קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הצעת חוק מצוינת מבית מדרשו של יושב-ראש ועדת הפנים הרב יעקב אשר; הצעת חוק טובה, מקצועית מאוד. אני קודם כול אקרא את התשובה הרשמית ואחרי זה אסביר, אחרי זה פירוש רש"י.
מטרתה של הצעת החוק לקבוע חובת ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית בהרכב של כל מוסדות התכנון.
סימון, שאלת שאלה. קיבלת תשובה?
כי לא הקשבת. אני חוזר עוד פעם: מטרתה של הצעת החוק היא לקבוע חובת ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית בהרכבם של כל מוסדות התכנון, למעט בוועדה המקומית; וכי עד להשגת ייצוג הולם, חברי מוסדות התכנון שהם נציגי שרים או מתמנים על ידי שרים, יהיו ככל הניתן מקרב בני האוכלוסייה החרדית. כמו כן מוצע להקנות לשר הפנים סמכות לקבוע הוראות ליישום הייצוג ההולם.
כשמדברים על ייצוג הולם בנציבות שירות המדינה, במוסדות המדינה – עזוב את מוסדות התכנון – בשילוב אוכלוסייה ערבית, חרדית, אתיופית, אנשים עם מוגבלויות, לא משנה מה, יש לזה משמעות. אתה יודע מה המשמעות? כשישב סמנכ"ל או סמנכ"לית מבני העדה האתיופית במשאבי אנוש במשרד כזה או אחר, סיכוי לא רע שכשהיא תראה מולה אדם מבני העדה האתיופית היא תרגיש חיבור איתו.
אני אענה לך. נכון, שנייה. עכשיו, יבוא אדם ערבי – אגב, אנחנו הצבענו בעד החוק גם לאוכלוסייה הערבית – – –
סימון, אחרי זה לא תבין. חברי הכנסת הערבים הגישו הצעת חוק שבתוך נציבות שירות המדינה יהיה אחוז גבוה של ערבים, והיו דיונים על זה בוועדת הכנסת. למה אנחנו חשבנו שהצעת החוק הזאת נכונה? כי בסוף, אם אתה רוצה שנשלב את כולם, אם ישב ערבי או חרדי או אתיופי כמקבל החלטות הוא יראה אדם מולו לא כנטע זר. לא לחינם במשך שנים הציבור החרדי הודר מהרבה מקומות. כי מי שישב מולו בא עם דעות קדומות מהבית.
עכשיו, תשמע. נושא התכנון, כאדם שבא – אני הייתי כמה שנים חבר בוועדת תכנון ובנייה. יש משמעות אמיתית לאיפה שאתה מגיע. כשבאים לעצב עיר, כשבאים לבנות עיר, שכונה, בניין, האני מאמין שלך זה לא סתם לבנות בניין. אמר לי פעם מהנדס העיר בירושלים שאבן זה מורכב מאבא ובן. אתה יודע למה? כי יש קשר בין הבנייה לבין בני האדם, לאנשים.
לא, ודאי, ודאי. רגע, אני אענה, אני אענה. אנחנו נבקש גם ספרדים, רגע, לאט, לאט.
עכשיו, מה שאני אומר הוא שבמשך שנים תכננו שכונות בלי שום הסתכלות מיהו החרדי שצריך לגור שם. אני אתן לך דוגמה: יום אחד היה איתי בדיון מהנדס עיר באיזה מקום – אני אענה, נשמה. נאור, המורה שלי בכיתה ד' אמר לי: אם אתה נכנס באמצע שיעור אל תשאל מה המורה אמר בתחילת השיעור.
יפה. תקשיב, יושב מולי מהנדס עיר בכיר מאוד ואומר, תגיד לי, מה אתם מדברים על מרפסת סוכה וסוכה? השארנו לכם ככה מקום לסוכה. אני אומר לו, תראה, אני משפחה עם שבעה ילדים, בלי עין הרע – בעזרת השם נהיה עוד – איך כל אלה ישבו במטר על מטר? אתה יודע למה אתה צוחק? כי אתה לא מכיר את העובדה – – –
שנייה, אתה לא שומע מה אמרתי. מעולם לא השתתפת, אני אומר לך, בסעודה בליל סוכות במשפחה חרדית עם 15 ילדים. היית פעם?
מתי היית? לא יפה. יש משפחה, עשרה ילדים, שצריכה לשבת בסוכה ולהצטמצם?
רגע, נאור, אומר לי חבר הכנסת סימון – – –
אה, לנו אין משפחה בסביון. עכשיו, כשישב בוועדה המחוזית, בוותמ"ל, אדם חרדי שייתן את ההיבט – – –
הוא ייתן את ההיבט של בתי הכנסת. בוא לשכונות שנקראות מתחרדות, שבנו אותן לציבור חילוני וחרדים באו לגור שם.
אמרנו למעט מקומית. לא שמעת, נאור. מי שהיה כאן בתחילת השיעור, וחבר הכנסת סימון היה פה, יודע שאני הדגשתי: למעט מקומית. רק אתה לא היית פה. למעט מקומית. אתה לא שומע.
רגע, שנייה – – – אני אענה גם על זה.
האם שכנעתי שם? אני אענה לך עוד.
יש תשובות. אני כבר אענה גם על זה. אני אתן לך דוגמה נוספת: בקואליציה הקודמת, בממשלה הקודמת, השר לשעבר אלקין והשרה שקד ביטלו החלטה של השר אריה דרעי להקמת עיר חרדית ליד קריית גת. הנימוק היה שם שלא צריך מעכשיו לייעד עיר לחרדים. תן לכוחות השוק לעשות את שלהם.
במענה לשאלה אם זה עוד אוכלוסיות, אז כמו שאמר חבר הכנסת אשר, בוועדות של הכנסת – –
695 מילים של מיכאל מלכיאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.