המשמעות, ולכן הסברנו.
עכשיו, צריך להבין, החוק הזה בא לעשות צדק, והוא חוק ארוך. הוא חוק של כמעט 30 עמודים.
יפה.
אז מכיוון שהיו לך עשר דקות, ולי יש רק שלוש – אל תדאגי, לאופיר אני תמיד אומרת תודה.
אני רק רוצה להגיד מילה. שנייה, גם ככה אין לי זמן. אני רוצה רק להגיד מילה. החוק הזה מתגלגל בכנסת כבר שנים, ויחד איתו מתגלגלות המשפחות. המשפחות מגיעות לבית המשפט, ובית המשפט אומר לכנסת: תחוקקי. אי-אפשר להמשיך עם הוואקום הזה. אי-אפשר להמשיך לטרטר משפחות שאיבדו את היקר להן כל היום בין בתי המשפט. זה מה שהסברתי כאן.
בסוף יהיו דיונים בוועדת העבודה והרווחה, ואתם תבואו, יבואו נציגי ציבור, ויבואו הרבה אנשים, והחוק הזה כנראה ישתנה, אבל המהות שבה משפחות מוצאות את עצמן רצות בין בית משפט לבית משפט בסך הכול כדי להמשיך להנציח את השושלת, היא לא הגיונית. פרופ' מור יוסף התכנס לסוגיה הזאת בוועדה ממשלתית, וגם בית המשפט. ולכן, גם אם יש לחברי כנסת שאלות – ויש הרבה שאלות, אני יכולה להגיד לכם – הם יבואו לוועדה, ושם יתקיים דיון מהותי על החוק. ולכן, זו כבר רגל בדלת. אנחנו הולכים לשם.
אני רוצה גם להגיד טובה לחבר הכנסת לשעבר אבי גבאי, שנמצא עם עמותת אור למשפחות, וגם הוא הביא את זה אליי. ובאמת, לוועדת השרים לענייני חקיקה שאישרה את החוק.
אני יודעת שיש כאן חברי כנסת שמתלבטים. אני קוראת לכולם להצביע בעד, ואת כל השיח ניתן יהיה לקדם בוועדה. תודה רבה.
352 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.