גבירתי היושבת בראש, שר השיכון, חברי הכנסת, בבית הזה יש חברי כנסת שגדלו בדיור הציבורי או לפחות סבא וסבתא שלהם היו בדיור ציבורי. מיקי, רביבו, מי מהנוכחים הסבא והסבתא שלו היו בדיור ציבורי? נכון? אופיר כץ, ההורים שלך או סבא שלך היו בדיור ציבורי?
עסוק. עשרות חברי כנסת מהבית הזה היו בדיור הציבורי. הדיור הציבורי נתן הזדמנות לעולים החדשים להגיע לקורת גג בפשטות ובצניעות. גם אם הבתים היו קטנים, ידענו שהמדינה תגבה אותנו. מדינה ענייה בנתה מעל 200,000 בתים, ומדינה עשירה השאירה לעצמה 50,000 בתים. משהו אבד בערכים שלנו, הערכים היהודיים, שלעניים מרודים תביא בית, והמדינה הזניחה את הנושא הזה.
הדיור הציבורי הוא במצב קטסטרופלי, השר גולדקנופ, ואתה לא אחראי לחטאים של העבר, אבל האם בידך לייצר שינוי? האם תוכל להיות זה שייצר שינוי בדיור הציבורי? מה שאנחנו מביאים כאן היום זה רק בסיס קטן, תיקון קטן, שאומר: אדם שכר דירה 30–40 שנה ויכול לקנות אותה ולהבטיח לדורות הבאים שלו קורת גג ולצאת ממעגל העוני. 40% מהם יוצאים מתלות ברווחה לאחר שהם רוכשים את הדירה הזאת. אז זה צדק. המדינה נדיבה במחיר מופחת, במחיר מטרה, במחיר למשתכן, אנחנו מעניקים לאנשים הטבה על חשבון שווי הקרקע של המדינה, לפעמים בין 400,000 ל-500,000 וגם 700,000 שקלים בהנחות שקיבלו על בתים במרכז הארץ. כל ההטבה הזאת היא באזור 200,000–300,000 שקל, כשנותנים לאדם לקנות את הדירה שלו אחרי כל התשלומים שהוא שילם עשרות שנים.
אני קורא לך, השר, לאמץ את הדבר הזה, להביא בשורה, לחדש את חוק המכר ולשמור על המסורת של הבית הזה, שאנשים יוכלו לרכוש קורת גג. אבל אומר לך שתמצא בנו שותפים לשנות את פני הדיור הציבורי. אסור שהדיור הציבורי יישאר רק לאם חד-הורית עם שלושה ילדים עם הכנסה של 6,000 שקל או לנכים. למה דיור ציבורי לא יהיה לסטודנטים, לזוגות צעירים? למה שלטון מקומי לא יקבל אדמה מהמדינה בחינם, כמו שהוא מקבל אדמות למבני ציבור, וירים בתים?
ירים בתים וישכיר לזוגות צעירים בעיר ולסטודנטים. ולתחזק את זה טוב יותר: חברת עמיגור, יש לנו מילים טובות להגיד עליה; חברת עמידר צריכה שידוד מערכות מהיסוד. חברת עמיגור לוקחת את הכסף, הבזבוז של סיוע בשכר דירה, והולכת ועושה דיור מוגן איכותי, מגדלים. המדינה, במקום להוציא את ה-2 מיליארד – – –
תני לי עוד דקה-שתיים.
אני אשב איתך, השר. היום, עם הכסף הזה של סיוע בשכר דירה – איך הלכו, למשל תראה את האבסורד – אני אגיד את זה, את חייבת להבין את זה. שמו 1.7 מיליארד שקל לרכוש בתים, אנחנו שמנו, בתקציבים הקודמים; רכשו 200–300. איפה רכשו אותם? בשוק הפרטי. באותן שנים עשו מחיר מופחת ומחיר מטרה. קחו את הכסף שיש לכם ותקנו בהסכמים של מחיר מופחת ומחיר מטרה, ולא תלכו לשוק הפרטי ותבזבזו עוד חצי מיליון שקל על כל בית. אתה רואה דברים שאתה לא מאמין.
ואני אומר לך שאפשר לתקן את העוול הזה. אני רוצה להודות לנעמה, לכל מי שעסק בדבר, לדני גיגי מהפורום ולכל הצוות. תודה רבה.
458 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.