קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחים בעת מצוקה כמו מחלה לא צריכים להיות יעד ומטרה לניצול או שליטה. להפך, צריך לבוא לקראתם, להקל עליהם את החיים ולמנוע ניצול או פגיעה בהם. ובכלל ניצול או פגיעה בחלש בעת מצוקה זה מעשה שלא ייעשה, ויש לנו את החובה המוסרית והמקצועית למנוע זאת. הדברים נכונים גם לבני המשפחה שבאים לעזרה ותמיכה בחולה. בתי חולים לא צריכים להיות מפעל ליצירת כסף בדרכים שונות ומשונות. יש להם את החובה האנושית לא להקשות על חיי החולה או משפחתו. גביית דמי חניה מופקעים במקרים אלו לא מתקבלת על הדעת, ובכל מקרה לדעתי עלות החניה בבתי החולים צריכה להיות סמלית עד מאוד.
נוסף על כך, יש תופעה של פגיעה ברכבים ורכוש בחניוני בתי חולים, והתופעה הזאת קיימת בבתי חולים. בתי חולים לא מספקים שירותי אבטחה בחניונים, ויש גם תופעה שיש יחידות – פורצים לרכבים של החולים או של המשפחות, מנפצים את השמשות שלהם. המקרים האלה צריכים להיות מטופלים ותחת פיקוח של בתי החולים. המצב הוא שהחולים ובאי בתי החולים גם משלמים חניה וגם לא מקבלים שירותי אבטחה בסיסיים על מנת לשמור על רכושם.
לסיכום, החוק הזה מאוזן, מגדיר מחיר סביר לחניה במקרים הנדונים, כולל אפשרות לכניסה חוזרת חופשית באותו יום, ומאפשר להקל ולו במעט את יוקר המחיה שאנו חווים (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בני ובנות החברה שלנו, אני לא מגזים כשאני אומר שעלויות החניה למבקרים בבתי החולים לצורך ביצוע בדיקות הן עלויות המכבידות על כל המשפחות, בייחוד בצל הקשיים הכלכליים שכולם סובלים מהם, ובעיקר לבני החברה הערבית שלנו. לא ייתכן שנוסיף נטל על החולה ומשפחתו של תשלום מחירים מופקעים רק לצורך חניית רכבו. אני מציג את חוק איחוד תשלומי חניה של כלי רכב בחניוני בתי החולים, עם חברים נוספים בכנסת, וחיוב במחיר סמלי קבוע בכל בתי החולים בארץ. זו חובה מוסרית והומנית, ואני לא חושב שיש מי שמתנגד לכך. תודה.) תודה.
295 מילים של ואליד אלהואשלה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.