קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חבריי לכנסת, ערב טוב. המאמן – וכשאני אומר מאמן, כוונתי תמיד גם למאמנת – המאמן הוא עמוד התווך שעליו נשען הספורט הישראלי כולו. בהתאם לכך, קידום מעמד המאמן והמאמנת, משמעותו קידום של כל הספורט בישראל. אנחנו תמיד מתרגשים מהספורטאים המדהימים שלנו ומההישגים שלהם, אבל שוכחים שמאחורי כל ספורטאי וספורטאית מצליחים עומדים מאמנים שדוחפים אותם שנים רבות ומאמינים בהם; מאמנים שבלעדיהם אף ספורטאי לא היה מגיע להישגים שאליהם הגיע. מעבר לתרומה המקצועית של המאמן, חשוב לזכור שמאמן הוא קודם כול מחנך. הוא מטמיע בספורטאי ערכים, פעמים רבות אפילו יותר מהוריו ופעמים רבות אפילו יותר מבית הספר. כמו שלא היינו מתפשרים על מחנך טוב, כך אסור לנו להתפשר על מאמן טוב. שניהם בונים את הדור הבא במדינת ישראל. המאמן הישראלי הוא השמש שמקרינה על כל פרחי הספורט שאנחנו מצמיחים בערוגה שלנו.
בנימה אישית: אחד מהאנשים היקרים לי ביותר, שהשפיעו עליי בצורה משמעותית, היה המאמן שלי שמריהו נאבל, זיכרונו לברכה. בלעדיו לא הייתי אותו סימון, ואת הצעת החוק הזאת שאני מעלה כעת, אני מקדיש לזכרו. כמו שמריהו, זיכרונו לברכה, ישנם עוד מאמנים רבים ומסורים שעושים עבודת קודש. את כל מה שהוא נתן לי זכיתי להעביר גם לדורות הבאים כאשר עבדתי כמאמן שחייה בעצמי. במשך 20 שנים זכיתי להשפיע על מאות בני נוער, ביניהם גם שחייני נבחרת ישראל. כך מתקדם ומתפתח הספורט בישראל – שרשרת של ערכים ספורטיביים שעוברים מדור לדור.
לאור זאת, עלינו להתייחס למקצוע האימון בחרדת קודש. כל כך הרבה אחריות יש בידיו של המאמן: שמירה פיזית ונפשית על חייו של כל ספורטאי, הקניית ערכים ספורטיביים, דבקות במטרה, עידוד ברגעי משבר. המאמן הוא אומן שמשלב את החינוך, האנטומיה, הפסיכולוגיה, הפיזיולוגיה, תורת הענף והכושר הגופני. בלי הכשרה טובה לא יהיו לנו מאמנים טובים, וכך גם לא יהיו ספורטאים. יש קשר ישיר ובל יינתק בין מאמן מקצועי לספורטאי מקצועי.
חרף חשיבותו של המאמן, במצב כיום ישנו חוסר הסדרה משווע ביחס למקצוע האימון. כך למשל יש חוסר אחידות בין רמת ההכשרה במוסדות השונים, חוסר אחידות בין בחינות ההסמכה שמתקיימות בהם, חוסר פיקוח משמעותי על התוכניות, והחשוב מכול – חוסר בהשתלמויות והתמקצעות בתוכניות מקצועיות חדשות. על כן באה הצעת החוק הזו, שמבקשת להסדיר את המקצוע החשוב הזה.
להיות מאמן ספורט, ולא משנה באיזה ענף, זה לא תחביב ולא עיסוק – זה מקצוע לכל דבר. הצעת החוק, חבריי, מחייבת שכל מאמן בישראל יהיה בעל תעודת הסמכה, ובהתייעצות עם האיגוד או ההתאחדות היא מקנה לשר הספורט סמכות לקבוע דרגות שונות של הסמכה: דרגת מדריך, דרגת מאמן, דרגת מאמן בכיר ודרגת מאמן מומחה. הצעת חוק זו מיטיבה עם המאמנים במדינת ישראל בכך שהיא מחייבת בצורה רשמית כל אגודה, איגוד או התאחדות להעסיק רק מאמן בעל תעודת הסמכה מהסוג והדרגה המתאימים לכל פעילות ספורט, ובכך היא מעלה את רמתם המקצועית והופכת את מקצוע המאמן לאקסקלוסיבי ונחשק יותר. זה לזכותו של מר חילי טרופר, שר הספורט לשעבר. התמיכה לאגודות עבור מאמנים נעשית לפי רמת מקצועיות וותק, וכך נוצר לאגודות תמריץ לקחת מאמנים כמה שיותר מקצועיים ולדאוג להתפתחותם במשך השנים. הנקודה היא חשובה – ככל שהאגודה תעסיק מאמנים ברמה גבוהה יותר עם ותק רב יותר, כך הם יקבלו יותר כסף ממשרד הספורט.
הצעת חוק זו מסדירה גם את התנאים להכרה במוסדות הלימוד המוסמכים להכשיר מאמנים בישראל ומייצרת סטנדרט אחיד. כמו כן, היא מסדירה את ההוראות והתנאים שיחולו על מוסד מוכר להכשרה, לרבות תוכניות הלימוד שלו. הצעת חוק זו אוסרת על אדם או מוסד לא מוכרים לקיים תוכניות של הכשרת מאמנים. התוקף של מתן הכשרה למוסד יהיה לארבע שנים בכל פעם, שבמהלכן הוא ייבדק ויפוקח. נקבע כי יוקם מרשם מסודר למוסדות להכשרת המאמנים ומרשם למאמנים בעלי תעודות ההסמכה. את המרשמים ינהל ממונה מטעם משרד הספורט. עוד קובעת הצעת חוק זו תנאי סף למתן תעודת הסמכה, וכמו כן, שלילת תעודת הסמכה ממי שהורשע בעבירה – מדובר גם על עבירה פלילית ובמיוחד על כל אותם שעברו עבירות מיניות, גם זה קיים בספורט הישראלי.
הצעה זו שמה לנגד עיניה את חשיבות הרמה המקצועית של מאמני הספורט בישראל ומאפשרת לממונה להורות להתאחדות או לאיגוד לחייב בהשתלמות כלל ענפית את בעלי תעודת ההסמכה שרשומים בהם. יש לציין שמשרד הספורט משקיע כסף רב, על פי תבחינים, בהשתלמויות למאמנים ולאיגודים. ההשתלמות תתקיים במגוון נושאים קריטיים להתפתחות המאמנים, ביניהם תורת האימון, ערכים בספורט, מוגנות ילדים בספורט, קידום שילובם של אנשים עם מוגבלויות ועוד. כך אולי נצמצם חלק מהתופעות הקשות שראינו בשנים האחרונות מצד מאמנים, מעבירות של אלימות דרך עבירות מיניות. הצעת חוק זו גם שומרת על הסטנדרטים של ארגוני הספורט הבין-לאומיים ומאפשרת לחייב בדרישות של הארגונים הבין-לאומיים.
אני רוצה לומר לכם משהו: בשנה וחצי האחרונות אני מדבר הרבה מאוד על היתרונות של הספורט במדינת ישראל, על הנושא של פעילות אחר הצוהריים לילדים, לנוער. אני באמת מאמין בכל ליבי שפעילויות ספורטיביות של ילדים באגודות מוסדרות תחת מאמנים ערכיים, אנשי חינוך, יהפכו את הילדים והנוער שלנו לטובים יותר לחברה הישראלית; פחות אלימות, פחות סמים, פחות אלכוהול. על מדינת ישראל להשקיע הרבה יותר בכל הנוגע לספורט ולפעילות אחר הצוהריים. ההצעה הזאת וההסדרה של נושא המאמנים יהפכו את הספורט ליותר מקצועי, ייתנו לילדים שלנו מאמנים יותר ערכיים, ולכן אני מבקש קודם כול תמיכה לחוק הזה. אנחנו רגע לפני חוק ההסדרים, רגע לפני התקציב – אני קורא לשר הספורט, לשר האוצר, להכפיל את תקציב הספורט במדינת ישראל, לדאוג לזה שיותר ילדים יעסקו בפעילות גופנית אחר הצוהריים. אני רוצה להודות לשר הספורט מיקי זוהר על התמיכה בחוק הזה ומבקש מכולם את התמיכה, תודה.
850 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.